בלהט הזעם והוויכוחים הסוערים שהתעוררו בעקבות פרשת הרב המגרש, נאמרו טיעונים רבים - חלקם מוצדקים יותר, חלקם פחות.
לאורך כל הדרך, בין בליל אלפי הטוקבקים ושורת הכתבות שעסקו בנושא, לא נשמע קולו של ראש הישיבה, ולא בכדי.
מטבעם הדברים, ראשי ישיבות שקועים בתורה ועבודה (וסידור קידושין) ואין בידם העת כדי להגיב לכתבות בתקשורת.
לכן, אקח על עצמי את המשימה הקשה להיות דוברו, ואטען בפה מלא שהוא, ראש הישיבה, צודק במאת האחוזים.
הישיבה בראשה הוא עומד הוקמה מן הסתם על סמך דמותו של ראש הישיבה על דרך לימודו, על הנהגותיו, על שיחותיו התורניות ובעצם על האידיאלוגיה התורנית שלו, אותה הוא רוצה להנחיל לתלמידיו בחורי הישיבות.
כל בחור שנרשם, התקבל, ולומד בישיבה מודע היטב לאופיה המיוחד. מהבחינה הזאת. לא מדובר במקח טעות.
נכון, לחלקינו זה נראה מוזר ותמוה שראש ישיבה ספרדית מתעקש לאמץ את מנהגי עדת אשכנז, אבל זו זכותו המלאה שכן "שבעים פנים לתורה".
ולא זו בלבד: זכותו המלאה של ראש הישיבה לנהוג כפי ראות עיניו, וממילא חובתו של כל תלמיד להתנהג לפי הכללים שאותו ראש ישיבה קבע והנחיל לתלמידיו.
הלא לשם כך הוא הגיע לישיבה הזאת; לו היה רוצה אחרת היה יכול ללמוד בישיבת "פורת יוסף", "כסא רחמים", "חזון עובדיה" או בכל ישיבה בעלת אופי ספרדי מובהק.
יתירה מזאת: החתן הנ"ל הזמין את ראש הישיבה בכדי שיסדר את קידושיו. המשמעות היא שמבחינתו, ראש הישיבה הוא סמכות תורנית משמעותית וככזו, יש לה כללים ותנאים מסוימים.
גרוש חברי החתן הוא אולי לא המעשה המנומס ביותר בעולם, אבל היא באה להעביר מסר ברור: מבחינת ראש הישיבה, מי שאינו יכול להתיישר עם הקו התורני שהוא מכתיב, אין לו מקום במוסד שבראשו הוא עומד.
הצגת כל התגובות