קונטרס חדש הופיע לאחרונה, ושמו בישראל - "וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ"[1], העוסק בדמותו של שמעון בר כוכבא בראי חז"ל ראשונים ואחרונים.
הקונטרס נכתב ע"י הרה"ג אביעד נייגר שחיבר ספרים, קונטרסים ומאמרים רבים, שכולם עוסקים בהפרכת משנתן של 'הציונות הדתית' ו'אגודת ישראל', ועל ההבדל המהותי, לדעתו, בין שתיהן.
הקונטרס, שנכתב בתקופה האחרונה, הוקדש לעילוי נשמת הנרצחים בפרעות שמחת תורה תשפ"ד. להחזרתם של החטופים, ולרפואת הפצועים, ולחזרה בתשובה שלמה של כל עמך בית ישראל.
יהודים רבים ממגזרים שלא מזדהים עם השקפתו של הרבי מסאטמר, קוראים את הקונטרס, ונהנים לגלות מקורות במחשבת ישראל שרבותיהם לא למדו אותם, ביניהם בוגרי ישיבות ליטאיות ואף מישיבת 'מרכז הרב'.
הרב נייגר בעל-תשובה כבר כ-30 שנה, ולאחר שהגיע לציונות הדתית פרש ממנה, ושינה את השקפתו מקצה לקצה, וכיום הוא מזדהה עם השקפתו של הגה"ק מסאטמר בעל ה"יואל משה" זי"ע.
גולשי 'כיכר השבת' לא יתפלאו מן הסתם שדעתו של הרב נייגר היא ש'הציונות הדתית' "מסלפת את התורה", לעומת 'אגודת ישראל' ש"רק" טועה בהבנתה.
למרות השוני ההשקפתי ביני לבין הרב נייגר, בכל ספריו ומאמריו, הוא מפתיע אותי מחדש, ובעקבות הגילויים ודברים חריפים שכתב בקונטרס החדש, ישנו פרק אחד בתוך הספר שבגללו מציין שהוא עלה ונשתטח על קברו של התנא רבי עקיבא בטבריה, וביקש מחילה ממנו.
מדוע הוצרך הרב נייגר לבקש מחילה מהתנא רבי עקיבא על קברו בטבריה?!
תחת הכותרת "וטעו בו הרבה מחכמי ישראל[2], עד שנגלה קלונו", מדגיש הרב נייגר בפרק אחד בקונטרס "והיה בכזיב בלידתה", שישנה אפשרות שצדיקים יכולים לטעות, ו"אין זה ממעיט מערך גדלותם ומעלתם, טהרתם וקדושתם". ברם, כותב הרב נייגר: ישנם יהודים שלא רוצים לחזור בתשובה מטעותם - ולכן נח להם לסבור כי חכמי ישראל לא יכולים לטעות ואין עליהם לשוב בתשובה. בדיוק הפך הנאמר על רבי עקיבא, אשר חזר בתשובה מטעותו בתמיכתו בשמעון בר כוכבה כמשיח. אף רבי עקיבא, מדגיש הרב נייגר, חזר בתשובה מטעות, כי אין דרכנו "לקדש" טעויות.
הרב אביעד נייגר מצטט פסוקים מפורשים המוכיחים שכהן גדול, ונשיא ישראל יכול לחטוא, ולהקריב קרבן: "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים לַיהוָה לְחַטָּאת" (ויקרא ד ג), וכן: "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת יְהוָה אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם" (ויקרא ד כב).
לדברי הרב נייגר, זרמים חרדים שונים סבורים שרב לא יכול לטעות, ובניגוד לנאמר בתורה, זאת מפני ש"משום שזה מפריע להם בפולחן המפלגה שהם נוהגים בו, דהיינו מפלגות שלוקחות חלק ב'מלכות המינות'"[3], ואלו "נמשכים אחריה ומדקלמים סיסמאות של 'ועשית ככל אשר יורך' וח"ו לטעון שה'גדויילים' שלהם לא יכולים לטעות, ושרק להם יש 'גדויילים', ולכן הנוהים אחריהם ובפרט ע"י עיתוניהם לטעון את טענת הטעות שה'גדויילים' לא יכולים לטעות, ומנסים לגמד את הצדיקים שצועקים ככרוכיא נגד שלטון הערב-רב, כדרכם של נביאי האמת והצדק ע"ה שהיו יוצאים נגד מלכי יהודה ומלכי ישראל, שהיו עושים הרע בעיני השי"ת, לעומת נביאי השקר שהיו מחניפים למעשי הרשעות של המלכים".
לדברי הרב נייגר, שכאמור הוא בשיטתו של הרה"ק מסאטמר זי"ע: "כל הפרצות של הדור הזה הינם בגלל שישנם חרדים למיניהם שמתחברים לפורקי עול באיצטלא של 'הצלה' ו'תקציבים', ואינם מוכנים להודות בטעותם".
כראיה ש"גדולים" יכולים לטעות, כותב הרב נייגר על גדול התנאים רבי עקיבא, שזכה ליותר ממשה רבנו (עיין מנחות כ"ט ע"ב) והיה מורו ורבו של רשב"י מחבר הזוהר, ואם הוא טעה - בוודאי ששאר גדולים עלולים לטעות.
הרב נייגר בקונטרס החדש, מביא ראיות רבות לדבריו, בעודו מדגיש במקביל כי "אין לך עסק בנסתרות" שאין לנו להשיג במדרגתו של רבי עקיבא, שעליו נאמר 'נכנס בשלום ויצא בשלום', אולם יש ללמוד מגדולתו בתיקון טעותו: אכן הוא הודה כי טעה כאשר תמך בבר כוכבה כמשיח ישראל, תמיכה שהובילה להרג רב מבני ישראל, כפי שמראים מקורות חז"ל.
"וכבר ביקשתי ממנו סליחה על ציונו הק', ומקוה שח"ו לא יקפיד עלי מן שמיא"⁷ מדגיש הרב נייגר, ולאחר מכן מצטט את דברי גדולי הדורות בנוגע לשגגתו של רבי עקיבא ע"ה, כגון:
המאירי בבית הבחירה מס' אבות פתיחה, דור ב' ודור ג' כותב: "בר כוזיבה שעשה עצמו משיח וטעו רבים אחריו, ואפילו רבי עקיבא היה נושא כליו".
דברים חריפים כותב הרלב"ג בנביא דניאל, פרק י"א פסוקים ל"ד ל"ה, על המלכות שהיה בביתר אחר החורבן, "ומן המשכילים יכשלו, אז כמו רבי עקיבא וחבריו. והנה זה לצרוף בהם ישראל מסיגי דעותיהם הנפסדות".
הרב נייגר עומד על דברי הרלב"ג אשר כתב שאנשי בר כוכבה רימו את הצדיקים להאמין במשיחיותו, ולצערנו הרב נפלו ב"פיתוים וההסתות"[4].
רבי יצחק אברבנאל בישועות משיחו, חלק שני, העיון הראשון, פרק ד' כתב: "ורבי עקיבא יועץ וחכם חרשים ונבון לחש איך טעה בזה שהיה נושא כליו?!".
רבי שמואל יפה אשכנזי באיכה רבתי, דף ל"ה ע"ב טור ב' כתב "רבי עקיבא הוא שטעה בבר כוזיבא שהיה מלך המשיח".
מאת האר"י הקדוש בשער הגלגולים הקדמה ל"ו הובא "אמר לי מורי ז"ל כי שלושה טעו בענין הקץ... השלישי ר' עקיבא שטעה וחשב כי בן כוזיבא היה משיח ה'".
בספרו של הרב נייגר מצוטטים עוד גדולי ישראל המדגישים שרבי עקיבא טעה כהמהרש"א, רבי יעקב ששפורטש, רבי טוביה הרופא, החכם צבי, מלבי"ם, רבי צדוק הכהן מלובלין, המשך חכמה ועוד, ומסכם את הדברים באי לישנא: "כמו שנמצא היום בעלי דעות משובשות שחושבים לעצמם כאשר רואים את כל ההתפתחות של שלטון הערב רב וטוענים 'תראו כמה ישיבות יש', ועוד כל מיני שטותים למיניהם".
את הפרק הנ"ל בספרו זה, מסיים הרב נייגר מתוך יראת כבוד ל'ראשונים כמלאכים'[5]: "מה לנו ולרבי עקיבא הי"ד שהוא מלאך ה' צבאות... ובפרט בדור יתום כמו שלנו, ושוב אתפלל להשם יתברך שיסלח לי אם ח"ו פגעתי בכבודו של אותו צדיק וקדוש עליון".
• • •
נקודה היסטורית הנוגעת לימינו אומר לי הרב נייגר:
"אילולי מרד בר-כוזיבא, שמה של ארץ ישראל לא היה משתנה מ'ארץ ישראל' ל'פלשתינה' ע"י אדריאנוס שחיק טמיא, כמפורסם. דהיינו שאת פירות הבוסר של המרד אנו סובלים עד היום".
•
[1] בראשית לח ה.
[2] למעט רבי יוחנן בן תורתא ע"ה
[3] מיכה הנביא ע"ה (פרק ז'); מס' סוטה דף מט ע"ב; זוה"ק, פר' נשוא, רעיא מהימנא, קכה ע"ב; שה"ש רבה, פ"ב, פיס' לג ;נבואת הילד, פרק ה'; תנד"א זוטא טז; פסיקתא רבתי, טו; פסיקתא דרב כהנא, ה אות ט'; עיון יעקב, סוטה מט ב'; ועוד
[4] כמו שיהיו צדיקים בימינו אנו שיכולים ליפול בפיתויים (ראה קובץ אגרות לחזו"א, כרך ב', עמ' קסח-קע.)
[5] ראה סוף פרק ו' גיטין ירושלמי.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות