הציבור החרדי צריך לקוות שהמסר הברור והחריף שעלה מכינוסם ההיסטורי של גדולי ישראל בביתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ייקלט היטב במסדרונות משרד החינוך ובין כותלי בית המשפט העליון.
הללו, יש לקוות, אכן יחדלו מלהתערב בתכני החינוך החרדי ויפסיקו לכפות את דעתם בנושאים העומדים בציפור נפשה של היהדות החרדית.
אבל לנו, כציבור חרדי, צריך גם להיות מובן כי לא פחות ממה שנשא הכינוס ההיסטורי, מסר תקיף כלפי חוץ, הוא נשא בעקיפין מסר ברור גם כלפי פנים, ולימד על יחסי הכוחות הפוליטים החדשים בתוך המגזר החרדי.
האם היה זה מהלך אחרון וחותם (לבינתיים, כמובן) לקראת פרישתו של סגן שר החינוך ח"כ מאיר פרוש מאגודת ישראל, שבשיתוף פעולה יצירתי יחד עם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מדגל התורה עקפו, כשהם שלובי זרוע, את הסיעה המרכזית באגודת ישראל?
השניים יזמו ובצעו יחד את המהלך הבלתי ייאמן של כינוס האחדות המשותף של גדולי התורה החסידיים והליטאיים, במה שמזכיר ולו במעט את כינוסי מועצות גדולי התורה בימי תפארתן.
גם במקרה דנן, הכינוס גובה עם שורת החלטות מעשיות. בניגוד לכינוסים קודמים, הכינוס הנוכחי כוון אך ורק כלפי מערכת השלטון החילוני, כך שפרוש הביא איתו כנדוניה מכובדת את שלושת המנהיגים הרוחניים הבולטים בציבור החסידי, מלבד האדמו"ר מגור: האדמו"ר מבעלז, האדמו"ר מצאנז והרה"צ רבי ישראל הגר מויז´ניץ שהצטרפו לשורה הראשונה של המנהיגות הרוחנית הליטאית.
בכך, למעשה, נוצר מצב בו לראשונה ישבו בפועל מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה יחד ודנו במשותף בנושאים הציבוריים העומדים על הפרק.
אך אין לשכוח באותה מידה כי הסיעה המרכזית ופטרונה הפוליטי, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, עדיין לא אמרו את המילה האחרונה ואסור למארגני הכינוס לטעות ולחשוב כי בכך תמה הברית המשותפת בין סיעה זו לחצרות האדמו"רים שהשתתפו בכנס.
עדיין רב המשותף על המפריד, וכל שלושת החצרות בעלז גור, ובפרט ויז´ניץ לא יעשו דבר שיפגע חלילה במעמדה הבכיר של הסיעה המרכזית.
צריך גם לזכור שכוחה של סיעה זו במותניה וקשה יהיה לנהל מאבק ציבורי מאוחד ללא השתתפות פעילה של סיעה זו על שלל עסקניה ובטאונה.
נכון שגם הסיעה המרכזית איננה יכולה לערוך מאבק ציבורי כשהם לבד, ועיין ערך המאבק בחילולי השבת של בעלי שפע שוק, אך גם בלעדיהם יקשה מאוד.
מלבד זאת יש לקחת בחשבון כי בעתיד יכול המהלך הנוכחי להזיק לאינטרס הכולל של סיעת אגודת ישראל, אם וכאשר בעקבות ההתרחשויות וחילוקי הדעות בתוך הסיעה, תדרוש לעצמה "דגל התורה" לפני הבחירות הבאות הקרובות או אלו שלאחריהן, את זכות הבכורה ובכך יישבר העיקרון המקודש של 60-40 הנהוג עד היום.
האם כל זה נלקח בחשבון בדרך לכינוס ההיסטורי שייסד אולי את מועצת גדולי התורה מחדש? - ימים יגידו.
הצגת כל התגובות