כיכר השבת

היסטוריה ואקטואליה

פרסום תמונה בראש הספר - מעיד על השקפה פסולה?!

הרב חיים אשר פריימן מירושלים פרסם מאמר תקיף כנגד משה קוניץ בו טען כי מכיוון שהדפיס את תמונתו בראש הספר - מוכח שמשה קוניץ רצה להידמות לגויים "כרוח ההשכלה והרפורמה"; האמנם?! (היסטוריה)

| 2 | כיכר השבת |
תמונת משה קוניץ מאובן בספר המצרף
תמונת משה קוניץ מאובן בספר המצרף (באדיבות בית מכירות קדם)

פרק ד': אנו עסוקים בסיקור הפולמוס אודות החכם היהודי משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), האם היה חלילה "משכיל" ידידם של הרפורמים או תלמיד חכם ירא ושלם.

מאמר תקיף כנגד משה קוניץ הופיע בקובץ ישורון מ מאת הרב חיים אשר פריימן מירושלים, בו נטען בין היתר שכיון שמשה קוניץ בראשית ספרו 'בן יוחאי' הדפיס את תמונתו שם הוא נראה לבוש בבגדים צבעוניים, ללא כובע וחליפה, מוכח שמשה קוניץ רצה להידמות לגויים "כרוח ההשכלה והרפורמה".

וכך דברי הרב פריימן:

"גם בספרו בן יוחאי הנ"ל, הדפיס הוא צילום תמונתו, והוא דבר שלא היה מצוי בדור ההוא, וכפי הנראה מצילום התמונה היו בגדיו צבעוניים. ולא היה לבוש אלא בכיפה לבד, בלא שום כובע וכיו"ב. ושלא כפי הנהוג בדורות ההם. והרי זה עד ממהר לדברינו כי עשה הכל בכדי להדמות לגוים וכרוח ההשכלה והרפורמה בתקופה ההיא". (ישורון מ עמוד 1123).

"הדפיס הוא צילום תמונתו, והוא דבר שלא היה מצוי בדור ההוא... היו בגדיו צבעוניים. ולא היה לבוש אלא בכיפה לבד, בלא שום כובע ושלא כפי הנהוג בדורות ההם". ספר המצרף, מאת החכם משה קוניץ מאובן, עם תמונת המחבר (באדיבות בית מכירות קדם)

לאמור; אחת הראיות שמשה קוניץ היה ברוח ההשכלה והרפורמה, מכך שפרסם תמונה שלו בראש ספרו, והצטלם ללא כובע וחליפה, עם בגדים צבעוניים, מעשים שלפי טענתו של הרב פריימן לא היו מקובלים לפני כמאתיים שנים.

• • •

טענתו של הרב פריימן שיהודי שהתלבש עם בגדים צבעוניים, ללא כובע וחליפה, לפני כמאתיים שנים הוא מעשה שלא יעשה, ומכך הסיק שהוא רצה "להדמות לגוים וכרוח ההשכלה והרפורמה בתקופה ההיא", איננה ברורה כדבעי. ברם לצערי לא מצאתי מחקר מקיף שחקר את הלבוש של הציבור החרדי לפני כמאתיים שנים, ולכן לא נעסוק בטענה זו במאמר זה.

במאמר זה נעסוק לגבי טענתו שעצם זה שמשה קוניץ פרסם תמונה שלו בראש ספרו, זה מראה על השקפות פסולות כפי שכתב "גם בספרו בן יוחאי הנ"ל, הדפיס הוא צילום תמונתו, והוא דבר שלא היה מצוי בדור ההוא".

זה ברור שכוונת הרב פריימן בדבריו: "והוא דבר שלא היה מצוי בדור ההוא", הם על ראשית המאה הי"ט, עת הדפיס קוניץ את ספר 'בן יוחאי (תקע"ה - 1815), אולם שנים ספורות לאחר מכן נעשה דבר זה מקובל, ואף נכדו של מרנא החתם סופר, הגאון רבי שלמה סופר כשהדפיס את ספרו 'אגרות סופרים' בחייו בשנת תרפ"ח (1928) פרסם את תמונתו בראש ספרו.

"בספרו הדפיס הוא צילום תמונתו", מתוך 'אגרות סופרים', וינה-בודפסט תרפ"ח 1928. מהדורה ראשונה שיצאה לאור בחייו של הגאון רבי שלמה סופר אב"ד בערעגסאס (באדיבות בית מכירות ווינרס)

יצוין שב'אגרות סופרים' הנ"ל הביא את תמונתו של מרנא רבי עקיבה איגר ראש שושלת החתם סופר, אולם לא היה זה בחייו.

'אגרות סופרים', וינה-בודפסט תרפ"ח 1928. מהדורה ראשונה שיצאה לאור בחייו של הגאון רבי שלמה סופר אב"ד בערעגסאס, בו הובאה תמונתו של זקינו מרנא רבי עקיבה איגר זצוק"ל (באדיבות בית מכירות ווינרס)

ברם, ישנם מקורות שכבר בדורו של משה קוניץ רבנים יראים ושלמים שלא חשודים בדעות זרות הביאו את תמונתם בראש ספרים תורניים.

כך בספר התפילה 'שער התפלה וסדר העבודה', שהודפס בלונדון בשנת תקס"ט (1809), הובא דף עם תחריט נחושת תמונתו של הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר אב"ד לונדון עם הכיתוב: "תמונת אדמ"ו החכם הכולל הגאון הגדול מה"ו שלמה בן אדמ"ו הגאון הגדול מה"ו צבי זצ"ל, אב"ד דק"ק אשכנזים בלונדון והמדינה, שלשלת היחוסי[!] הגאונים מהו"ה העשיל וחכם צבי זצ"ל".

תמונתו של הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר בראש סידור 'שער התפלה וסדר העבודה', לונדון תקס"ט (1809) (באדיבות בית מכירות קדם)

הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר חי ופעל בין השנים תקכ"ב – תר"ג (1762 - 1842) והחל משנת תקס"ב (1802) מונה לרב הראשי הרשמי הראשון של בריטניה.

הגרש"ה ברלינר היה מראשי הלוחמים ברפורמים בבריטניה, ובשנת תר"א (1842) כשנה לפני פטירתו הטיל חרם חריף על ראשי ההנהגה הרפורמית.

הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר הרב הראשי הרשמי הראשון של בריטניה מראשי הלוחמים ברפורמים בבריטניה (מאת Barlin, Frederick Benjamin – artist - CgGQTUeXpKNesA at Google Cultural Institute maximum zoom level, נחלת הכלל)

שני בניו המשיכו בדרכו, ובנו ר' דוד טעבלי עלה לארץ ישראל בשנת תקצ"ח (1838), והיה ממנהיגי קהילת ה"פרושים" בירושלים וגזבר חורבת רבי יהודה חסיד. בנו השני ר' צבי הירש עלה אף הוא לארץ ישראל בשנת תרי"ג והיה מבוני ירושלים, ואחד ממקימי שכונת 'בתי מחסה'.

שער סידור 'שער התפלה וסדר העבודה', לונדון תקס"ט (1809), בו הובא תמונתו של הגאון רבי שלמה הירשל ברלינר אב"ד לונדון (באדיבות בית מכירות קדם)

עוד יש לציין שבש"ס הראשון שהודפס בווינה עם הגהות הגאון רצ"ה חיות מגאוני גליציה, היה תחריט עץ שלו בראש הכרך הראשון בחייו (נפטר בשנת תרט"ז-1855).

צילום של מהדורת הש"ס הנ"ל נמצא באתר בספריה הלאומית, אולם לצערי לא הצלחנו להשיג זכויות יוצרים לפרסומה.

תמונה של מהר"ץ חיות כפי שהובאה באותה מהדורת ש"ס אנו מפרסמים מתוך ספר 'מבוא התלמוד' מאת מהר"ץ חיות שהודפס בזאלקווא בשנת תר"ה (1845) בו באחד העותקים נכרך גם תחריט תמונתו.

תמונתו של הגאון רבי צבי הירש חיות ("חַיֶיס"), אב"ד ז'ולקווה וקאליש ובעל הגהות על התלמוד שנכרך בספר 'מבוא לתלמוד' מאת מהר"ץ חיות (באדיבות בית מכירות ווינרס)

עוד דמות יהודית תורנית שבספרו הובאה תמונה של המחבר, הוא הרופא ר' טוביה כהן שבשנת תס"ח (1707) הדפיס לאור את ספרו 'מעשה טוביה', בו שילב תמונה של המחבר.

ספר 'מעשה טוביה' (ויניצא תס"ח 1707), בו הובאה תמונה של המחבר (באדיבות בית המכירות ווינרס)
שער ספר 'מעשה טוביה' (ויניצא תס"ח 1707), בו הובאה תמונה של המחבר (באדיבות בית המכירות ווינרס)

יצוין שישנם כמה ספרים תורניים מאת רבני מרוקו בהם הובאו תמונותיהם של המחברים בתחילת הספר.

לסיום, נצטט פרט מעניין שציין הכותב הרב חיים אשר פריימן בביקורתיות, שבתחילת ספרו של קוניץ בעודו מתאר את אבותיו, הוא סיפר על זקנתו הרבנית שפרינצה בשלל מעלותיה, בין היתר שידעה בכל ספרי התנ"ך, ולא הניחה אגדה בבלי וירושלמי שלא ידעה היטב "גם יפיה וצדקתה מפורסם מאד". (ד"ה הצדיק והישר).

המשך יבוא...

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
תוכן שאסור לפספס
2 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
2
מעניין מאוד. תודה.
א. השונמית
1
ספרי הבן איש חי כמדומה שיש בהם תמונת הגאון זצ"ל
יש עוד
אולי גם יעניין אותך
חדשות חרדים