השופט הופתע: מיליארדים זרמו לחינוך העצמאי ללא בקרה

תלמידות בית יעקב | אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: כיכר השבת)

בית המשפט העליון מתח אתמול (שני) ביקורת חריפה על בעיית אי הסדרים הכספיים וחוסר הפיקוח על רשת 'החינוך העצמאי'.

מדובר בדיון בעתירה אותה הגיש היזם ואיש העסקים ישראל קרויזר נגד רשת החינוך העצמאי בגלל העדר פיקוח על הכספים הממשלתיים המועברים לרשת.

קרויזר, שימש בעבר כמנכ"ל חברת לוז תעשיות. לדבריו, "זו עמותה פושטת רגל ולא חוקי שהמדינה תזרים לה כספים. כולם יודעים את זה אבל מפחדים לעשות משהו".

העתירה מדגישה ליקויים חמורים שהתגלו בהתנהלות הכספית של העמותה לאורך השנים, מה שהוביל אותה לגירעון עמוק. בנוסח העתירה נכתב כי "מדובר במקרה חמור של תקציב בלתי חוקי שפוגע בעקרונות השוויון".

שופט בג"ץ יוסף אלרון אמר בדיון: "אני לא מבין למה העתירה בעניין לא הוגשה חמש שנים קודם. יש כאן העדר פיקוח".

השופט חאלד כבוב הוסיף ואמר: "אנחנו שואלים עצמנו מה קרה לכספי הציבור, מיליארדים שזרמו בלי בקרה ובלי פיקוח".

הרקע להגשת העתירה

רשת 'החינוך העצמאי' היא רשת החינוך הגדולה בציבור החרדי. התקציב השנתי שלה עומד על 2.1 מיליארד שקל ולומדים בה 120 אלף תלמידים ב-273 בתי ספר.

בעקבות כתבות שפורסמו בהרחבה בכלי התקשורת, היזם קרויזר עתר לבג"ץ, בדרישה למנות לרשת מנהל ממונה, ולהפסיק לתקצב אותה בשל אי סדרים תקציביים קשים שנחשפו בה.

בתשובת המדינה לעתירה שהוגשה לפני שבועיים נטען כי "בחודשים האחרונים ננקטו על ידי גורמי משרד האוצר – החשב הכללי ואגף התקציבים – צעדים משמעותיים ביותר, אשר צפויים להסדיר את היבטי תקצוב רשתות החינוך החרדיות ולחזק באופן ניכר את מנגנוני הפיקוח ובקרה על ההיבטים הכספיים של פעילותן".

כאמור, השופטים ראו בפיקוח ההדוק צעד הכרחי על מנגנוני הניהול, והשופט אלרון אמר בדיון: "זו עתירה ציבורית מהמעלה הראשונה. אני וחבריי התפלאנו שהעתירה לא הוגשה חמש שנים קודם. יש כאן העדר פיקוח מוחלט". עם זאת הוא התייחס לתשובת המדינה לעתירה שהוגשה וציין כי "כפי שרואים יש עבודה מבורכת של המדינה בעניין זה".

הטענות שעלו בדיון בית המשפט העליון

לאכזבת אנשי החינוך העצמאי, השופט אלרון הדגיש, כי בקשת המדינה למחוק את העתירה לא תתקבל. "אנחנו סבורים שצריך לעקוב אחרי ביצוע דברים בשלמותם. אין חוכמות, הדברים לא נעשו בצורה טובה לאורך השנים".

השופט חאלד כבוב מתח ביקורת ואמר כי "החשבת שהוצמדה לעמותה על מנת להסדיר את ההתנהלות מבחינה כספית לא כל כך צלחה. ההוצאות לא היו סדורות, לא היה תקצוב נורמטיבי". לדברי כבוב, "העתירה כבר הובילה להישגים רבים".

בתוך כך, ב'כלכליסט' דווח כי השופטים הזכירו את התחייבות המדינה שהעמותה לא תתוקצב מעתה יותר מהחינוך הממלכתי מבחינת מקורות התקציב. המשמעות: מעכשיו לא ניתן להעביר כספים קואליציוניים לרשתות החינוך המפלגתיות כמו 'החינוך העצמאי' של אגודת ישראל ודגל התורה.

במהלך הדיון, נציגו של העותר עו"ד רן שפרינצק, טען שאותן רפורמות עליהן הודיעה המדינה כדי לשפר ולייעל את מנגנון ניהול החינוך העצמאי 'נשארו על הנייר' ורוב הדרישות למנהל תקין לא מיושמות.

"בפועל, לא רק שלא נעשה דבר, אלא שהורע המצב – נמשכה החשבת הממונה מהעמותה, זה אמור להיות צעד מקדים לפיקוח, אבל כרגע נמצאים במצב של היעדר פיקוח מוחלט", הוא טען.

לעומתו, נציג פרקליטות המדינה, עו"ד יונתן ברמן, שהגן על עמדת המדינה לביטול העתירה, טען ש"זו סוגייה שגורמי המדינה לוקחים ברצינות. אני מסכים שחלק מהדברים הם עדיין בתכנון, אבל מדובר בתהליך שלוקח זמן".

בתוך כך, מרשות התאגידים במשרד המשפטים, הכוללת את רשם העמותות, נמסר לאתר 'כלכליסט' כי לעמותת החינוך העצמאי אין אישור ניהול תקין ל־2024.

כעת, בית המשפט העליון צפוי לדרוש ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר (החינוך והאוצר) לעדכן את השופטים על התקדמות הרפורמות ואמצעי הפיקוח התקינים על ניהול הרשת.