פרק ו': אנו עוסקים בחשיפת דמותו של הגאון הליטאי ר' מתתיהו שְׂטרָאשוּן שחי ופעל בין השנים תקע"ח – תרמ"ו (1817- 1885).
- הגאון הליטאי שניחן בכוח זיכרון פנומנלי, שכל עצום ומוח חריף
- הגאון שקומתו הייתה מתומרת והחזיק בספרייה היהודית הגדולה ביותר
- המלומד הנאצי מעל בקודש ומכר רבבות ספרים של הגאון הליטאי
- הגאון הליטאי שכבר בתור ילד התגלתה גאונותו וזכה לכינויים
- הרמאות שהובילה להתפטרות המפקח על בית הספר שלימד לימודי חול
ר' מתתיהו הוא בנו של הגאון ר' שמואל שטראשון (הרש"ש בעל ההגהות), נולד בכפר שטארשון בפלך וילנא, ונפטר בוילנא רבתי. הוא היה בעלים של ספריית שְׂטרָאשוּן בוילנה, בה היו עותקים נדירים של ספרים תורניים מימי ראשית הדפוס.
ר' מתתיהו שטראשון היה דמות מופתית של עסקן ציבור, כשעדת וילנא בחרה אותו בפעם הראשונה בשנת תרכ"ה (1865) להיות ראש הפרנסים, סירב לקבל את התפקיד, כי חשש שהדבר יגרום לו ביטול תורה. אבל מיד כשהסכים הניח את כל ענייניו הפרטיים ובמרץ עצום מסר עצמו לעבודת הכלל.
ר' מתתיהו מציל מהגיוס הרוסי
כל הפרנסים שלפניו היו חסרי השכלה כללית, ולא ידעו סדר מהו. ר' מתתיהו שינה את המצב מקצה לקצה. הוא הקים פנקס שינהל את סדר הספרים והקים קרן מאגדת לצדקה בשם צדקה גדולה והוא קנה נכסים ובתים שיהיו לה קרן קיימת. לשיא פעולותיו הגיע, כששחרר יותר מ-50 נפשות מן הגיוס. עד זמנו קהילת וילנא היתה צריכה לגייס 59 חיילים כל שנה או לשלם כופר 800 רובל בעד כל שחרור.
עד זמנו של ר' מתתיהו היו מחזות קורעי לב. כמה חודשים לפני הגיוס כל האנשים הבריאים מגיל 40 עד 60 היו נמלטים מהעיירה, והיו חוזרים לאחר מכן. קשה היה למצוא בעלי מלאכה ובתי המסחר היו מתרוקנים. החוטפים היו מענים את קורבנותיהם כחיות טרף והמחזות היו קורעי לב.
יום טוב דוילנה
ר' מתתיהו נטל על עצמו להסיר את החרפה. והוא כינס אסיפה גדולה והציע לאסוף 50 אלף רובל כדי להשיג תעודות שחרור של מחייבי הגיוס. הוא עצמו תרם סכום גדול, והתרים את הגבירים ליאון רוזנטל, מאיר פרידלנדר ואחרים, ובזמן קצר הוא אסף את כל הסכום, והקהילה עשתה יום טוב, ובפנקס נרשם מפעלו כמפעל החשוב ביותר שעשה בחייו.
ר' מתתיהו מבטל מנהגי שטות
ר' מתתיהו ביטל מנהגי שיטות מיושנים שהיו בקהילת וילנה, שהגבאים הקודמים לא העזו, כגון בריחה מהכבוד הניתן לו ביום חג שמיני עצרת שהנוהל היה שלפני מעריב היו מובילים אותו תחת חופה מביתו ועד בית המדרש הגדול, שם קבלו את פניו בקריאות ברוך הבא, והתהלוכה הייתה עוברת ברחובות העיר עם לפידים דולקים, והיו מכריזים "פנו דרך לראשנו והבו כבוד לתורתנו".
ר' מתתיהו מתפטר מתפקיד ראש קהילת וילנה לצורך לימוד תורה
מיד לאחר שביסס ר' מתתיהו את מנהגי הקהילה הוא מסר את התפקיד למשכיל שמואל יוסף פין, וישב ושקד על התורה וביתו נעשה לתל תלפיות לכל החוקרים ושוחרי הדעת.
השד"ר המפורסם ר' יעקב ספיר ישב אצל ר' מתתיהו כמה שבועות לאחר ששבר את רגלו, והעניק לו את ספרו וכתב לו הקדשה מיוחדת המתחילה "השר אשר מושבך איתן. יושב בגן עדן בית מתן. קבל שלום עבר אשר ירד. לים וביתו עד תהום נתן".
בהגיע ר' מתתיהו לגיל שישים העולם התורני התבשר בהדפסת חידושיו על הש"ס בידי דפוס ראם בבעלות האלמנה והאחים.
ביקורת כנגד סופר שלא דייק
ביקורת חריפה ספג ר' יעקב רייפמן (היסטוריון מחכמי דורו שנע ונד בין השמרנים למשכילים) מאת ר' מתתיהו שטראשון.
רייפמן פרסם את תולדות ר' דוד גאנז בעל 'צמח דוד', ור' מתתיהו במאמר השגה כתב בהאי לישנא: "מצאתי לנכון להעלות על ספר את המומים והחסרונות אשר הרגשתי בהם מד קראי את החיבור למען המחבר הזה שידע להיזהר שלא להוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן".
באיזמיל חד ניתח ר' מתתיהו את חיבורו של רייפמן ומוכיח שטחיות ושיבושים בפרטים חשובים, העדר מקורות הכרחיים וכיוצא בהם. לאחר שעשה ממנו גל של עצמות בשש עשרה הערות הוא סיים בהאי לישנא:
"נשארו בפי עטי עוד דברים להוציאם החוצה, כי גם אלה אשר כתבתים למען אהבת הבקורת אשר תפעם בקרבי מימי נעורי כתבתים. ואם שכבר נתרחקתי ממנה הרבה. כי עסקי ומרכולתי. גם דרכי לימודים בימים אלה לא יתנוני לבלות זמן בעניני ביקורות אלה לכן אם לא יצאתי ידי חובת הביקורת מכול וכל יסלח לי הקורא".
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות