לפני מספר שנים, דיין בית הדין הגדול, הרב אברהם שרמן, עורר סערה גדולה, כאשר פסל רטרואקטיבית אלפי גיורים שהוכרו על-ידי הרבנות הראשית, היום (רביעי), הסאגה מגיעה לסיומה בפסק בג"ץ שקובע כי הגיורים לא מבוטלים.
בשנת 2008, בפסק דין תקדימי, קבע בית הדין הרבני הגדול כי "יש לפסול את כל הגיורים שנעשו משנת 1999 על-ידי הרב חיים דרוקמן, העומד בראש מערך הגיור", ובכך פרצה לה סערה גדולה סביב הגיורים הממלכתיים, תוקפן וכשרותן.
בפסק הדין קבעו הדיינים הרב שרמן, הרב איזירר והרב שיינפלד כי מלבד פסילת הגיורים של הרב דרוקמן, ניתן לבטל גיורים למפרע למי שאינו שומר מצוות.
בעקבות הסערה שפרצה, הוגשה עתירה לבג"ץ נגד סמכותם של בתי הדין הרבניים לבטל את הגיורים הממלכתיים שאושרו על-ידי הרבנות הראשית.
מלבד זאת, קבע נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב שלמה משה עמאר, לפני כשנתיים כי דיינים לא ידונו בביטול גיורים שנעשו שלא על-פי ההלכה, ובמקרים מיוחדים ימונה על-ידי הרב עמאר עצמו הרכב מיוחד שידון בנושא.
הבוקר (רביעי), פרסמו שופטי בג"ץ, הנשיאה בדימוס דורית בייניש, השופט אליקים רובינשטיין והשופטת מרים נאור את החלטתם בעתירה בנושא וקבעו כי הגיורים לא בטלים וגיוריו של הרב חיים דרוקמן תקפים, אך עם זאת נמנעו מלהכריע בשאלה - האם יש לבתי הדין סמכות לבטל גיורים, זאת מלבד ביקורת קשה המוטחת בבית הדין הרבני.
את העתירה לבג"ץ הגישו נשים שגיוריהן בוטלו על-ידי בתי הדין הרבניים וארגוני נשים שונים, נגד דייני בתי הדין, בית הרבני הגדול, בית הדין הרבני האזורי באשדוד והיועץ המשפטי לממשלה.
פסק הדין שניתן היום כלל שתי עתירות שעניינן, "סמכות בתי הדין הרבניים לבטל למפרע גיורים שהושלמו כדין בבתי הדין המיוחדים לגיור", כלשון השופט רובינשטיין.
בפתח הפסק, כותב השופט אליקים רובינשטיין כי ההחלטות של בית הדין הרבני האזורי באשדוד, שהיה הראשון לבטל את הגיורים, "מצערות עד מאוד", לאחר ש"החליט על דעת עצמו לפסול למפרע את הליך הגיור שעברה כל אחת מן העותרות".
"לא נידרש לכל הפגמים שנפלו בהחלטות אלה", כותב רובינשטיין, שכן בסופו של יום בית-המשפט איפשר לבתי הדין הרבניים לבטל "את המעוות", כלשונו, "והם אכן ביטלו את פסקי הדין השגויים העומדים ביסוד העתירה. ואולם, די לציין כי ההליך שקיים בית הדין, והדברים נאמרים בצער וללא כוונה לפגועה, 'לא תואר לו ולא הדר ונראו ולא מראה'", מצטט רובינשטיין את הנביא ישעיה, נגד בתי הדין.
בין היתר טוען השופט רובינשטיין כי ההחלטות של בית הדין ניתנו "בהרכב שאינו כהלכה ובהליך שספק רב אם הוא מתאים לנושא תוך הכרעה בשאלות שהצדדים לא הניחו בפני בית הדין ושלא ניתנה להם הזדמנות לטעון בעניינן".
רובינשטיין גם תוקף את בית הדין הרבני באשדוד ש"חירף את דייני בתי הדין המיוחדים לגיור, גם מראש מערך הגיור לא חסך בית הדין את שבט לשונו, אם כי נמנע במופגן מהזכרתו בשמו - 'בבדיקה שערכתי מצאתי כי גם תיק זה הוא בראשותו של הרב המתחיל באות 'חטא'', חכמים הזהרו בדבריכם, מלמדת המשנה".
בהמשך פסק הדין, מציין השופט רובינשטיין כי מאז הוגשה העתירה, לפני למעלה משלוש שנים, "במישור הפרטני השתנו הנסיבות מן הקצה - שכן פסקי הדין בעניינן של העותרות בוטלו ויהדותן אשורה, וכי גם במישור המערכתי המצב אינו כשהיה - נוכח הנחיות נשיא בית הדין הרבני הגדול לגבי הטיפול בתיקים בהם מתעוררות שאלות הנוגעות לתוקפם של גיורים".
רובינשטיין מצטט את הפסוק בחומש ויקרא "וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו, וכותב, "אוי לה מוסרית ונורמטיבית לחברה המזלזלת בגרים היושבים בקרבה", ותוהה, "האם מקום שבית הדין הרבני, אביהם של גרים, שפך זעמו וחמתו עליהם ועל מגייריהם, נדרש בית משפט זה להיות בבחינת 'גודר גדר ועומד בפרץ?".
בהמשך מבהיר השופט רובינשטיין כי "איננו עוסקים בשאלת האפשרות ההלכתית להרהר אחר תקפו של גיור שהושלם, ואף לא בשאלת סמכותו ההלכתית של בית דין אחר להרהר אחר הכרעתו של בית דין אחר, או בשאלה ההלכתית המורכבת של כנות וחוסר כנות בקבלת מצוות במסגרת הגיור".
"עם זאת", מציין השופט רובינשטיין, "אף בבתי הדין הרבניים עצמם נשמעו מספר דעתו בסוגיות אלה", ומצטט את הדיין הרב דיכובסקי, שהפך את פסק דינו של בית הדין ברחובות אשר החליט שלא להכיר בגיור שנערך על-ידי בתי הדין המיוחדים לגיור.
בסופו של דבר, מחליט השופט רובינשטיין שלא להכריע בשאלת סמכותם של בתי הדין לבטל גיורים, בעיקר בשל ההנחיות של הרב עמאר שניתנו בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, שרק הרכבים מיוחדים שהוא יקבע ידונו בביטולי גיורים.
רובינשטיין מביע את תקוותו כי לא יבוטלו שוב גיורים על-ידי בתי הדין אך כאמור נמנע מלהורות בצורה החלטית לדייני בתי הדין להימנע מלעשות זאת שוב, כשהוא רומז כי במידה והדברים יתרחשו בשנית בג"ת לא יהסס להתערב.
לסיום, מותח השופט רובינשטיין ביקורת נוקבת על בתי הדין וכותב: "לא נחתום את פסק הדין מבלי להביע צער על התנהלות בתי הדין הרבניים בפרשה זו, התנהלות אשר גרמה לא מעט עגמת נפש לעותרים; ולא הוסיפה כבוד לבתי הדין. כיון שבסופו של יום הכריע בית הדין האזורי בתל אביב כי הגיורים תקפים, אין מנוס מהמסקנה שלעותרות ולילדיהם נעשה מעיקרא עוול. אנו תקוה, כי הנחיות נשיא בית הדין הרבני הגדול יבטיחו כי מקרים כאלה לא יישנו".
נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית בייניש, הצטרפה לפסק דינו של השופט רובינשטיין, אך הוסיפה למתוח ביקורת על בתי הדין הרבניים. "אין פגם ופסול שלא נפלו בהחלטותיהם", כותבת בייניש.
"הרכב בית הדין הרבני הגדול רמס את כללי הדיון הבסיסיים, את כללי הצדק הטבעי, את הכללים המתחייבים של כיבוד הערכאות והפגין זלזול בבתי הדין המיוחדים לגיור, שהם מוסדות ממלכתיים של המדינה, ומעל לכל פגע וגרם עוול מזעזע לעותרות ולילדיהן", הוסיפה בייניש.
לדבריה, "בתי הדין התעלמו מהמחויבות הערכית והמוסרית כלפי גרים וביד גסה וללא כל תשתית עובדתית ואף לא הלכתית גזרו את גורלן של העותרות וילדיהן".
הצגת כל התגובות