פרק א': הרב דוד ניטו חי ופעל בין השנים תי"ד – תפ"ח (1654 - 1728), כרב ואב"ד בקהילת ליוורנו ובקהילה הספרדית בלונדון, במקביל להכשרתו כרופא, והגותו כפילוסוף.
הוא נולד בוונציה למשפחה מצאצאי האנוסים. והיה תלמיד של הגאון רבי שמואל אבוהב, רבה של ונציה, ותשובות אליו מופיעות בספרו "דבר שמואל".
היו אלה ימים שונים מזמננו[1] שרב היה יכול להתמנות למשרתו לאחר שבשנות נעוריו למד באוניברסיטת פדובה רפואה ופילוסופיה, במקביל ללימודיו התורניים וקבלת תעודת רבנות.
לימים, יהיו שיאמרו שקורות חיים אלו שכללו לימודים "חיצונים" באוניברסיטה עם גוים, גרמו בהמשך חייו להתנגדות מסוימת לתורתו והגותו של רבי דוד ניטו ולפולמוס עצום כנגדו.
מי שהכשיר את רבי דוד ניטו כנגד מתנגדיו שהאשימוהו ככופר בדיוק כשפינוזה, היו חלק מחכמי הקהילה, אלא שהגאון הנודע חכם צבי הירש אשכנזי הכשירו לבוא בקהל.
הבה נצא למסע פולמוסי היסטורי מסעיר. וננסה להבין את הימים ההם, כמה עשרות שנים טרם נעצה ההשכלה הארורה את טלפיה בעם היהודי וחוללה שמות אצל ציבור יראי השם. אלא שניצנים לאלו הופיעו כבר אז, והם גרמו לחלק מחכמי לונדון לצאת כנגד רבי דוד ניטו לאחר שחשדוהו לחינם כופר.
ראש ישיבה מיד לאחר נישואיו
לאחר נישואיו בליוורנו כיהן רבי דוד ניטו כראש ישיבת "ראשית חכמה" ודיין, ולאחר מספר שנים מונה לרבה הראשי של קהילת לונדון. היה זה בדיוק בשנת 1701 למניינם.
בחורף תס"ד (1714) פרצה בקהילת לונדון מחלוקת עזה סביב השקפותיו של רבי דוד ניטו, לאחר דרשה שמסר בבית הכנסת.
קהילת לונדון באותם השנים לא הייתה מורכבת מציבור יראי שמים ברמה גבוהה, ומקורות היסטוריים מראים שהכשרות, השבת, הצניעות וערכי המשפחה נפרצו באותן שנים אצל חלק מיהודי העיר.
הדים לכך אנו רואים ממכתבו של רב הקהילה הקודם ר' שלמה בן יעקב אאיליון לגאון רבי יעקב ששפורטש על המתירנות הדתית של חברי הקהילה ועל חוסר כפיפותם לסמכות רבנית.
הרב אאיליון עצמו נחשד כתומך של הטירוף המשיחי באותם הימים שבתאי צבי, ובשנת 1700 הוא עבר לרבנות אמסטרדם לאחר דין ודברים בינו לבין כמה מחברי הקהילה.
כאמור ר' דוד ניטו היה אינטלקטואל, למד באוניברסיטה וידע על בוריים כמה שפות כעברית, איטלקית, לטינית, והיה לו ידע רב אף בספרדית, פורטוגזית, יונית וצרפתית.
רבי דוד ניטו חיבר בהיותו בליוורנו את ספרו PESCALOGIA ובו הוכיח את הטעויות של לוח השנה הנוצרי, ועל ההבדלים בין לוח שנה שלהם, ללוח שנה של היהודים. רבי דוד ניטו אף כתב בהרחבה על ההבדל בתוך העולם הנוצרי בין הכנסייה הקתולית לכנסייה היוונית על מועדו של הפסחא שלהם. הספר שחיבר רבי דוד ניטו הוקדש לקרדניל פרנצ'סקו מריה דה מדיצ'י.
למעשה רבי דוד ניטו היה חכם בחכמות רבות, ביניהם חכמת האסטרונומיה ולכך הוא הוציא לוח שנה בשם "בינה לעיתים" שכלל אירועים אסטרונומים עתידניים.
רבי דוד ניטו אף כתב ספר שירה וחידות בשם "'קול עוגב".
המשך יבוא...
•
לקריאה נוספת:
- חן מסיקה. סגולה מגזין ישראלי להיסטוריה, 136 חשון תשפ"ב
- המבשר תורני (ט"ו טבת תש"ע), הרב יוסף ויכלדר
- 'קולמוס' מגזין 'משפחה', תשרי תשס"ה, הרב יהודה אהרן הורוויץ.
[1] בימינו היה מקרה דומה שאחד מגדולי האדמו"רים שמע בצעירותו שיעורים באוניברסיטת ברלין שעסקו במתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה, אולם בשנות נשיאותו הוא התנגד לצעד זה כהוראה ציבורית.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות