במהלך הלחימה בחאן יונס, פורסמה תמונתו של הדיין הבכיר הרב אברהם זרביב, בן 52, אשר מכהן בבתי הדין הרבניים בתל אביב ובאריאל שגויס עם פרוץ המלחמה לשירות מילואים ברצועת עזה כלוחם חי״ר.
בתמונה שהתפרסמה נראה הדיין כשהוא מצולם בתוך כיתת לימודים בחאן יונס, כשעל הלוח בכיתה נרשם: "בית הדין הרבני חאן יונס", והרב זרביב שכאמור נחשב לדיין בכיר, יושב על "שולחן הדיונים".
במקביל, ׳כאן 11׳ פרסם שהרב אברהם זרביב בן ה-52, חיסל מחבל במהלך פעילות צה"ל בח'אן יונס.
This browser does not support the video element.
מסתבר שלא רק הרב זרביב מבני הציונות הדתית שמכהן במעמד תורני מכובד, משרת בפועל במילואים, אלא גם אב בית הדין הרבני באשקלון הרב מאיר כהנא שהוא סגן אלוף במיל' גויס למילואים.
יצוין שהרב אברהם זרביב, הוא בן אחותו של מרן הגרב"צ אבא שאול זצ"ל.
נקודה שתפסה את עיני, היא המפה שעטרה את שולחנו של הדיין, שהיא בעצם שטיח/מחצלת מוסלמי עליו מתפללים מוסלמים, ונסרגו עליו האתרים הקדושים לאסלאם שהם מתחם מסגד אל-חראם בעיר מכה ובתוכו הכעבה (האבן השחורה), מסגד הנביא בעיר מדינה, ומתחם מסגד אל-אקצא שבירושלים (מקום המקדש ששועלים מהלכים בו לצערנו).
האם מותר ששטיח זה, יעטר את שולחנו של הדיין הבכיר?!
מסתבר שרבנו הרא"ש דן בדין זה (שו"ת הרא"ש כלל ה סימן ב), ובמענה לתלמיד כתב את דעתו, האם מותר לתלות מחצלת זו בית הכנסת למול ארון הקודש, ולהתפלל מולה.
בתשובתו הרא"ש מבהיר שחס וחלילה לאדם מישראל להתפלל בכוונה לדבר האסור, ובעיר טוליטלא (טולידו) נאסר להכניס מחצלת כזו לבית הכנסת כדי לשבת עליה, כיון שסרוג עליה האבן השחורה, מקום קדוש למוסלמים, לשם הולכים אלו להתפלל.
פרט נוסף מבהיר הרא"ש שיש אומרים שבשטיח יש בו צורת "מרקוליס" שדינו כעבודה זרה, ודרכם להשתחוות ולכרוע אליו, ולכך שמו "סגאדה" כיון שסוגדים עליו.
לכך מכריע הרא"ש שאסור לתלותה בבית הכנסת, וק"ו בצידי ההיכל, וצריך להוציאה מבית הכנסת, ולא יהיה לה כל זכר, ואין לנו להניח בבית כנסת שלנו דבר שמובן ומזומן לתפילתם, ואין ראוי איש מישראל להרהר על פסק זה: "וכל העובר על זה הוא נוטה מדרך ישרה לדרך רעה וראוי ליסרו".
את תשובתו חותם הרא"ש בהאי לישנא: "הנראה בעיני צוויתי לכתוב וחתמתי עליו. אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל".
מתשובה נדירה זו, נראה שההלכה בעניין הוכרעה, אולם תיכף נצטט מקורות נוספים, וכנראה עקב הקרבה בין יהודים למוסלמים, חלק מהפוסקים אסרו, וחלק התירו באופנים שונים.
נכדו של הרא"ש שלח שאלה לדודו ר' יהודה (בנו של הרא"ש), על בית הכנסת הגדול בטולדו (טוליטולא) שכונתה בשם: "יג מדות" שבו היתה תלויה מחצלת כזו עם המקומות הקדושים לאסלאם.
הוא שאל את דודו, משום שהוא ראה את תשובת סבו הרא"ש שאוסר, ולכך הוא ביחד עם חכם נוסף, אסרו להתפלל לצד מחצלת זאת.
אלא העם ריננו על האיסור, לבסוף שינו את צורת הקוביה השחורה לשושנה, ונהגו היתר.
בשאלתו הוא שואל, אם בגלל ששינו את הצורה מותר להשתמש במחצלת או שאסורה עולמית.
מעניין שר' יהודה בנו של הרא"ש משיב לו שאינו מכיר את תשובת אביו ולכן לא יודע להגיד אם האיסור הוא איסור עבודה זרה.
יתכן, והפוסקים שהתירו תפילה בתוך המסגד, ולא אמרו שצריך לסלק את המחצלות, סוברים שאין איסור מצד הדין. וכפי שמשתמע מתשובת הרא"ש שהאיסור הוא יותר השקפתי.
וכך דברי הרא"ש המלאים:
מה ששאלת בענין מחצלת קטנה הנקראת סגאדה בלשון ערבי, שדרך ישמעאלים להתפלל עליה ויש בה כמו צורת משקל שחור, אם מותר לתלותה בבית הכנסת לצד ההיכל, אחד מכאן ואחד מכאן, ולהתפלל כנגדה.
ואף על פי שחלילה וחס לשום אדם אחד מישראל להתפלל בשום כונה לדבר אסור. דבר זה שאלתי בעבורו וחקרתי עליו, ונתברר לי שנהגו איסור בכאן, בטוליטלא, להניח מחצלת כזו בבית הכנסת כדי לישב עליה, כל שכן לתלותה בצד ההיכל. לפי שאומרים שאותה צורה שחורה העשויה בה היא צורת המקום שהולכים לחוג לשם בארצם.
וגם יש אומרים שיש בה צורת מרקוליס, ודרכם להתפלל עליה ולכרוע עליה' בתפלתם. ועוד אמרו לי: מפני זה קורין למחצלת סגאדה, לפי שסוגדין עליה.
וכיון שכן, נראה לי שאסור לתלותה בבית הכנסת כלל, כל שכן בצדי ההיכל, וצריך להוציאה מבית הכנסת כדי שלא ישאר לה שום זכר בבית הכנסת. כי מה לנו להניח בבית הכנסת שלנו דבר כזה, שהוא מוכן ומזומן לתפלתם? ואין ראוי לשום אדם מישראל לערער על זה, כדי להניח מחצלת כזו בבית הכנסת; וכל העובר על זה הוא נוטה מדרך ישרה לדרך רעה וראוי ליסרו. הנראה בעיני צויתי לכתוב וחתמתי עליו. אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.
וכך דבריהם של בנו ונכדו של הרא"ש:
שאלה. גבירי ומרי דודי רבי והודי הר"ר יהודה הודיעני בענין מחצלת קטנה קרויה סניד"ה ויש בה צורות משקול שהיתה בכאן תלויה בב"הכ הי"ג ולפי שראיתי תשובת זקני ע"ה כלל ה' סי' ב' שהיה אוסרה הודעתי הדבר לקצת הקהל ואסרנוה הר' נתן ואני והיו מרננים על הדבר קצת מהקהל יצ"ו ואח"כ עשו במקום המשקל צורת שושנה והחזירוה לב"הכ הי"ג הודיעני אם יישר בעיניך שתשאר בב"הכ הי"ג כיון שאין בה צורת משקל.
תשובה. אשר שאלת בענין המחצלת קטנה לא ראיתי תשובת א"א ז"ל ואיני יודע מאיזה טעם אסרה אם הוא מטעם איסור ע"ז שאולי יש בני אדם שעובדין לה א"כ בשהגיע ליד ישראל אין לה היתר עולמית.
(שו"ת זכרון יהודה סימן כא)
- תשואות חן לידידי הגאון המובהק ר' אביחי מרחבי המכהן כרב קהילה וכולל בבני ברק ששלח לי מקורות למאמר זה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות