שואל גאון ישראל מרן רבי יושֶׁה בֶּר הלוי סולובייצ'יק, בעל ה'בית הלוי': מדוע היום יש מיעוט ניסים נגלים? מדוע בדורות הקדמונים היו גם היו?
>> למגזין המלא - כנסו <<
ומתרץ באופן נפלא שבדורות הקדמונים כשהתרחשו ניסים גלוים, כולם בעל כורחם הודו כי לה' הארץ ומלואה, ונתבטלה זכות הבחירה.
את ניסים גלויים אלו, זכו לראות רק דורות הראשונים, כיון שלא היה להם שום פקפוק באמונה מלכתחילה, וכך הנס הנגלה, לא הוסיף להם מאומה ליראת שמים, כפי המובא על רבי חנינא בן דוסא שלא התפעל שחומץ הצליח להידלק כמו שמן: "מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק" (תענית כה ע"א), ולא הוסיף הנס הלזה, שום חיזוק לאמונתו החזקה בריבונו של עולם.
אבל בדורינו ש'המון העם' במדרגה קטנה, עד כדי כך שכל נס קטן יחזק את האמונה והביטחון בקב"ה, ואם יראה האדם ניסים גלויים, אזאי יתבטל זכות הבחירה - זוהי הסיבה שנתמעטו בדורינו הניסים הגלוים.
רעיון הגותי זה של הבית הלוי הופיע בקונטרס "בית הלוי – מאמר הבטחון". קובץ זה יצא במהדורה מאירת עיניים באדר ב' תשע"ט ע"י רשת הכוללים "שקידת התורה" לאחר שבשנת תשמ"ה לראשונה הוא הודפס לראשונה על פי כתב יד.
המהדיר גאון שליט"א (המתגורר בעיר מודיעין עילית) בההערה ציין לדברי חז"ל (ברכות כ, א') "אמר ליה רב פפא לאביי, מאי שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא ומאי שנא אנן דלא מתרחיש לן ניסא... אמר אביי קמאי הוו קא מסרי נפשייהו אקדושת השם אנן לא מסרינן נפשין אקדושת השם", וטען שלכאורה לדברי הבית הלוי היה צריך לענות כפי שאביי ענה - שהראשונים היו חזקים באמונה בהשם כל כך עד שעניין הניסים לא הוסיף להם מאומה באמונתם, ולא היה בזה משום ביטול זכות הבחירה, ובשינוי מדורות האחרונים.
ותירץ באופן מבהיל שנראה שזה גופא כלול בתירוצו של אביי, שכן יסוד הכח למסור הנפש על קדושת השם, תלוי כפי תוקף האמונה בליבו, וזה מה שהשיב אביי שהראשונים מסרו נפשם על קדושת השם, וכך אמונתם הייתה כל כך חזקה ואיתנה, עד שהיו מוכנים למסור על נפשם על קידוש השם, וענין הנס לא היה מוסיף להם באמונתם מאומה, ולכך שייך שיעשה להם ניסים גלויים, מה שאין כן הדורות האחרונים שאין אמונתם במדרגה עד כדי מסירות נפש, ויש חשש שעל ידי הנס תינטל זכות הבחירה, ולכך לא מיתרחש להם ניסים, כי רצון השם שהאדם בעצמו על ידי עבודתו יגיע לאמונה לדברי הבית הלוי.
עוד מבואר מדברי הבית הלוי, שככל שהאדם יהיה יותר חזק באמונה וביטחון, הנס הנגלה יהיה אצלו פשוט ובלתי מחודש, ורק לאדם זה יתכן ויהיה לו ניסים נגד הטבע, כי לאדם הפשוט שרק אם יראה נס על טבעי יאמין - לא יהיה לא נס גלוי, וכפי שהובא בספר "עובדות והנהגות לבית בריסק" (ח"כ עמ' שא), שהגר"ח אמר שאצל בית אבא, ה"בית הלוי" היו ה"מופתים" מתגלגלים תחת השולחן, כלומר שלא ייחסו לזה כל חשיבות, והן הן הדברים מתאימים לדברי הבית הלוי במאמר הביטחון, שכשמדובר על אדם גדול ומאמין באמונה תמימה, הוא בז למופתים (ואלו מתגלגלים מתחת לשולחנו).
ומובן מדבריו הקדושים, שאלו הטוענים שיש בימינו ניסים מעל הטבע, או שמתחזקים על ידי הניסים העל טבעים שאירעו בדורות קודמים, הם ברמת אמונה פחותה מאלו שלא מאמינים שבימינו יש ניסים על טבעיים, וכן הם מבארים את ניסי התנ"ך, בדרכם של רבותינו הרמב"ם, רס"ג רבנו בחיי ועוד, שביארו שמאז ששת ימי בראשית, הטבע אינו משתנה, והניסים הם מובלעים בדרך הטבע, והנס כמובן הוא העיתוי, וראה את אשר הרחבנו בסוגית 'קריעת ים סוף' - ואלו שבכל מקרה מאמינים בקב"ה, לא צריכים לשום ראיה בצורת נס על טבעי.