כחלק מהניסיונות לגייס בחורי ישיבות באופן מיידי, צה"ל הודיע בשבועות האחרונים, כי הוא מתכוון להצליב נתונים עם הביטוח הלאומי, וכי בחורי ישיבות שיש להם תלוש, יקבלו זימון מיידי להתייצב. החשש בקרב הציבור החרדי היה, כי יש הרבה בחורים שתורתם אומנותם, שרשום עליהם תלוש על ידי קרוב משפחה.
מה גם, שבתקשורת ובאמצעי המדיה השונים, פורסמו נתונים שגויים או שלא הוצגו נכון, כי יש קרוב ל-35% מבחורי ישיבות ואברכי כוללים, שרשום עליהם תלוש שכר.
אלא שמנתונים בלעדיים שהגיעו לידי 'כיכר השבת' ומתפרסמים כעת לראשונה, עולה כי הנתונים רחוקים מאוד ממה שהוצג.
על פי הנתונים, ביטוח לאומי בדק עבור הצבא קרוב ל-80 אלף תלמידי ישיבה ואברכים, שמצהירים כי ׳תורתם אמונתם׳, ולאחר הבדיקה עלה כי רק כ-10% נמצאו ככאלו שקיבלו תלושי שכר.
מתוך אותם עשרה אחוזים, היו כאלו שעובדים ומקבלים שכר המותר להם על פי החוק. או בדמות תלוש שכר נמוך, המלמד על עבודה של שעתיים שלוש ביום, או תלוש שכר חד-פעמי, שהם עבדו בבין הזמנים, עוד עלה מהבדיקה, כי מתוך העשרה אחוזים, היו גם נערים מתחת לגיל 18, שהם כלל לא ברי גיוס.
וכך יוצא שהמספרים שהופרכו בחלל האוויר ופורסמו בחדווה בכלי התקשורת הכלליים, היו לא מדויקים בלשון המעטה ועוותו למדי.
This browser does not support the video element.
הנתונים שקיבלנו מטילים צל כבד על הכותרות הבומבסטיות שפורסמו בחלק מכלי התקשורת והביאו ל'עליהום' תקשורתי על בני הישיבות. נדמה שהכותרות בחלק מכלי התקשורת ש"שליש מבני הישיבות עובדים", ו"הצבא צפוי לגייס כ-35% בחורי ישיבות שעובדים ו'תורתם אינה אומנותם'", היו לכל הפחות מגמתיות.
יצוין, כי במכון הישראלי לדמוקרטיה, שפרסמו את הנתונים עליהם התבססו הפרסומים בחלק מכלי התקשורת, ציינו בכותרת הפרסום באתר המכון כי "מעל שליש מבני הישיבות בגיל 21 עבדו לפחות פעם אחת בתעסוקה מדווחת במהלך 2022".
בעוד על הפרסום האקדמי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתן ללמד זכות, בכך שעמד על הדקויות השונות כגון העובדה שחלק ניכר מבני הישיבות שנרשמו כעובדים עבדו פעם אחת ולא באופן קבוע, בכלי התקשורת קיבל הפרסום נופך שונה ובינארי, כביכול שליש מבני הישיבות עובדים. כאמור, הנתונים שקיבלנו מהביטוח הלאומי מצביעים על כך שהמצב רחוק מכך.
"כיכר השבת" הציג בפני מכון הישראלי לדמוקרטיה את המידע שקיבל משר העבודה בן צור האחראי על הביטוח לאומי, ולכך הם הגיבו: "לא ברור מי עומד מאחורי פרסום הנתונים העלומים בכיכר השבת ומהי המתודולוגיה. אין זו הפעם הראשונה בהם מפורסמים חצאי אמיתות ומספרים חלקיים, בנושא שהוא בנפשנו".
למרות נתוני הביטוח הלאומי במכון לא נסוגו מעמדתם והוסיפו בתגובה: "אנחנו עומדים באופן גלוי מאחורי המחקר שמנתח הצלבה של מאגרי מידע מרשות המיסים ונתונים על בני ישיבות ואברכים מתחת לגיל הפטור במוסדות תורניים. המתודולוגיה גלויה לכל והנתונים גלויים לחוקרים בחדר המחקר של הלמ"ס".
כזכור, לפני מספר ימים דווח ב'כיכר השבת', כי מספר לא ידוע הנאמד בכמה אלפי בחורי ישיבה יסתכנו בקבלה מיידית של צווי גיוס, כאשר גם הפטור הקודם על סמך "תורתו אומנותו" לא רלוונטי עבורם.
יצוין, כי מבחינה חוקית, אין הבדל בין אותם צעירים חרדים שעובדים בעבודות תורניות בתלוש שכר מחוץ לשעות הלימודים בכוללים והישיבות, אולם בצה"ל, כפי שכבר נחשף , החליטו לגייס צעירים חרדים כדי להגיע ליעד של 3,000 מתגייסים חרדים שיתווספו ל-1,800 המתגייסים ממילא כל שנה.
חשיפת כוונת צה"ל לגייס חרדים שמקבלים תלוש שכר, גרמה לביקורת חריפה מצד חברי שלושת מועצות גדולי וחכמי התורה של המפלגות החרדיות על הפוליטיקאים החרדים. בשיחות עם גורמים המקורבים לבתיהם של גדולי ישראל, נאמר ל'כיכר השבת' כי חלק מחברי המועצות הביעו את פליאתם על שתיקת הח"כים החרדים.
נושא גיוס חרדים שאינם לומדים, מהווה את אחד המכשולים לחוק גיוס מוסכם בין החרדים לליכוד. בעוד ביהדות התורה לא הביעו עמדה רשמית עד כה, הרי שבש"ס הסיפור שונה לחלוטין.
כפי שנחשף ב'כיכר השבת' בשבועות האחרונים, זקן חברי מועצת חכמי התורה הגאון רבי משה מאיה הבהיר מספר פעמים כי אין לשתף פעולה עם הכוונה לגייס צעירים חרדים - גם כאלו שאינם לומדים בישיבות.
לדעתו של הגר"מ מאיה הצטרף חבר מועצת החכמים הגאון רבי שלמה מחפוד שהתריע במכתב לבחורי הישיבות והפוליטיקאים החרדים על כך שאין לשתף פעולה עם מתווה גיוס שיכלול יעדים.
רבנים בכירים במגזר הספרדי שותפים לדעה זו. כך למשל ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי משה צדקה שפרסם מכתב שתוכנו נחשף לראשונה ב'כיכר השבת', ובו הוא מתריע מפני האפשרות שצה"ל יגייס חרידם שאינם לומדים בישיבות. הגר"מ הדגיש כי הסכנות הרוחניות בצבא לאותם בחורים גבוהים אף מהסיכון לתלמידי הישיבות עצמם.
הצגת כל התגובות