פרק ה': אנו ממשיכים לעסוק בחשיפת דמותו של הגאון הליטאי ר' מתתיהו שְׂטרָאשוּן שחי ופעל בין השנים תקע"ח – תרמ"ו (1817- 1885).
- הגאון הליטאי שניחן בכוח זיכרון פנומנלי, שכל עצום ומוח חריף
- הגאון שקומתו הייתה מתומרת והחזיק בספרייה היהודית הגדולה ביותר
- המלומד הנאצי מעל בקודש ומכר רבבות ספרים של הגאון הליטאי
- הגאון הליטאי שכבר בתור ילד התגלתה גאונותו וזכה לכינויים
ר' מתתיהו הוא בנו של הגאון ר' שמואל שטראשון (הרש"ש בעל ההגהות), נולד בכפר שטארשון בפלך וילנא, ונפטר בוילנא רבתי. הוא היה בעלים של ספריית שְׂטרָאשוּן בוילנה, בה היו עותקים נדירים של ספרים תורניים מימי ראשית הדפוס.
בשנות העשרים החל ר' מתתיהו להיות פורה ביותר וביחד עם אליעזר ליפמן הורביץ החל להוציא את 'פרחי הצפון' אוסף מאמרים על חכמת ישראל. מאמריו הפילוסופים והמדעים משכו לבם של חכמי הדור, והם הודפסו בקבצים מפורסמים באותם הימים כרם חמד, היונה, הצופה למגיד. המשכיל שניאור זקש (בנו של ר' צמח זק"ש רב העיירה קיידאן צאצא השל"ה), אמר פעם כי וילנא הרתה וגדלה גאון שני.
כשהעולם היהודי מדעי נקרע במחלוקת בין חיים זליג סלונימסקי ובין צבי מנחם פילנש בענין חלוקת התקופות וקביעת המולדות, הכרעתו נתקבלה ע"י שני הצדדים ושקעה המחלוקת שנמשכה כמה שנים.
ר' מתתיהו מפקח בבית ספר יהודי שמלמד לימודי חול
הסופר יעקב מארק מודע שר' מתתיהו "לא ברצונו נמשך לחוג תנועת ההשכלה לזמן קצר". היה זה בשנות הארבעים לחייו, וחבריו שמואל יוסף פין, חיים קצלבויגן אליעזר הורביץ וליאון רוזנטל פתחו בוילנא שני בתי ספר יסודיים כדי ללמד בהם לימודים עברים, ואת השפה הרוסית.
הם ביקשו מר' מתתיהו לקבל את תפקיד המפקח. הוא הסכים בתנאי שהתלמידים ילכו בדרך התורה והמסורה, ושילמדו גם מוסר מהוגי היהדות. לאחר שדבר זה הופר, הוא מצא עצמו מרומה, והתפטר.
בשנת תרי"ז (1857) יצא לנסיעה ממושכת כדי לרכוש ספרים יקרי ערך, ולהכיר את המלומדים אתם התכתב. הוא פגש את חתנו המשכיל של בעל הקצות - ש"י רפורפט שכיהן אז כרב של פראג. את מהר"ץ חיות מזלקבה ואת הרב מקניגסבורג רבי יעקב צבי מקלנבורג בעל הכתב והקבלה ועוד.
בכל מקום נתקבל בכבוד גדול, אולם לשיא הכבוד הגיע בברלין בירת ההשכלה היהודית, שם רצו למנותו לרב. ר' מתתיהו חזר לוילנא לבקשת שמואל יוסף פין וכתב לו את ההקדמה לספרו 'קריה נאמנה', ויצא מכך ספר שלם בשם 'רחובות קריה' המלא וגדוש חומר רב לתולדות ישראל.
קונטרס זה היה לא יותר מארבעים וכמה עמודים, אלא שהוא עשה רושם עצום בזמנו, כיון שצוטטו בו מאות שו"תים ביניהם ספרים שאף אחד לא שמע עליהם.
הגן על ר' יעקב פולק מחיצי המשכילים
עוד עשה רושם הקדמה זו, כיון שר' מתתיהו הגן על הרבנים מפני המבקרים, כפי שהוא הגן על ר' יעקב פולק בעל הפלפולים והחילוקים - אותו גאון שהמבקרים שמו אותו מטרה לחצי לעגם, וכל חוקר מתחיל הכותב על ספרות התלמוד, רואה חובה לעצמו ללגלג עליו - ר' מתתיהו הגן עליו.
אותם לעגנים משכילים קבלו וסברו שר' יעקב פולק הוא יסד ראשון את דרך הפלפול, ומספרים סיפורים שונים על דרך לימודו. בין שאר הסיפורים יש את הסיפור המפורסם הבא:
באמצע הלימוד ביקשו התלמידים מחמת יצר הסקרנות לעמוד על גודל הפלפול, עמדו באמצע השיעור ודפדפו כמה דפים מבלי שר' יעקב יבחין בכך. ר' יעקב המשיך ללמוד מאותו עמוד ובין רגע חיבר את הדפים בגודל פלפולו הרב.
ר' מתתיהו הוכיח ברורות שכל אלו אינם אלא סיפורי הבל, ובאמת ר' יעקב היה בעל שכל ישר ונפלא וכל מה שחידש עמד בכור ההיגיון. במאמרו עוד הגן ר' מתתיהו על כבוד כמה רבנים אחרים שהמשכילים לא הרפו מהם, ויעקב מארק מסכם שעל ידי כמה מעשים "נוכחתי לדעת ששטראשון היה חדור אמונת חכמים ולא נתן לומר מלה קלה נגד חכם שהוכר בעולם הלומדים".
המשך יבוא...
[1] יצוין שספר זה לא מצאתי ב'אוצר החכמה' אלא רק בתוכנת היברובוקס
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com