לאחי היקר יצחק קקון הי"ו, עורך העיתון "יום ליום".
אחי יקירי, קראתי את אשר כתבת על עולם הישיבות ורבותיהם, והשתוממתי. האתה שגדלת בבית ספוג תורה ויראה לאבא גאון וצדיק תכתוב את זאת, האם אינך מכיר ויודע את מעלתם ורוממותם של הישיבות אשר עליהם כל עם ישראל נשען מיום היותו לגוי, איך לא פחדת לשלוח יד במשיח ה´, אין זאת כי אם ניטשטשו אצלך המאורות.
כתבתי לך את אשר ידעת ולא באתי אלא להזכיר את הידוע לכולם.
זכה דורנו ומעת התקבצו הגלויות מארצות המזרח, השאיר ה´ לפליטה את פח השמן הטהור, הלא הם הישיבות הק´, שלא טעמו טעם חטא ההשכלה הארורה, ובזכות מסירות הנפש של ראשי הישיבות ותופסי התורה נשארו הישיבות בטהרתן ללא כל השפעה חיצונית, וזה ורק זה, היווה את הגרעין לתופעה שאנו רואים בעיננו היום, כל כך הרבה ריבוי של יראים ושלמים, עם אלפי בתי חינוך מנער ועד זקן בכמות ובאיכות, ועל המפורסמות אין צריך להביא ראיה.
על כל מלאכת הקודש, שלח לנו ה´ את מרן הגרא"מ שך אשר האיר את העולם בהנהגתו הברורה, בעומדו כחומה בצורה מול כל הרוחות הרעות אשר נשבו ואיימו להיכנס בכרם בית ישראל.
50 שנות מנהיגות ללא פשרות. לא היה דבר שלא הובעה דעתו ברבים בקול ברור שאינו משתמע לשתי פנים, אף שהיו כאלה שלא נעם להם לשמוע את האמת הצרופה.
בראש מעיניו, שם לו מרן זצ"ל את קדושת וטהרת הישיבות כפי שקבל מרבותיו מצוקי ארץ. "אל תגעו במשיחי" היה המוטו שלו, וכן גדר ושמר ועשה משמרת למשמרתו בתקנות וחיזוקים , גדרים וסייגים שלא ישונה שום תג ולו הקטן ביותר מקדושת התורה, ובפרט במנהגים של כל עדה ועדה, שלא לסור מהם ימין ושמאל, והדברים ידועים.
אנו, הספרדים, הגענו ארצה לאחר החורבן, וזכינו לקרבה יתירה ממרנן ורבנן ראשי הישיבות, אשר בלעדם היינו נאבדים כשאר אחינו הטועים שנפלו לזרועות הציונות.
בשמירה וחביבות יתירה קרבונו וגידלונו, ועודדונו לפתוח ישיבות ומוסדות, ובזכותם הגענו עד הלום, לראות בפריחה המופלאה של כל עולם התורה הספרדי העומד כיום לאחר חמישים שנה בכמות ובאיכות, ורוב ככול תופסי התורה שלו הינם בוגרים של עולם התורה הליטאי, אם בזה שחונכו בת"ת של החינוך העצמאי אשר פעל בימי קום המדינה אך ורק למען הצלת יהדות המזרח, ולאחר מכן בהקמת המסגרות של המתיבתות ולאחר מכן בישיבות ובכוללים.
כל בן ישיבה ראה ברבותיו כ"הורים רוחניים", וכך כל הנהגותיו גם לאחר נישואיו היו על פי אמות המידה כפי שראה בלומדו בישיבה. כך גם חינך את בניו ובנותיו, שאף הם מתחנכים במוסדות שהקו שם הוא תואם להנהגת הבית, וכך נוצרה אחידות, וחינוך שורשי ברור.
מושג יסודי בחינוך הוא חינוך ברור, ולא לפצל את אישיות החניך, וא"כ לא שייך לחנך תלמידים המבעטים ברבותיהם ומקבלים מאישיותם ומתורתם למחצה לשליש ולרביע. תלמיד כזה תורתו נעשית קרעים קרעים, ואסף רוח.
גם לא תמיד יש לתלמיד את שיקול הדעת הנכון מה לרחק ומה לקרב, ופעמים רבות גם אין להוריו את ההבנה הנכונה, כי פעמים רבות הם לא מגיעים מרקע ישיבתי, ופעמים אף הסביבה בה גדלו עומדת להם לרועץ.
כל מי שלקחו חלק בהצלה של הדור הספרדי, זכויותיהם רבות ועצומות, ופרותיהם יוחקקו לנצח, ואף אחד לא יוכל לקחת משכרם הנצחי השמור להם, אך בד בבד עם זה לאף אחד אין את הזכות להיכנס להנהגת הישיבות, המסורה באופן בלעדי למרנן ורבנן תופסי התורה ראשי הישיבות.
ההתפתחות המופלאה של הישיבות הספרדיות גדולות וקטנות, הת"ת, כוללים לאברכים גדולי תורה, סמינרים לבנות, קהילות לחניכי הישיבות בכל הארץ, הם האות להבטחה כי לא תשכח מפי זרעו.
לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי... לא נחשוש ולא נפחד לא מכתבות ולא מאיומים לא מסגירת תקציבים ולא מתשדירים, לא מרדיו חילוני ולא מרדיו דתי, גם אם הדוברים הרודפים את התורה הינם בעלי חזות דתית. יתבטלו אלף כיוצא בהם, ולא יבוטל קוץ אחד מהתורה.
אחיך הכואב ודאב מלב אוהב שותת דם,
מיכאל קקון,
מנהל ת"ת לבני תורה ספרדים בב"ב,
חבר הנהלת עיריית בני-ברק, ראש אגף תשתיות ופיתוח.
הצגת כל התגובות