הגיעו לידיי מספר ספרים ויצירות של ר' אברהם גיא ברכיל, שזכה בידי זהב מאת ריבון העולמים, וחיבר את ספר "תלמוד שבע ארצות", "מעשה המצורעים מעיר סרוניא", וכן ספר על עדותו של רבה בר בר חנה אודות הצפרדע הענקית שהגיע לעיר אגרוניה ובלע אותה תנין.
בשבוע האחרון זכיתי לראות את 'מגילת הצינורות' שצייר המוצגת ב'גלריית המקלט' בשכונת מקור ברוך בירושלים, יהודה המכבי 7. שם לאורך עשרים מטרים ולאחר עשור של תכנון ושלוש שנים וחצי של ציור ביד, היא מוצגת בפני ציבור תורני שוחר האומנות בישראל.
אם אתם באזור ורוצים לקפוץ לעיין במגילה, המלצתי לקבוע לפני הביקור חברותא בזוהר הקדוש על מגילת אסתר, ורק לאחר לימוד ממושך אתם תבינו על מה מדובר.
במגילת הצינורות ברכיל הטמיע את דברי הזוהר לפרטי פרטים. המגילה שנראית כצינור אחד ארוך שהוא למעשה מגילה המתפתלת לאורך קירות התערוכה, מסמלת באופן מטאפורי את החיפוש אחרי המשמעות שטמונה מתחת לדברים, מאחורי הקלעים ומאחורי הקירות.
הצינור מסמל את הקשרים המחברים את כל המקרים יחד, כפי שקורה במגילת אסתר. מגילת אסתר היא המגילה המאוירת ביותר מתוך חמשת המגילות שבתנ"ך וסיפורה עורר דמיון רב אצל אמנים יהודים ונכרים לאורך כל הדורות.
ברכיל כאמור הסתמך על פירוש הזוהר וחכמי הסוד אשר ייחסו למגילה מעמד של חזון גאולי עתידני. הזוהר ביאר שבאלף השמיני תהיה הארת פורים למשך אלף שנה אחרי הארת שבת שתהיה לאורך כל האלף השביעי כפי שפירש 'בעל הלשם' בספרו ספר הדע"ה (ח"ב דרוש ד' ענף י"ב סימן י') בכך רמז שהאלף השמיני הוא זמן שליטת החכמה, ומכאן בנה ברכיל עולם סימבולי חזותי.
במגילה המבנה האדריכלי משתנה מארמונו של אחשוורוש לבית המקדש כשהאמן מודע לעובדה כי בבנייתו אין להניף עליו ברזל אך מצד שני בתורת החסידות נאמר כי לעתיד לבוא בית המקדש השלישי יהיה עשוי ברז"ל (רמז לארבעת האמהות - בלהה, רחל, זלפה ולאה) גם בבניין עצמו כי לא יהיה שייך טעם קיצור הימים.
ברכיל רומז לדמותו של האדריכל של העולם הוא הקב"ה לכן האמן שוזר את המבנה של 'אילן הספירות' לאורך כל המגילה בדרכים ובהרכבים שונים כדי להדגיש מה מחזיק את המבנה באופן פיזי בשורשו.
מגילת אסתר היא משל החוזה את העתיד ולכן אין מה להתרכז בדמויות הספציפיות ברכיל באומנות רבה מטביע ביצירתו את אמרת חז"ל בילקוט שמעוני ט, ב כי "כל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם".
"התלמוד שבע ארצות" שחיבר ברכיל, הוא על פי הזוהר, ספר יצירה, גדולי המקובלים רמ"ק, והאר"י. דברי רבי נחמן, והוספות של ברכיל עצמו אותם רשם בשם "המעבר".
ברכיל לא רק צייר את 'מגילת אסתר המצוירת'. הוצאת 'המעבר' בבעלותו הוציאה בעבר את "מעשה המצורעים מעיר סרוניא" לפי מעשה מבהיל המובא בזוהר הקדוש (פרשת תזריע). ברכיל צייר את אגדת רבה רב בר בחנה על הצפרדע הענקית שבלע אותה תנין.
בשיחה מיוחדת שערכתי עם ברכיל, הוא מודה ש"יש לי הוצאה לאור עצמאית הנקראת 'המעבר'. העניין הוא להוציא לאור[1] את הסיפורים המוזרים המיסטיים המפחידים המוזרים שיש לנו בתלמוד ובזוהר הקדוש".
לא תמיד היה ברכיל אמן של מגילות וציורים, וכותב ספרים על בסיס הזוהר הקדוש.
הוא נולד בתל אביב, ובילה את זמנו כגלשן בים. באחד מהפעמים הוא גלש רחוק מדי ועמוק מדי. הוא זוכר איך הוא הרגיש כיצד ריאותיו התמלאו במים, איכשהו ניצל חזר הביתה, אבל הרגיש לחץ בריאותיו. הוא הגיע למיון ומיד חיברו אותו לצינורות ההנשמה, רק בדיעבד הבין שחייו ניצלו ברגע האחרון.
ההשלכות היו קשות בשבילו – אסור לו לגלוש יותר כפי שגלש בעבר, עשרים וחמש שנים אחרי, תערוכת 'צינורות' יוצאת לאור ומוצגת כעת בגלריית המקלט.
המאורע המכונן שעבר בין הגלים טלטל את ברכיל והוא החליט לצאת למסע חיפוש הוא הלך ללמוד אמנות אבל נפשו לא ידעה מנוח והוא הגיע אל בית הכנסת הסמוך לבית הספר ושם פגש את הרב אורבך, מכאן הדרך היתה קצרה לחזרה בתשובה.
הוא זוכר איך ברגע אחד של הכרה הוא השמיד את כל עבודות האמנות שעשה במשך 4 שנים, קנה קנבס לבן ותלה על הקיר ואמר זהו אני לא צריך יותר לצייר, אין לי מה להגיד יותר. הכל התמלא בעולמה של תורה, והוא חש שהמניע ליצירה שלו היה מונע מכעס ואגו אישי וסלד מזה. הוא זוכר את עצמו כל יום ממש רץ לבית הכנסת מהבית עד לנווה צדק ולומד עולם חדש שנגלה אליו.
גיא הוסיף לשמו את השם אברהם, המעיד באופן מטפורי על המעבר לשלב לידה מחדש והתחיל מסע חדש. אחרי זמן ששקע באוהלה של תורה הבין שיש כוח לאמנות גם בעולם התורה ובמיוחד בעולם הקבלה אליו נחשף כשהתוודע לכתביו של בעל 'הלשם שבו ואחלמה'. לפני עולם התשובה ברכיל היה עסוק בציורים המושפעים ממדע בדיוני, אחרי שהתוודע לקבלה הוא החל לעסוק בפנטזיה יהודית ולאייר נושאים מתוך הקבלה.
הידע של ברכיל במדע בדיוני העניק לו את היכולת להגיע לציורים בנושאים שמעטים נגעו בהם לפניו. ספר שבעת הארצות שאייר מתאר עולמות שונים המקבילים לכדור הארץ, אליהם נדד האדם הראשון בשעה שגורש מגן עדן, על פי הזוהר: ארץ אדמה ארקא אדמה תבל ועוד ונוגע בארכיטיפים מרכזיים של לידה ומוות החטא ועונשו.
ספר נוסף שכתב ואייר בשם 'ספר הצלם' מבוסס חזותית על מדרשי העיגול והריבוע במדרשי הזוהר. כפי שמעיד האמן "אני מרגיש שאני חייב הרבה לעולם הוויזואלי של האמנות, כי דרך העולם הזה יכולתי להיכנס לעולם המופשט והרוחני. באמצעות האמנות אני יכול להמשיל לעצמי משלים ולהפוך דברים נסתרים לסיפור ויזואלי".
[1] יצוין שיש מרבותינו שסברו שאגדות רבב"ח כפשוטן הן, ולכך ליצירותייו של ברכיל חלק בלתי נפרד מארון הספרים היהודי.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות