פרק ג': אנו עסוקים בפולמוס על מעשה שהובא ב'תפארת ישראל' על המשניות מאת הגאון ר' ישראל ליפשיץ, אודות משה רבנו שנולד עם מידות מקולקלות ובעמלו תיקן את מידותיו. המגיד מווילקומיר רבי חיים יצחק אהרן הכהן רפפורט התנגד בחריפות לסיפור זה ופרסם קונטרסים רבים כנגדו.
- האם משה רבינו נולד עם מידות מקולקלות - ותיקנם? | פולמוס מרתק
- פולמוס ציור פני משה רבנו: "סערה אדירה" או רק "קליקבייט"?
התנגדות האדר"ת
לקונטרסיו של המגיד כנגד ה'תפארת ישראל' צורפה הסכמה נלהבת של הגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים האדר"ת, בה כתב שמעודו הצטער על דבר זה שמובא ב'תפארת ישראל': "וכמה פעמים גערתי בהמדברים מזה", שהרי "לא יפה עשה בעל תפארת ישראל בהעתקתו דברי עתק על צדיקו של עולם מספרי עם לועז עובדי כוכבים הקדמונים".
האדר"ת מביא ראיות לכך שמשה רבנו היה צדיק כבר מיצירתו, ומסביר מדוע אין לומר שיש בסיפורו של התפארת ישראל שבח למשה רבנו [מצד מה שבעל תשובה עדיף מצדיק]. הוא מוסיף שלזכרונו אין לסיפור זה רמז בחז"ל "וחלילה להאמין בדיבה זו לחרף מערכות תפארת ישראל (=משה רבנו[1]), ישתקע הדבר ולא יאמר".
התנגדות המהרי"ל דיסקין
המגיד הביא בקונטרסיו שלוש ראיות ששמע מהגאון המהרי"ל דיסקין שהתגורר גם הוא בירושלים, לכך שסיפור המעשה הנזכר בתפארת ישראל לא יכול היה להתרחש. לדוגמא – לא יתכן שהצייר הצליח לצייר את פניו של משה רבנו, שהרי על פני משה היה מסווה שהסתיר את פניו (שמות לד, לג).
התנגדות הרב קוק
קונטרסי המגיד הופצו בעולם, וכמה חכמים נוספים הסכימו לדבריו. הראי"ה קוק חתנו של האדר"ת, כתב בשנת תר"ס (1900) לערך: "שישנם יראי ה' וגדולי תורה שלא ניחא להו כל הענין הנ"ל, וכבר הרעיש על זה הרב הדרשן הזקן מוהרי"א שי' מווילקומיר היושב בארץ הקדושה, ולעניות דעתי הדין עמו".
בקום נוסף כתב הראי"ה קוק שדברי התפארת ישראל: "כבר נדחו מדברי חז"ל ומפשט הכתוב 'ותרא אותו כי טוב הוא', ומן השכל הישר".
להלן שמות חכמים הדוגלים בשיטת המגיד וכנגד התפארת ישראל:
הרב מנחם טאקסין בספרו עטרת צבי (ורשא תרס"א).
הרב יהודה טמקין בספרו שערי בינה (ורשא תרס"ג).
הרב יהודה לייב גרויבארט בעל שו"ת חבלים בנעימים במאמרו משנת תרפ"ח.
הגרי"מ חרל"פ (תלמידו המובהק של הראי"ה קוק) בשנת תרצ"ט.
הגרמ"מ כשר בשנת תש"ד.
הרי"ל מיימון בשנת תשט"ו.
הגר"ר מרגליות בשנת תשט"ז.
הרב מנחם הכהן בשנת תשכ"ו.
רבי שלום מושקוביץ (האדמו"ר משאץ-לונדון, תרל"ח-תשי"ח), וחתנו רבי יואל מושקוביץ (תרס"ז-תש"ם).
כך סברו גם הגר"ש פינקוס, הגר"ח קנייבסקי, הגר"מ מאזוז ויבלח"ט הרב שלמה אבינר.
גם מדברי ה'זכר יהוסף' (הגאון ר' יוסף זכריה שטרן, שהדפיס את דבריו בשנת תרס"ג), יש חיזוק לשיטת המגיד).
בהמשך סדרת המאמרים נדון בדבריהם הק'.
טעם מהותי להתנגדות
המגיד מוילקומיר ליקט את דברי חז"ל המתארים כיצד נולד משה רבנו כשהוא מושלם, והסביר כי בזה שונה משה רבנו מדוד המלך שנולד עם תכונות רעות ותיקן את מידותיו עיקר טענתו של המגיד היא שדברי התפארת ישראל מנוגדים לדברי חז"ל.
התומכים בדברי התפארת ישראל
מעל מאה וחמישים חכמים(!) הזכירו את הסיפור מאז שנדפס התפארת ישראל (יצוין שחלקם רק כתבו שמשה רבנו נולד עם מידות רעות, ולא את כל הסיפור).
רבנים שתמכו בשיטת התפארת ישראל:
הרב חיים יוסף פאלק, אב"ד טרעביטש, מתלמידי החת"ס; המהר"ם שיק, שהיה תלמידו המובהק של החת"ס; רבי יעקב מקיידן, מגדולי תלמידי אדמו"ר האמצעי מחב"ד.
הרב אליהו שיק אב"ד לידא; האדמו"ר מסיגט, בעל הייטב לב ושו"ת אבני צדק; בעל שו"ת מהריא"ץ, תלמיד מובהק לחת"ס; האדמו"ר מדינוב ר' דוד שפירא, בנו של הבני יששכר.
הגאון המהרש"ם מברעזאן; בעל שו"ת מחנה חיים הג"ר חיים סופר אב"ד מונקאטש; האדמו"ר מסוכטשוב בעל השם משמואל; האדמו"ר האמרי אמת מגור, וגיסו הרב מבענדין, ואחיו הרב מפאביניץ.
הצדיק מרעננה; האדמו"ר הדברי יציב מצאנז-קלויזנבורג; מהר"ם מבילגוריא; הרב צבי הירש מייזליש בעל שו"ת מקדשי ה'; הצדיק הרב חיים חורי; הגאון ר' פנחס הירשפרונג, אב"ד מונטריאול; הראשל"צ הגר"מ אליהו.
הג"ר ברוך שמעון שניאורסון, ראש ישיבת טשעבין; האדמו"ר משומרי אמונים בעל ה'חוקי חיים'; הרב החלבן. כך גם רבנים החיים עמנו לאוי"ט, כגון: האדמו"ר מביאלה; רבי יצחק מאיר מורגנשטרן; הרב יצחק גינצבורג; המגיד מישרים הרב אלימלך בידרמן פרסם את הדברים בעלונו השבועי.
בהמשך סדרת המאמרים נדון בדבריהם הק'.
גם אם חלק מהחכמים לא שמעו על תוקפו וקונטריסיו של המגיד מוילקומיר, בוודאי הכירו את הראיה הכי גדולה שלו שציטט בשם רש"י על התורה (שמות ב, ב) בשם חז"ל: "ותרא אותו כי טוב הוא – כשנולד נתמלא הבית כולו אורה". לפיכך יש מקום רב לומר שלא היו חוזרים בהם גם אם היו רואים את המקורות הדומים שהביא המגיד.
לכך, תימה גדולה על דברי המגיד מוילקומיר שכתב (בסוף קונטרס אחרון, באות ט) שלא יתכן שחכמים פספסו את דברי רז"ל שהתנגדו לדבריו לדברי התפארת ישראל, וכך דבריו:
"אפשר שיימצא בספרי איזה גדול שיבאר איזה פסוק בהקדמה זאת (שמשה רבנו נולד במידות מקולקלות), הנה כל עוד שלא העתיק (אותו גדול, את) המקרא 'ותרא אותו כי טוב הוא' וכל כל דברי רז"ל מש"ס והזוהר ליישב דבריהם הסותרים הקדמתו – אז ברור שנעלם ממנו (הפסוק ודברי חז"ל), כי אין כוח ורשות לחלוק על התנאים מכוח הסברא...".
על דבריו אלו של המגיד מעיר בחריפות הרב שמואל ישמח[2]: "לא זכיתי להבין את דברי המגיד: כיצד יעלה על הדעת לומר ש"ברור שנעלם" ממאות גאוני ישראל דברי הגמ' הידועים ודבריו המפורסמים של רש"י על התורה?!"
המשך יבוא...
- לקריאה נוספת: ירחון האוצר, גליון 90, אייר תשפ"ד.
[1] האדר"ת משתמש בלשון הפסוק "מערכות ישראל אשר חירפת" (שמואל א, יז, מה), וכוונתו ל"לשון נופל על לשון", דהיינו שלא ראוי היה לבעל ה'תפארת ישראל' לחרף את משרע"ה שהוא ה'תפארת' של עם 'ישראל'.
[2] במאמרו בקובץ האוצר 90.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות