פרק א': בתאריך ט"ז בטבת לפני כמאה ושמונים וארבע שנים נכנס החכם ר' שלמה יהודה הכהן רפפורט (מי שכונה לימים 'המשכיל שי"ר') לראשונה לבית הכנסת המרכזי בעיר טַרְנוֹפּוֹל שבגַלִיצְיָה (היום באוקראינה), ונשא דרשה לראשונה לאחר מינוי לרב העיר.
שי"ר חי ופעל בין השנים י"ט בסיוון תק"ן 1790 - י"ט בתשרי תרכ"ח 1867, היה רב ואב"ד בטרנופול ובפראג, והיה מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי חכמת ישראל.
בבחרותו שי"ר הוכר כמופלג בתורה ונבחר כחתן לבתו של הגאון הנודע רבי אריה ליב הכהן הֶלֶר, בעל "קצות החושן", למרות שבגיל צעיר הוא פנה לתנועת "חכמת ישראל" והשקיע את כוחו גם בחכמות חיצוניות, ואכן הוא הוכר והתפרסם כאחד ממשכילי דורו.
כותב פורה היה שי"ר, ובמהלך חייו הוא כתב עשרות מאמרים בתולדות חכמי ישראל, מחקרים במדעי היהדות, יצירות של ספרות יפה ותרגומי שירה.
את תחילת חייו בקריירה הרבנית שלו, החל שי"ר בקהילת טרנופול, ובחנוכה תקצ"ח נבחר ברוב קולות. ברם, כיאה לעיר מעורבת בין משכילים לקנאים ושאר סוגי יהודים שונים, מיד עם היוודע התוצאות, פרצה בעיר מחלוקת והיו ששללו את מינויו של שי"ר מחמת שהוא הוכר כ"משכיל".
לא עזר לשי"ר מכתבי סמיכה שהעניקו לו רבנים חשובים, ביניהם הגאון הנודע רבי יעקב לוֹרְבֶּרְבּוֹים, בעל "נתיבות המשפט" והגאון רבי צבי הירש חַיוּת, ואפילו גדול הדור, הגאון רבי משה סופר בעל "חתם סופר", עמד לימינו, אולם לא שקטה יד מתנגדיו. (יצוין ש"בעלי השקפה" בדורות מאוחרים תרצו זאת שהחת"ס רצה לשמור את שי"ר תחת חסותו, מתוך מחשבה שאילו הוא לא יעזור לו כנגד מתנגדיו, שי"ר יקצין עוד יותר).
לאחר שנים מועטות בה שי"ר ספג השפלות, באה הישועה, והוא מונה לכהן כרב ואב"ד העיר פראג, שם כיהן עד פטירתו במשך עשרים ושבע שנים.
באחד משיעוריו, הגאון רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת 'כסא רחמים' הביא ציטוט מתוך קובץ תורני 'אור תורה' שיוצא בידי תלמידיו, ומקורו בקובץ 'כֶּרֶם חֶמֶד' (פראג תר"ג - 1843).
לתלמידיו הגר"מ מאזוז הסביר שכשמביאים ציטוט מכתב עת זה, שומה עלינו לבדוק מי כתבו: "אם כתב את זה אדם ירא שמים, שקוראים לו "משכיל"בחינם, אפשר לסמוך עליו. ואם כתב את זה משכיל שרוצה להרוס את העולם, זה אחרת".
ממשיך הגר"מ מאזוז וביאר שישנם משכילים שהיו ממש יראי שמים:
"איך אני יודע? כי ישנם "משכילים" שהיו ממש יראי שמים. אחד מהם זה הרב שלמה יהודה הכהן רפפורט, שמביא אותו רבי מתתיה שטראשון, וקורא לו הגמשי"ר. מה זה הגמשי"ר? הגאון מורנו שלמה יהודה רפפורט. ויש לו ספר "ערך מלין". הוא היה ירא שמים, חתנו של 'קצות החושן' והיה תלמיד חכם גדול. רק יתכן שהיו לו דעות שהיו חדשות בזמנו, אבל על זה לא אומרים שהוא "משכיל". כי לא נראה שהיה משכיל, אלא הוא היה ירא שמים [...] ואם הוא כתב דבר כזה ב'כרם חמד', לא נתלה בו "השכלה, השכלה"... זו מידה רעה שכל אחד תולה בחברו השכל". (הובא בגיליון 'בית נאמן' 268 פרשת מטות מסעי א' אב תשפ"א).
דברי הגאון רבי מאיר מאזוז פותחים בפנינו צוהר נדיר, להבין שישנן מאלו שמכונים בימינו "משכילים" ובאמת הם היו יראי שמים, אחד מאלו הוא שי"ר.
יחס הפוסק דארה"ב מרן רבי משה פיינשטיין לר' שלמה יהודה הכהן רפפורט
מי שהתבטא בעניין ר' שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט, הוא מרן הפוסק מארה"ב הגאון רבי משה פיינשטיין זצוק"ל.
מעשה שהיה והגיע רבי לייבל בלאנק לגר"מ פיינשטיין ותמה בפניו כיצד בנו של הגאון רבי יחיאל מיכל הלוי מחבר 'ערוך השולחן', הגאון רבי ברוך הלוי אפשטיין בספרו 'תורה תמימה' (פרק כ' פסוק ג' אות כ') הזכיר את ספר 'מידות סופרים' לרא"ה וויס המשכיל ופורכו?
תשובתו של הגר"מ פיינשטיין היא נפלאה, וכך דבריו:
בימיו של 'התורה תמימה' היו אנשים אלה מפורסמים, והם השפיעו על הרבה אנשים ואלו שהתחילו את תנועת הרפורמים, היו אנשים שהיו בקיאים בכל הש"ס, ורק שהיו אפיקורסים. כגון אותו אחד שכתב שיש לעשות שינויים בתורה הקדושה, ומרן החתם סופר הוצרך לכתוב עשר תשובות כדי לפורכו, הלו הוא אהרון חורין המכונה אח"ר, שהיה מביא ראיות רבות ל"פסקיו" הלייטים, כולל לגבי הורדת כיסוי הראש, כלי נֵבֶל בבית כנסת, וכדומה.
הוסיף הגר"מ פינשטיין ואמר שהיו לאלו הרפורמים כגון אח"ר, חברים מגדולי ישראל, כגון החתן של בעל 'קצות החושן' רב רפופורט (שי"ר), והמהרי"ץ חיות, ואלו לא היו מושפעים (ח"ו), אולם מכל מקום מזה שלא הבינו את שיטתם, היה נחשב כטעות אצלם. ובוודאי שטעו בזה.
עוד הוסיף הגר"מ פיינשטיין, שגם המשכיל המפורסם משה מנדלסון היה איש שידע הרבה, שכנגדו נלחמו המלבי"ם והרש"ר הירש.
למעשה הסביר הגר"מ פינשטיין שבתקופה הראשונה שיצאו כנגדם, לא היה ברור מהו שיטתם, ולפיכך הם היו חברים עם כמה גדולים, ובוודאי לא היו מדברים עם אותם הגדולים ענייני כפירה. אך עצם שיטתם היתה בטעות, וטעו אותם הגדולים במה שלא הבינו את זה.
ממקור זה נמצאנו למדים שהגר"מ פיינשטיין הצמיד את מעמדו של שי"ר למעמדו של מהרי"ץ חיות, בתור שני חכמים שלא היו מושפעים מהמשכילים, אולם הם לא הבינו את שיטתם.
יצוין ששי"ר ומהרי"ץ חיות היו ידידים במשך שנים רבות, עד שתהום נפרדה ביניהם כששניהם התמודדו לרבנות פראג, ובה זכה כאמור שי"ר.
בימינו ספרי מהרי"ץ חיות התקבלו בבתי המדרש, לעומת ספרי שי"ר שלא נכנסו בהם.
המשך יבוא...
מקורות:
ספר מסורת משה : הוראות והנהגות / שנשמעו מאת רבי משה פיינשטיין, ר"מ מתיבתא תפארת ירושלים בנוא יארק. נערך מיומנו של נכדו ותלמידו הג"ר מרדכי טנדלר. עורכים: מאיר שולביץ ומרדכי זיסקינד הגר. ירושלים תשע"ג.
ד"ר נתן שיפריס שי"ר חדש, שלמה יהודה רפפורט: רבנות, השכלה, לאומיות, זלמן שזר תשפ"ב.
הרב יצחק ברוך רוזנבלום, מורה נבוכים בין משכילי ולמדני גליציה, דעת: כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה 85 (2018), עמ' 189 – 228.
הנ"ל, 'צריך עיון', 'הרב הבודד' ט"ז בטבת תשע"ט.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות