כאז גם היום | כשגדולי ראשי הישיבות נזעקו להתריע: "למסור את הנפש על הגיוס"

הגרמ"ש שפירא והגרמ"י לפקוביץ זצ"ל (צילום: באדיבות ארכיון 'הבאר', שוקי לרר)

לפני כחודש כתבתי את המשפט הבא:

"ישנו חשש אצל מקבלי ההחלטות בעסקונה החרדית, שבאם החרדים לא יתפשרו עם משרד הביטחון בכל הנוגע להסדר 'תורתו אומנותו', התקציבים יפסקו לחלוטין, וראשי הישיבות שבין כה וכה נאלצים להתדפק על דלתות נדיבים על מנת לתחזק את הישיבה, יאלצו לעשות זאת בכפל כפלים".

• ההיסטוריה חוזרת: כך גדולי ישראל התבטאו בחריפות נגד גיוס תלמידי הישיבות לצבא
• תלמידי הישיבה נטבחו, אך רה"י הכריע: "בחור ישיבה לא יחזיק נשק - גם אם יהיו שוב פרעות"

והנה, עינינו הרואות את שמתרחש בדיוק את אשר צפיתי.  

אם עד עתה התקציב של בני ישיבות מגיל 18 עד 26 בוטל, במקרה קיצוני שהמפלגות החרדיות יצאו מהממשלה, וכלל המפלגות יקימו קואליציית שונאת חרדים שתעסוק בגיוס בני ישיבות (ומסתבר שסְמוֹטְרִיץ' יקבל שם מקום של כבוד), התקציב יקוצץ לחלוטין פלוס ביטול הטבות שונות שהציבור החרדי נהנה מהם, ושרי הממשלה יעשו כל שביכולתם על מנת למגר את עולם הישיבות החרדי בשלל חוקים נוקשים.

תרחישי אימה אלו, מחרידים את שלוותם של העסקנים הפועלים בתחום, ואלו בשבועות האחרונים אצו רצו בקדחתנות מאדמו"ר פלוני, לאדמו"ר אלמוני. מחבר מועצת גדולי התורה, לחבר מועצת חכמי התורה ובפיהם שאלה זהה: האם נאלץ ח"ו לעשות פשרה עם משרד הביטחון, ונאלץ לגייס חלק מבני הישיבות, או לפחות אלו שלא 'מתמידים' ו'עילוים'?!

כפי שנודע בימים האחרונים, תשובת גדולי ישראל היא שלילית לחלוטין, ואין כל פשרה בנושא.

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם

מסתבר שמבחינה היסטורית חשש זה חזר על עצמו מידי כמה שנים, כמעט מאז הקמת מדינת ישראל. לצערנו השלטונות החילונים מאז ומעולם לא השלימו את פריחת עולם התורה, ואלו העלו מידי פעם בפעם הצעות חוק שמשמעותם חיסול עולם התורה, חד וחלק.

כך, בשנת תשנ"ט אחד מתלמידי הגרא"מ שך כתב אגרת 'פחד פחדים' המתארת בפרוטרוט גם את ימינו אנו, וכך דברי התלמיד: 

"עולם התורה רואה בחרדה את האנדרלמוסיה המתרגשת עליו ע"י אנשים חסרי אחריות, עד אשר לנגד עינינו חזינו כי נערים משלו בנו ועושים ככל העולה על רוחם. וכמעט אין מי אשר יעמוד בפרץ. אך לא אלמן ישאל וזכינו בחודש אייר תשנ"ח לדברי רבן של ישראל הגרא"מ שך שליט"א[1] [זצוק"ל] שלמרות חולשתו הרבה והימנעותו מלהתבטא בשנים הללו בענייני הציבור, יצא מגדרו ונשא דברים נוקבים וברורים שאינם משתמעים לשני פנים "תדעו שאיסור גמור ללכת לצבא – וצריך למסור הנפש על זה. כל אבא צריך לשמור ולהשגיח על ילדיו, כי איסור גמור לשלוח את בניו לצבא. תפרסמו בשמי ובשם כולם שאסור לשלוח הילדים לצבא – ואין להרשות להם לקחת. אין לי כוח לדבר יותר, תפרסמו בשמי בכל מקום ואפשר להכניס לעיתון".

תלמידו של הגרא"מ שך המשיך וכתב:

"הנה כל מי שעיניו בראשו יראה כי דברי מרן ראש הישיבה שליט"א [זצוק"ל] באו לסגור כל פירצה עתידית של "פשרות" ו"הסכמות" ואשר על כן אמר שיש למסור הנפש על כך, לבל יעלה על דעתו של איש כי מדובר בדבר שיש רשת לקבוע בו דרכים חדשות, כי אין זה משחק ילדים שכל הרוצה ליטול את השם יטול, אלא אין רשות לאיש בעולם לעסוק אף באביזרייהו של פגיעה בדברים שהנשמה תלויה בהם".

שנה לאחר מכתבו של תלמיד הגרא"מ שך, בתאריך כ' באדר ב' תש"ס, נחרד אל ליבו ראש ישיבת פוניבז' לצעירים הגרמ"י ליפקוביץ, וכתב מכתב תקיף בנושא הגיוס בזה הלשון:

"כאשר עומד עכשיו על הפרק ענין החתימה על החלטות ועדת טל. הנני רואה בזה שהשלטון מה שעד עכשיו דרך חדשה במלחמתם ע"י פיתויים והבטחות הטבות, אשר זה יביא למעט לומדי התורה ובני הישיבות, כי נסיונות אלו הם יותר קשים שיוכלו לעמוד בהם. והנה מעולם לא שמענו שהסכימו ראשי הישיבות וגדולי הדור שיחי' ליתן ידם לפשרות וויתורים, ולדברים המשתמעים כן וכל מה שגזרו היה שלא בהסכמתנו. ויש לחשוש שלא יהיה ידינו במעל הזה שהרב ר' אשר טננבוים שליט"א [זצ"ל] המשמש כנציגם של ראשי הישיבות יחתום על מסמך זה ואין לנו לחוש להם, כי מובטחים אנו שלא תשכח".

באותו חודש חתמו על מכתב ארוך שישה מגדולי ראשי הישיבות דאז, הגאון רבי משה שמואל שפירא, הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, הגאון רבי חיים פנחס שיינברג, הגאון רבי זלמן רוטברג, הגאון רבי שמואל אוירבך והגאון רבי אברהם יעקב זלזניק על מכתב שנשא את הכותרת "דעת תורה – מאת מרנן ורבנן גדולי ראשי הישיבות שליט"א חברי מועצת גדולי התורה".

הרבנים ציטטו במכתבם את הרמב"ם מפ"א מהלכות 'תלמוד תורה' שכתב ש"כל אדם חייב להגות בתורה כל חייו, בין עשיר ובין עני, וזו צריכה להיות שאיפת יהודי ירא שמים כפי שהאריך אבי הישיבות מרנא הגר"ח מוולאזין בספרו נפש החיים, ולכן הורו גדולי הדורות האחרונים ובפרט רבותינו הקדושים החזון איש וגאב"ד בריסק לייסד[2] את הכוללים על מנת לתת האפשרות בידי בוגרי ישיבות קדושות להמשיך ולשקוד בתורה ללא הפרעה".

במכתבם הרבנים הצטערו מאד לשמוע שמשנאי התורה זוממים מזימות שונות לפגוע במבצרי התורה והכוללים בגזרות ובפיתויים... ובפרט לאחר שגילו בשנה האחרונה: "את זדון ליבם בניסיונות למשוך בני ישיבות למסגרות צבאיות... על כן אנו מחויבים להביע בתוקף את דעת התןרה הצרופה שקיבלנו מרבותינו ואשר מסר את נפשו עליהם מרן רשכבה"ג בעל האבי עזרי שליט"א [זצוק"ל] שבכגון זה אין לעשות כל שינוי אפילו כל דהוא ממה שהיה, ולבל יעיזו גורמים מבחוץ להכתיב דרכו וצורתו של עולם התורה... ובל יפחידונו באיומים שמחויבים אנו לקבל הצעותיהם ומזימותיה כדי להציל זה לעומת זה וכד', כי לא מפיהם אנו חיים כי אם מהבטחת הבורא יתברך שמו שלא תשתכח תורה מישראל... וכאשר נראה הדבר בחוש מדרכי קיומה של תורה וקיום לומדי תורה בכל הדורות".

מכתבי הרבנים הובאו בקובץ אגרות מאת רבותינו זצוק"ל ויבלח"ט שליט"א בענין גזירת הגיוס וסכנת המסלולים צבאי, אזרחי ולאומי – בעבר ובהווה, מנחם אב תשע"ב.

[1] הרב שך בשעת כתיבת מכתב זה, היה בגיל מבוגר ביותר (!) ומבהיל איך דייק בלשונו הק', וראה את מאמרם 'זקני ישראל ככל שמזקינים דעתם נעשית עליהם צלולה עליהם'.

[2] הכולל הראשון הוקם בידי מחולל תנועת המוסר הגר"י סלאנטר, י"ש.

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com