דברי יקיר הציבור החרדי מזה שנים רבות ראש הממשלה בנימין נתניהו אודות צורת הנהגת ריבונו של עולם, פגעה ברבים מהציבור החרדי, שמחבבים את האיש ורואים בו כמנהיג פוליטי ראוי להוביל את מדינת ישראל.
כנגד חסידי ברסלב שמקיימים את הוראת רבם ונוסעים לראש השנה לאומן לקברו, התבטא ואמר נתניהו: "אזרחים ישראלים שנוסעים לאוקראינה צריכים לשאת באחריות אישית לנסיעתם בעת הזו. הקב"ה לא תמיד הגן עלינו, גם לא על אדמת אירופה ועל אדמת אוקראינה".
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק תושבת חברון תמכה בדברי נתניהו והסבירה: "בזמן שאוקראינה תחת מלחמה ומתקפות טילים, ללא מקלטים או היערכות סבירה כלשהי למיגון – אסור שישתמע כאילו ממשלת ישראל מגבה נסיעה מסוכנת כזו. יהודים יקרים, אל תסעו לשם! אל תסכנו את חייכם!".
תגובת הפוליטיקאים החרדים לא אחרה מלהגיע:
גורמים בסביבת השר מאיר פרוש אמרו כי "אפילו בימי לפיד ובנט לא היו התבטאויות מהסוג הזה ועוד בהודעה רשמית של לשכת ראש הממשלה. מגנים בכל תוקף ומקווים שיבהיר את דבריו״.
סיעת ש"ס יצאה בהודעה רשמית: "הקב״ה תמיד הגן על עם ישראל בכל הגלויות ובכל הרדיפות, וזו הסיבה שעם ישראל הוא היחיד השורד באורח פלא כבר אלפי שנים, בעוד עמים רבים וחזקים נכחדו".
ביממה שאחרי הסערה הבהירו בסביבת נתניהו כי "ראש הממשלה נתניהו אמר בהערתו אתמול שאין לסמוך על הנס ואף ציטט את הציווי ״וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם״. כל כוונתו הייתה לפנות לחסידי ברסלב שיפנימו את הסכנה וינקטו באמצעי זהירות מתאימים כדי שיחזרו בשלום".
בנימין נתניהו ושמעון בר כוכבא
זה ברור שאסור ליהודי להעמיד את עצמו בסכנה, אולם מכאן ועד להעז ולומר "הקב"ה לא תמיד הגן עלינו", הדרך רחוקה, ובפרט שנתניהו מספר פעמים (ביום השואה, ובחג הפסח) התבטא ואמר מול מצלמות הטלוויזיה את המובא בהגדה של פסח "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם", וגרם לשם שמים להתקדש ברבים.
הבה ונפליג אלפי שנים בשעון הזמן, אל 'מדינת יהודה' הנאבקת על חייה כנגד הכובש הרומאי הַדְרִיָאנוּס קיסר, שכנגדו הוביל מרד עז שמעון בר כוכבא, שככל הנראה הצליח להניס את הרומאים למשך שלוש שנים, וזכה לתמיכה של רוב מוחלט של גדולי התנאים דאז.
הנשר הגדול הרמב"ם למד מבר כוכבא (ולמרות כשלונו) כדרכו הפילוסופית שמלך המשיח אינו צריך להראות מופתים כנגד הטבע. הרמב"ם מרחיק לכת ואף סבור שרבי עקיבא היה נושא כליו של בר כוכבא במלחמה כפשוטו. הרמב"ם מסכים שלבסוף בר כוכבא לא כיהן כמשיח לישראל, אלא שטכניקת הזיהוי של רבי עקיבא היתה נכונה. כל מלך מבית דוד שהוא צדיק וחכם ולוחם את מלחמת השם, הוא בחזקת המשיח עד שלא יוכח אחרת, סבור הרמב"ם.
בסוגיה זו של בר כוכבא יש מקורות לכאן ולכאן, וברור שחלק מחז"ל (או בכל אופן גישתם של חכמי בבל מתלמוד בבלי), היא שלילית כלפי בר כוכבא, אולם אנו נעסוק בהגותו של הנשר הגדול הרמב"ם שברור לן שהיו לנגד עיניו דברי רבותינו מחכמי בבל, ולמרות דבריהם הוא הגדיר את בחירתו של רבי עקיבא כמושלמת, ואת בר כוכבא כראוי להיות משיח בן דוד.
הגאון רבי ישראל ליפשיץ בעל ה"תפארת ישראל" הלך בדרכו של הרמב"ם, ועל המשנה "מר רבי עקיבא, שאלתי את רבן גמליאל ואת רבי יהושע הולכין לגדוד" (נגעים ז' ד'), כתב שהמדובר שחכמי ישראל כשלחמו "בגדוד" עם בר כוכבא ולא פסק פיהם מלימוד התורה[1].
דברים אלו של הרמב"ם וה'תפארת ישראל' (ועוד רבים מגאוני ישראל לדורותיהם, אלא שקצרנו במאמר זה) למרות דברי התלמוד הירושלמי שבר כוכבא העז והתבטא כלפי שמים והקב"ה במילים "לא תסעוד ולא תכסוף" (ירושלמי, תענית דף כד, א), שפירושן "אל תועיל ואל תזיק" וכוונתו "אני אשמיד את הרומאים בכוחי שלי, ללא עזרה ממך, ובלבד שלא תפריע לי", הם לא יאומנו, ואסור לאומרם לולי נכתבו.
דוד המלך אמר בדומה ובלשון תמיהה: "הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ?!" וסיים "בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה-חָיִל, וְהוּא, יָבוּס צָרֵינוּ". (תהילים ס' י"ב).
מי שעמד על שאלה תאולוגית זו, היה הראי"ה קוק וביאר שמטרתו של בר כוכבא הייתה לעורר את חייליו את הגבורה באומה הישראלית, ואילו חייליו היו נתלים בעזרת השם, היה חשש שירפו ידיהם מהלחימה בפועל[2].
אילו הרב קוק היה חי...
אילו הרב קוק היה חי בימינו מסתבר שהוא היה מסנגר על ראש הממשלה נתניהו באותה מטבע לשון שסנגר על בר כוכבא, שכוונתו הייתה לעודד את אזרחי ישראל שלא יסמכו על ניסים כמאמרם ז"ל "לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה, ויאמר עושים לי נס. שמא אין עושין לו נס" (שבת לב א), ולא שנתניהו סבור כביכול היה דור שהקב"ה נטש את בניו ח"ו.
יתכן שהרב קוק יסבור שאמרתו של נתניהו היא פחות חמורה משל בר כוכבא, ולכן סנגורו יחול גם עליו בקל וחומר. שהרי נתניהו ציין "עובדה" לעומת בר כוכבא שהטיח דברים כלפי מעלה. נתניהו לא אמר שהוא לא צריך את עזרת השם, אלא משמע מדבריו שחובה שהשם יעזור, אלא מה לעשות היו פעמים שהוא לא עזר. ולכן הסנגור של הרב קוק שבר כוכבא התכוון לעודד את חייליו, יחול על נתניהו בק"ו, כי למעשה דבריו פחות חמורים.
נסיים עם שאלה: מדוע לא שמענו זעם על דברי נתניהו מרבנים או פוליטיקאים דתיים לאומים?!
•
[1] וכך דבריו: "אי גדווד גרסינן וודאי שם מקום הוא, וקמ"ל בזה דגם בנסעם בדרך תמיד היה כל תורת ד' בפיהם, אבל אי גרסינן לגדוד, וכיש ספרים (וכן נראה שהיה גירסה זו לפני הרע"ב רק שדחה אותה בב' ידים) נ"ל דהיינו בהלכם למלחמה במלחמת בן כוזיבה שהיה בימיהם נ"ב שנה אחר החורבן. והיה ר"ע נושא כליו של בן כוזיבה הנ"ל (כהרמב"ם פי"א ממלכים). וכשראה ר"ע את בן כוזיבא אמר דין הוא מלכא משיחא (כירושלמי תענית פ"ד ה"ג) ואם כך הוא, וודאי קמ"ל טובא דאפילו בעת צאתם לקראת נשק, ונפשם בכפם תמיד אפ"ה היה ליבם קשור בהקב"ה ותורתו כשלהבם בגחלת". יצוין שמפני שר"ע הכיר את הלכי מלחמה, הוא ביאר כפשוטו את "כל הירא ורך הלבב" (דברים כ' ח'), "רבי עקיבא אומר כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה (רש"י במקום).
[2] דבריו המלאים: "שיראו שגבורה תתעורר על ידי ההכרזה אם אין אני לי מי לי. אמנם על ידי זה יאבד הבטחון והדבר שקול אם כדי לאבד קניין רוחני בשביל חיזוק גשמי של האומה. ולא הייתה דעת חכמים נוחה מזה"
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות