בימים אלה, ייתכן בהחלט שלראשונה מאז הקמת המדינה, נרקם לו הסדר מחודש בכל הנוגע של 'תורתו אומנתו', ולא רק בידי עסקנים זוטרים, אלא באישור שלוש מועצות גדולי וחכמי התורה, מה שעתיד להוביל לגיוס חרדים מוגבר ממה שהיה בשנים עברו.
עצם זה שכלי התקשורת מלאים בכותרות על הסדר גיוס עם תמונתם של משה גפני, אריה דרעי ויצחק גולדקנופף, ויש הסכמה כזו או אחרת מהמנהיגים הרוחניים של תנועת 'דגל התורה', 'אגודת ישראל' וש"ס - זה מעיד על שינוי תהומי בהלך רוחם של גדולי ישראל, מה שעתיד לשנות את הצביון של הציבור החרדי.
גם אם לא מדובר על גיוס בני ישיבות, אלא רק על המעגל הרחב של חרדים שלא לומדים בישיבות או בכוללים, שינויים אלו מדירים שינה ממחנכים רבים, ובפרט אצל ראשי ישיבות רבות שתלמידיהם לא מוגדרים כ"מצויינים", ואלו חרדים למה שיטמון לנו העתיד בנושא הגיוס.
לפנינו שישה מכתבים וזיכרונות שנאמרו בידי גדולי ישראל בנושא הגיוס.
- מכתב מאת הגאון רבי איסר זלמן מלצר משנת תש"ח
- הוראת הגרי"צ דושינסקי והגרז"ר בענגיס משנת תש"ח
- הוראת החזון איש להגרש"ז ברוידא בשנת תרצ"ח
- דברים מאת הרב מבריסק אודות גיוס בנים
- דברים מאת החזון איש על הגיוס
- דברי רבי אפרים זלזניק מאת הרב מבריסק
• • •
מכתב מאת הגאון רבי איסר זלמן מלצר, משנת תש"ח
בתאריך כ"ג בניסן תש"ח, חתם ראש ישיבת 'עץ חיים' הגאון רבי איסר זלמן מלצר על מכתב שכל תלמידי חכמים חובשי "ותופשי בית המדרש" בחורים ואברכים בני ישיבות שעל פי התורה בזכותם השם ירחם: "ובשעה שקולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין ידי עשיו שולטות, וכבר נפסק בחז"ל שתלמידי חכמים אינם צריכים נטירותא" – אינם זקוקים להתגייס ואפילו להתייצב בלשכת הגיוס.
כותב הגרא"ז מלצר ש"כל בן ישיבה חובש ותופש ביהמ"ד אל יתייצב ויפקד וירשם לכל דבר הקשור בשמירה ועזר לגיוס, ואין לפקפק בזה כלל וכלל ולהיכנס לדיונים וויתורים, וזוהי שמירתנו".
את מכתבו מסיים הגרא"ז מלצר: "ובזכות תורתנו הקדושה אשר היא מגינה ומצילה ננצל עם כל אחינו בני ישראל מכל אויבנו ויוציאנו מהרה לרווחה ויושענו תשועת עולמים בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".
הוראת הגרי"צ דושינסקי והגרז"ר בענגיס, משנת תש"ח
באותו יום, בתאריך כ"ג בניסן תש"ח, חתמו הגר"יצ דושינסקי והגרז"ר בענגיס על כרוז תקיף (בנוסח דומה למכתבו של רבי איסר זלמן מלצר), בו קראו לכל בן ישיבה "חובש ותופש ביהמ"ד" שלא יתייצב ויפקד לכל דבר הקשור בגיוס ואפילו לשעה קלה.
הרבנים קראו במכתבם להתגבר ולהתאמץ בכל היכולת בהתמדה ובשקידת לימוד התורה ביתר שאת וביתר עוז.
הוראת החזון איש להגרש"ז ברוידא, בשנת תרצ"ח
ראש ישיבת חברון הגרש"ז ברוידא בתאריך ו' באלול תרצ"ח, במענה לאביו על שאלתו האם יש לבחורי ישיבה להשתתף בארגוני שמירה עם מחתרות האצ"ל ולח"י?
כיון שהדבר נוגע לסכנת נפשות, נכנס הגרש"ז ברוידא עם שאלה זו למעונו של החזון איש שענה לו בהאי לישנא: "אם כי שסכנות נפשות דוחה הכל, מכל מקום ענייני דת ואמונה אינו נדחה".
המשיך ושאל הגרש"ז ברוידא: "אם אני בטוח בעצמי שלא אגרר אחריהם?, ונענה: "אין הבדל בזה אפילו לגדול בישראל".
דברים מאת הרב מבריסק אודות גיוס בנים
רבי אפרים זלזניק תלמיד מובהק לרב מבריסק סיפר בשמו כי בשנות העשור להקמת מדינת ישראל, השלטון חפץ לגייס בני ישיבות, ועל כך התבטא הרב מבריסק שמדובר בגזירת שמד וחייבים למסור את הנפש מאחר וכל מטרתם היא להעביר על הדת.
דברים מאת החזון איש על הגיוס
יהודי אחד שאל את החזון איש על ההליכה לצבא והדגיש שהוא יכול להינצל מאיסורים וחששות אפילו של דרבנן, אולם מהתקררות ברוחניות אי אפשר להינצל...
ענה לו החזון איש: "קאלט ווערין איזי הרג ואל יעבור!!!", (להתקרר ביהדות – יהרג ואל יעבור).
עדות בן הרב מבריסק אודות דעת אביו
בנו של הרב מבריסק רבי רפאל סיפר שכשבאו להחתים את אביו על גזירת גיוס בנות, ענה שאם חותמים רק על איסור גיוס בנות, ולא מזכירים גיוס בנים, משמעות הדבר שגיוס בנים הוא איסור יותר חלש, או בכלל אינו איסור, ולכן הוא לא יכול לחתום מחמת שאיסור מינות אצל בנים, לא יותר גרוע מאיסור גילוי עריות של בנות.
- מכתבי הרבנים הובאו בקובץ אגרות מאת רבותינו זצוק"ל ויבלח"ט שליט"א בענין גזירת הגיוס וסכנת המסלולים צבאי, אזרחי ולאומי – בעבר ובהווה, מנחם אב תשע"ב
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות