פרק ג': אמש חשפנו את חמולת אבוחצירא העזתית, ועל הביקור המרגש של המקובל באבא חאקי אצל שייח' אבוחצירא בעזה לאחר מלחמת ששת הימים, ועל הפולמוס האם אבוחצירא העזתים הם יהודים לשעבר, או ערבים שנטלו את שמו של האביר יעקב עקב כך שנושעו בזכותו.
לפני שש שנים, מסר בנו של באבא חאקי, אהרן אבוחצירא - שר וראש עיריית רמלה לשעבר, הרצאה במרכז דהאן, שם הכריע את פולמוס זה של מקורם של ערביי עזה, ששמם אבוחצירא.[1]
הסיפור חוזר אחורה לפני שנים רבות, עת ישב במשרדו בתקופה בה כיהן כשר במשרד הדתות, שם, בבוקר מנומנם, המזכירה לפתע לחצה על זמזם הביטחון. השר שאל אותה: "מה קרה?", והיה ענתה בבהלה: "יש פה ערבי אחד אומר שהוא בן דוד שלך".
השר אהרן אבוחצירא לא הופתע, שכן אירוע מעין זה התרחש בעת כהונתו כראש עירית רמלה, שם בבוקר מנומנם לא פחות, המזכירה הרומניה הזעיקה משטרה, עקב כך שערבי מקומי דרש להיכנס ללשכת ראש העיר, בטענה שהוא דוד שלו...
אהרן אבוחצירא, לא חשש, והורה למזכירה (הרומניה) להכניס את אותו אחמד שטען שהוא "משפחה" של כבוד השר.
מתברר שבני משפחת אבוחצירא בעזה היו נוסעים במשאיות, והשוטרים נתנו להם רפורטים, והם היו מגיעים ללשכת אהרן אבוחצירא שיבטל להם אותם...
ממשיך ומספר אהרן אבוחצירא שבשנת תשכ"ט (1969), הגיע לאביו באבא חאקי רס"ר מפורסם מתל השומר, ששמו היה חאז'י (שגידל שפם בגודל אסטרונומי...), ואמר לו, שהוא חייב לבקר בעזה שם יש משפחת אבוחצירא, והם חשובים, ועוסקים בדייג.
כך בראשות משלחת של משפחתו, באבא חאקי התקבל ברחובות העיר עזה, בתהלוכה, וקבלת פנים ממלכתית, וכל ערביי עזה עמדו בתור לבקש ברכה, ולנשק את ידו של הבאבא המפורסם.
נחזור לבוקר המנומנם בלשכתו של כבוד השר אהרן אבוחצירא, לשם נכנס דוקטור ערבי ששמו אבוחצירא המתגורר בטול כרם. אהרן שאלו "היאך אתה אבוחצירא?" וענה לו הערבי הנ"ל "סבא שלי היה רב במצרים, והוא התאסלם, ואנחנו הצאצאים שלו".
שומע את מסורת זו אהרן אבוחצירא, ומספר את הסיפור האמיתי (לדבריו): "כשאני נסעתי למצרים, כשהנשיא סאדאת הזמין אותי (עוד לפני קמפ דייוויד), הגעתי לבקר בקבר סבא של אבי, האביר יעקב בדמנהור. שם ראיתי הרבה ערבים שכולם אמרו לי 'אנא אבוחצירא', וכמובן שהבאתי להם בקשיש...".
"אחרי שחזרתי", ממשיך אהרן אבוחצירא לספר, "שאלתי את אבי, מהיכן השם אבוחצירא?", וענה לי שהיה מנהג של ערביי מצרים, שאם היה אשה או פרה עקרה, הם היו מגיעים לקבר האביר יעקב, לשבוע ימים. שם עשו הקפות סביב הקבר על מנת להעביר את רוע הגזירה".
במקרה שהיה נולד בן, הערבים היו קוראים לו בשם "יעקב אבוחצירא" כזכר לנס. את סיפור זה מספר אהרן אבוחצירא לדוקטור אבוחצירא מטול כרם, שלא נותר חייב ואמר לו: "אם כך, אני יותר אבוחצירא ממך!".
אהרן שאל אותו "מדוע?", והערבי ענה לו: "אתה אבוחצירא אוטומטי. פשוט נולדת אבוחצירא. אני אבוחצירא בזכות נס. אז מי יותר אבוחצירא?". (מחיאות כפים בקהל).
"מאז", מספר אהרן אבוחצירא, "אבוחצירא מטול כרם היה בא לבקר אותי מידי שבת. רק בארץ ישראל, בעזה ודמנהור יש אבוחצירא ערבים, בשינוי מכל העולם הערבי".
מסורות אלו על קברו של האביר יעקב, הובאו בספר "טנא פירות העמל" שכתב הגאון רבי זאב שטיינמץ על ספר בראשית אודות מנהג מוסלמי שנהגו המוסלמים תושבי "דמנהור" במצרים, להביא בהמה עקרה לקבר המקובל רבי יעקב אבוחצירא, ולאחר לילה בציון, הרי שהיא הייתה מתעברת.
וכך נכתב בקונטרס: "הברכה נמצאת במקום אשר קבורת הצדיק שָׁם, וכמו שראינו בכמה מקומות וכן שמעתי אודות הישמעאלים שסביבות הכפר דמנהור שבמצרים, שכשהיתה עקרה בבהמתם היו מלינים הם אותה אצל ציון המקודשת הרה"ק רבי יעקב אבוחצירא זי"ע ואחר כך אותה בהמה מתעברת".
הרב שטיימנץ הביא מקור לכך שסביבת קבר של צדיק היא מתברכת, מדברי רבותינו רז"ל, שארונו של יוסף הצדיק היה בקרקעיתו של נהר הנילוס, והנילוס התברך בזכותו, ומחמת כך, פרעה לא אבה לשחרר את בני ישראל ממצרים, כי רצה שהנילוס ימשיך להתברך.
• • •
פרט מעניין שבספרי ההיסטוריה במצרים בעבר, היה פרק על שייח' אבוחצירא עם תמונה של אביר יעקב, והילדים המצרים היו גדלים על סיפורי קדושתו (אכן עד היום יש ערך ויקיפדיה בערבית שמספר את סיפורי הניסים המסופרים על האביר יעקב זי"ע).
בהרצאתו המרתקת, אהרן אבוחצירא המשיך וסיפר על הכבוד הרב שסאדאת ואשתו וראשי שלטון מצרים כיבדו אותו, והזמינו אותו לביקור ממלכתי במצרים כיאה לצאצא של האביר יעקב.
- עוד על אבוחצירה העזתים, ראה בספר מעשה ניסים לרב מוגרבי. חלק ד (שכתב [כנראה בטעות] שהם "אוהבי עם ישראל", ולא כן הוא, שכן נציגים ממשפחה זו, ישבו בכלא הישראלי שנים רבות)
נספח:
גם אם האגדות על שבטים שונים מקרב ערביי עזה והגדה, שהם צאצאי יהודים (מעשרת השבטים, צאצאי דלת העם שנשארו בארץ ישראל לאחר חורבן הבית כפי שמראים מחקרים גנטים), נראה שעליהם סברתו של רבי עקיבא הוכחה כמציאותית כדבריו במסכת סנהדרין (פרק י' משנה ג'): "עשרת השבטים אינן עתידין לחזור שנאמר 'וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה' (דברים כ"ט כ"ז), מה היום הולך ואינו חוזר אף הם הולכים ואינן חוזרים – דברי רבי עקיבא".
שבטים ערבים אלו במקרים רבים הוכחו כקיצונים אף יותר משבטים אחרים, ורובם מזדהים עם חמאס הנאצים.
[1] תיעוד של הרצאה זו מצוי בערוץ יוטיוב. ההרצאה נמסרה ביום שני, ג' בניסן תשע"ח, 19 במרץ 2018 במרכז הקונגרסים, המכללה האקדמית אשקלון
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com