
פרק ד': בשנת 324 לספירה, עלה על כס האימפריה הרומאית / ביזנטית הקיסר הנוצרי הראשון קונסטנטינוס. הלה עשה רפורמה דתית ברחבי האימפריה, והחל בהשלטת הנצרות בכל ארצות שלטונו. הוא דרש לבנות כנסיות בכל מקום, אולם הודות ליהודי עזה העזים, הוא נכשל.
- מסע היסטורי מרתק: ה'טלאי הצהוב' שלבשו היהודים בעזה
- מסע היסטורי מרתק: האם קבר שמשון הגיבור נמצא בעזה?
- השאלות ההלכתיות שהעסיקו את היהודים שהתגוררו בעזה
יהודי עזה הנציחו את אותו כישלון, בהקמת בית כנסת מפואר, שם כתוב ביוונית: "אנו מנחם וישוע בני ישי המנוח סוחרי עצים כאות הערצה לאתר הקדוש ביותר תרמנו את הפסיפס הזה בחודש לואוס שנת 569". שנת 569 לפי הספירה הייחודית של תושבי עזה, היא שנת 508 או 509, אותה תקופה בה היה ניסיון לגירוש יהודי עזה.
העיתונאי וההיסטוריון חגי הוברמן זוכה פרס פרס עמינח בספרו 'יהודים בעזה' כותב על כך: "קשה שלא לראות כאן את חוש ההומור המיוחד של יהודי עזה. הם בנו את אחד מבתי הכנסת הגדולים שנמצאו אי פעם בשטח ארץ ישראל דווקא במקום בו קבע קונסטנטינוס שהוא יהיה 'יודענריין' בלשון מאוחרת יותר – נקי מיהודים, ולא זאת בלבד אלא שבכתובת הם ציינו את השנה המזכירה את גירוש היהודים מעזה, כלומר בקשו לומר; גביניוס ביקש לעקור אותנו מעזה ואנחנו פה. קונסטנטינוס ביקש לעקור אותנו מעזה - ואנחנו פה".
ספר תורני שהודפס בעיר עזה, הוא 'שיר השירים' שכתב ר' שמואל קסטל בשנת 1715, ועל השער נכתב: "זה ספר של שיר השירים תרגום עם ערבי הועתק מחדש כתבתי אותה פה בזה תוב"ב בשנת התע"ה ליצירה בחודש שבט אני הצעיר שמואל לבן לאדוני אבי הישיש החכם ונעים זמירות כת"ר משה קשטיל יצ"ו השם יזכני לכתוב ספרים לאין חקר כי"ר". (לספירה).
מרן החיד"א רבה של חברון ומגדולי הביבליוגרפים, כתב ביומן מסעותיו 'מעגל טוב השלם'[1] על ביקורו בעזה בחודש שבט, ועל ששמח שמצא שם יהודים: "ואנכי תולעת ואוהבי כצאת השמש באנו לעזה".
יהודים תמיד רצו לחזור לעזה שכמו כמעט כל מקום בגלות, יהודים בנוהו וגורשו תדיר. במכתב שנשלח לשר משה מונטיפיורי בשנת תקצ"ט (1839), כתבו יוצאי עזה שהתגוררו בחברון שהם מבקשים ממנו שיסייע להם להתיישב מחדש בעזה.
מה שלא עשה מונטיפיורי, התממש עשרות שנים אחריו, כפי שכותב ר' יחיאל בריל בעיתון 'הלבנון' שמזכיר שבשנת תרמ"ב (1882), הגיעו כמה משפחות מרוסיה לעזה, ובנו בה מכונת ריחיים שמופעלת על ידי קיטור. ניסיון זה נכשל, כי ערביי עזה העדיפו להעביד בפרך את נשותיהם, מאשר לשלם למכונת קיטור לעשות בשבילן את המלאכה.
פרט מעניין שהתעשיין המפורסם זאב ויסוצקי (ההוא מהתה בארון מטבח שלנו...), חפץ להקים מושבות חקלאיות יהודיים בערים ערביות, אחד מהם היא עזה.
לקריאה נוספת:
- 'יהודים בעזה' חגי הוברמן.
- התורה והארץ ז' חבל עזה וגוש קטיף בעריכת זאב (ז'אבו) ארליך.
- 'מסעי נוצרים לארץ ישראל', בעריכת מ, איש שלום.
- 'אנציקלופדיה לידיעת הארץ', ירושלים תשט"ז (1956) זאב וילנאי.
[1] בהוצאת א פריימן עמ' 16.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com