פרק ב': בפרק הקודם עסקנו בפולמוס האם תלמידי רבי עקיבא היו לוחמי בר כוכבא, וימי ספירת העומר הם ימי אבלות על המרד שלא צלח.
- ממה נפטרו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא - ממגיפה או ממלחמה?
אחד מהרבנים שהגיב בארוכה כנגד הקישור בין תלמידי ר"ע ללוחמי בר כוכבא, הוא הגאון רבי יצחק רצאבי[1], שבדברים חריפים ונוקבים חולק מכל וכל על הפירוש האמור, וטוען שהוא "בא מחוץ למחנה", וכך דבריו:
"ב"ה לא שמעתי זאת בזמנינו בקרב הציבור החרדי, ציבור בני התורה ותלמידי הישיבות, אף אחד לא נכנס לפירושים האלה, שכביכול תלמידי רבי עקיבא השתתפו במרד של בר כוזיבא, ומתו במלחמה".
הגר"י רצבאי הזכיר בשיעורו שהפירושים הללו הכניסו לראשונה משכילים כגרץ, ואלו לא הגיעו לארץ ישראל, אלא "בארצות הברית, כבר מלפני עשרות שנים, הדבר נכנס לציבור החרדי. כנראה לא היו שם גדרים ומחיצות מספיק".
על דברי הפוסק הגרי"א הנקין (אותו הגדיר הגרי"ש אלישיב "מרא דאתרא של אמריקה" שכתב "הנה מרגלא בפי העולם, שתלמידי רבי עקיבא השתתפו במלחמת ביתר בימי בן כוזיבא", הגר"י רצבאי השתומם והתפלא, וכך דבריו:
"שמעתם? הוא אומר, שכך 'מרגלא בפי העולם'. ממש התפלאתי. איפה "העולם" הללו? מובן כי בארצות הברית, כבר הכניסו להם אז השקפות לא נכונות. כל מיני דרשנים, אשר כבר קלטו דעות זרות. לצערנו בתקופה ההיא, ארצות הברית היה מקום ריק מתורה".
בהמשך דבריו שולל הגר"י רצבאי ראיה מהמעשה על רבי עקיבא שהגיע ללון בעיר מסוימת, ולא מצאו אכסנייה, ולנו בשדה. באמצע הלילה באה רוח וכבתה את הנר, חתול טרף את התרנגול, ואריה את החמור. באותו לילה העיר נחרבה, או אז אמרו רז"ל 'כל מאי דעביד רחמנא, לטב עביד' (ברכות דף ס"ב ע"ב).
על סיפור זה אומרים בשם הרצי"ה קוק ישנם מספר תמיהות. שהרי לא יתכן שיהודים לא יכניסו אורחים, ובפרט גדול הדור כרבי עקיבא. אלא מאי? היה זה בתקופה של מרד בר כוכבא, ואנשי העיר חששו שהרומאים ידעו שהם ארחו את רבי עקיבא, שהיה גדול מתנגדם יד ימינו של בר כוכבא, לכן רבי עקיבא החליט לישון בשדה בלי לסכן את אנשי העיר.
את ראיה זאת, שולל הגר"י רצבאי וטוען שאין כל ראיה שבעיר גרו יהודים.
את הטענה המפורסמת של הרבנים הסבורים שתלמידי ר"ע היו לוחמי בר כוכבא, וחז"ל רמזו את זה במשפט "שלא היו מכבדים זה את זה", מתוך רמז לדברי הגמרא בברכות (מ"ו ע"ב) "תנו רבנן אין מכבדין לא בדרכים ולא בגשרים ולא בידיים מזוהמות", וכאשר המדובר בעת מלחמה, אין את דינים אלו של כיבוד זקן וכו', ומוכח מזה שתלמידי ר"ע מתו במלחמה, שכן הם לא כבדו זה את זה בשדה הקרב, - הגדיר הגר"י רצבאי כדברי "כפירה ומינות".
לסיום יצוין שאחד מחכמי ישראל שהציע שליל הסדר המפורסם בבני ברק, היה קשור למד בר כוכבא, היה ר' שבח קנעביל שבהגדה של פסח שהוציא בעיר וינה בשנת תרפ"ג (1923), כתב שאולי חכמי ישראל התאספו אצל ר"ע בבני ברק, כדי לשכנעו שבר כוכבא אינו המשיח...
יהי רצון שמאמר קצר זה יעורר את הדיון והפולמוס בנושא זה, שעינינו הוא ימים אלה.
המשך יבוא...
•
[1] בשיעור שנמסר במוצש"ק במדבר ה'תשע"ו, ומוצש"ק בהעלותך ה'תשע"ו.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות