1.
ברחבי העולם אנו מכונים 'עם הספר'. לדוגמה, בקוראן, התואר שלנו אינו אלא 'שאב אל כותב', כלשונם. כלומר, עם הספר, המנהיג הרוחני שלהם והערבים, שחיו באותה תקופה, כיבדו והעריכו אותנו כעם המצטיין דווקא ב'הספר' בה' הידיעה, שהוא כמובן: התנ"ך - התורה, הנביאים והכתובים. נשאלת השאלה, כמה באמת אנחנו 'עם הספר'?
כמה אנשים בתוכנו, בעם ישראל היום, שמגדיר עצמו כעם ישראל, יודעים, שהשבת למשל, שבת פרשת "אחרי-מות קדושים", אכן שבת פרשת "אחרי-מות קדושים"? כמה יודעים, שחומש "ויקרא" קודם לחומש "במדבר" ובמה עוסק כל אחד מחמשת החומשים?
לצערנו, רבים מאתנו פשוט לא יודעים!
2.
בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופה האחרונה, אנשים מייחסים חשיבות ל'מגילת העצמאות', כאל מסמך המורה ומחייב הלכה למעשה, כיצד צריך לנהוג העם היהודי בארצו. העיסוק בצורך לבסס חוקה על בסיס מגילת העצמאות, עורר בלא מעט מאזרחי המדינה, רצון עז להכיר ולדעת את דברי המגילה. ובכן, נראה שצריך לוודא, שלא רק ההצהרות המופיעות בשליש התחתון שלה תתקיימנה, אלא שכל הפסקות כולן תתקיימנה במלואן. בוודאי, זו המופיעה ראשונה ופותחת, למעשה, את דבר שחרור ישראל ועצמאותו.
מגילת העצמאות פותחת: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי."
שמעתם?! העם היהודי, המכונה בפי העמים: 'עם הספר', הוא הממונה להוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. נשמע הגיוני מאוד. עם הספר יוריש את הספר! כלומר, רק העם שהספר ניתן לו והוא קנה אותו קניין עולם ברגעים הנשגבים במעמד הר סיני, רק העם שמחזיק בו עד היום ומגדיר אותו: 'ספר הספרים הנצחי', כאמור, יכול להעביר אותו ולהחכים על ידו את אומות העולם.
גם אם נצליח להבין מדוע התפקיד יישאר בידי עם, שהוא עצמו אינו מתנהל על פי חוקי הספר אלא כופר בעיקר, ואפילו היה אפשר להעביר על סדר היום מציאות, שבה אותו עם אינו מבין את ההיגיון של התוכן המופיע בספר ומפר אותו חדשים לבקרים, מפרסם את מעשיו ברבים, אף גאה בכך, השכל האנושי היה מקבל את העובדה, שדווקא העם היהודי יהיה בעל הזכאות הבלעדית ללמד את הספר, שהרי סוף כל סוף, הוא יודע את הספר ומכנה אותו בשם: 'ספר הספרים הנצחי'.
הרי שעתה, לצערנו, אפילו הפרט האחרון אינו מתקיים בנו. לא רק שחלקים רבים מאתנו אינם יודעים אותו, רבים מאתנו אפילו לא מרגישים אי נוחות בשל כך. אדרבה, מקבלי ההחלטות במערכת החינוך אינם רואים שום עניין בידיעת הספר. בשנים האחרונות שומעים לא פעם מכל מיני גורמים, שבבחינות הבגרות במדינת היהודים, במדינה של 'עם הספר', התנ"ך ייצא החוצה ולא יהווה חלק מהחומר הנדרש. יהיו בחינות על מקצועות אחרים, הקרויים 'ליבה', הכוללים כל מיני מקצועות כאלו ואחרים. אבל 'הספר', שהיה הכבוד והסמל שלנו, אינו בכלל המקצועות הללו. 'עם הספר' הוציא את הספר מסדר יומו.
3.
לכבוד הילדים והילדות, הבנים והבנות של אלו המנופפים במגילת העצמאות ודורשים, שהעם על כל גווניו יישם את דבריה, קשטו עצמכם תחילה! האם אתם יכולים לפעול על פי הכתוב בה? האם יש לכם היכולת להוריש לעולם את ספר הספרים הנצחי כלשון המגילה?
המשפט העברי קבע: "אין אדם יכול להוריש מה שאינו שלו". תלמדו את התנ"ך, תקנו אותו קניין נצח ורק אז תוכלו להיאחז בתוכן שלו. רק אם תוכיחו, שאתם מתייחסים למגילה ברצינות, תוכלו לבוא ולדרוש מאחרים, שיתייחסו אליה ככזו ויתנו לה תוקף משמעותי. רק אם תוכיחו, שהספר הוא בעבורכם 'ספר הספרים הנצחי' יקום בארץ ישראל העם היהודי ויחיה חיי קוממיות.
הצגת כל התגובות