פטירתו של פוסק הדור, מרן הגאון הגדול רבי יוסף שלום אלישיב זצוק"ל, הותירה אחריה חלל גדול, לכל העם היהודי ובעיקר לשלוחי הציבור שנהגו להתייעץ עמו בכלל עניין הלכתי כמו גם בכל סוגיה ציבורית.
אחד המתייעצים הקבועים עם פוסק הדור זצ"ל, היה הרב הראשי לישראל, הרב יונה מצגר, שנהג לפקוד בקביעות את הבית בסמטת חנן. כעת, לאחר פטירתו, מבהיר הרב מצגר כי בענייני הלכה יתייעץ עם מרן הגר"ע יוסף ובעניינים אחרים עם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן.
בראיון ליאיר אטינגר ב'הארץ', אומר הרב מצגר: "בענייני הלכה יש לי בית פתוח אצל מרן הרב עובדיה יוסף, ובהחלט התחלתי להיכנס היום גם לבית הרב שטיינמן, כי כל ביתו של הרב אלישיב עבר לבית הרב שטיינמן".
על מרן הגראי"ל שטיינמן, אומר הרב מצגר: "הוא היום ממשיך דרכו ושמחתי מאוד לקבל את דברי חכמתו כשהתייעצתי אתו אם ליזום כינוס נגד הרפורמים לאחרונה. הוא אמר שהוא חושב שאין צורך בזה. אחר כך בא הרב עמאר, רצה בכל אופן אז התייעצתי איך בכל זאת לעשות. זו ראייה מאוד מפוכחת. צריך לדעת מתי נלחמים ומתי לא נלחמים".
במהלך הראיון, סופד הרב מצגר לפטירת הגרי"ש זצ"ל, ואומר: "מאוד קשה, מאוד קשה. אדם לא חי לנצח אבל אתה אף פעם לא רוצה להיפרד מדמות שאתה מעריץ, והפרידה קשה. זה קשה לעולם התורני, וקשה לי באופן פרטי כי מאוד נהניתי מחוכמתו, ממידותיו. הוא יחסר לי מאוד".
על ייחודיותו של הגרי"ש זצ"ל, אומר הרב מצגר: "יש הרבה אנשים חכמים ולמדנים, אבל אדם לא נהיה סתם כך גדול הדור. יש כמה דברים שייחדו אותו מאוד, כמו הצניעות המדהימה של אדם שהתעקש לחיות בדירת שני חדרים, עם פריז'ידר בחדר שינה, שבה אין מטר רבוע בלי ספרים. הוא היה איש הלכה שכל הליכותיו ושיקוליו נמדדו על פי השאלה מה ההלכה הצרופה הטהורה אומרת. המושג אינטרסים לא דיבר אצלו".
הרב מצגר מספר על אחד המקרים, בה היה ויכוח על עניין של הפרשת חלה של הרבנות הראשית, שהיו שלא סמכו עליה בניגוד להפרשת חלה של בד"ץ העדה החרדית. "הלכתי לשאול אותו. אמר לי ‘שמע, הרבנות הממלכתית היא האחראית להפרשת תרומות ומעשרות של מדינת ישראל ומי שלא סומך עליה זו בעיה שלו', היו עוד דוגמאות אופייניות כאלה", הוא מוסיף.
"הפכו אותו לסגור ומסתגר וקיצוני. אתה יודע בכמה פסקי דין מתבטאת דאגתו לנשים?", ממשיך הרב מצגר. "הוא עסק בהמון נושאים בפתיחות. כשלימור לבנת באה אליו כשרת חינוך לדון באפליה גזעית במוסדות חינוך, הוא אמר לה דברים נחרצים. מוסד חינוכי שמתוקצב על ידי המדינה על מנת שיקבלו תלמידים באופן שוויוני ומקבלים תלמידים באופן גזעני או סלקטיווי הם גוזלים גזל מהמדינה. הוא התיר לה לסגור את התקציב לכאלה מוסדות חינוך. כשיצא מכתב של רבנים נגד משכירי דירות לערבים, הוא יצא נגדם ואמר שהגיע הזמן שלרבנים מסוימים ייקחו את העט מהידיים".
במהלך הראיון מספר הרב מצגר כי לקח כעצה מהגרי"ש את "האמת הפנימית" ומוסיף כי הרב זצ"ל הקפיד לא לחלק לו הוראות אלא רק אמר "אני הייתי עושה ככה, אני לא נותן הוראות לרב הראשי".
הרב מצגר מפציע ומספר כי הרב אלישיב היה קם לכבודו בכל פעם שהגיע לבקרו. "כשהרב הראשי בא, ורק במקרה זה הייתי אני - לא נעים לי לספר כמה התרגשתי מזה - הוא היה קם. הוא קם לא בשבילי, אלא בשביל להראות שהרב הראשי לישראל הוא חשוב. הוא היה אומר למשפחה, ביידיש - 'כשהרב הראשי יבוא, צריכים לעשות ספונג'ה קודם'. זה היה עולם המושגים שלו - אין שטיח אדום או מפות, יש לעשות ניקיון", סיפר הרב מצגר.
"בשבילו, הרבנות הראשית לישראל היתה מאוד חשובה", סיפר. "קודם כל הוא היה חלק ממנה שנים, כרב ברמלה וכדיין. המערכת היתה חשובה לו, הוא הבין את עוצמתה והשפעתה על ארץ ישראל ועל מדינת ישראל".
"הבן שלו אמר לי באחת התקופות הקשות שלו מבחינה בריאותית, תיכנס אליו, זה מחייה אותו. אין בבית הזה משחק. זה לא משחק. כשהתמודדתי לרבנות הראשית לישראל היו כל מיני השמצות עלי. גם רבנים נכנסו ואמרו ככה וככה. הוא לא קיבל את כל הרכילויות, הוא לא קיבל עדות עד שלא בדק", אמר הרב מצגר.