כיכר השבת

טור הספד דומע

הדודה סופדת לפעוט שטבע: "רק הטלית תחבק אותו"

דודתו של הפעוט יוסף חננאל לב ז"ל, שטבע בבריכה לפני ארבעה ימים ולמרבה היגון נפטר, משתפת בתחושות הקשות של המשפחה; "במקום ללכת היום לגן שפרה, אנו קוברים אותו" | טור דומע (חרדים)

| 14 | כיכר השבת |
מיטתו של הפעוט, אמש בלוויה בירושלים
מיטתו של הפעוט, אמש בלוויה בירושלים (צילום: באדיבות המשפחה)

קדוש בטלית יח"ל

עולים לירושלים, ללוויה, מגיעים כמעט עד לרחוב ההוא, הנורא, שירושלים סולדת ממנו, הרחוב שקורס לו מצער. רחוב שמגר.

ושם סמוך ונראה, עומדים זוג הורים נרגשים וחובקים את בנם בן השלוש עטוף בטלית. הם מובילים אותו ללמוד א"ב, לנשק אותיות קדושות.

ממשיכים עוד כברת דרך לכיוון הסמטה הכי רטובה בירושלים. רטובה מצער של עם ישראל. ושם, נפגשים בזוג הורים, שכבר לא יחבקו את בנם הכמעט בן שלוש, הוא עטוף בטלית. אבל בדרך לגן אחר.

"הוא היה אמור לעלות היום לגן שפרה" היא מספרת, והוא עולה ל'גן עדן'.

כמה סימבולי, זה מול זה ברא אלוקים, צער ויגון מול שמחה וששון, נחת ואושר מול קרבן שעולה כליל.

כולנו פה במסלול, כל אחד ומה שנגזר עליו, כל אחד והדרך אותה הוא יעבור, ויש אבנים בדרך, אבנים גדולות, ויש שממתינים להם סלעים, ויש שבורות פעורים למרגלותיהם, וכולם ממשיכים את המסלול. הלוך ילך ובכה. עיתים המסלול עובר בבכי, עיתים ברינה, וכולנו צועדים, רצוף, בלי להביט אחורה, רק קדימה.

ולעיתים כשאנו סוטים מהמסלול, או שוכחים את מטרתו, מושמעים לנו קולות הכוונה מכל עבר.

"היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו?"

וכי יש שופר קורע לב מטלית קטנה כזו? ואיך לא נחרד?

נשמה קדושה, במיטת נשיקה, נקטפת לבית דין של מעלה, בא' אלול, ומסיימת 30 יום של אבל בראש השנה.

יש סימלי מזה?

"דודי ירד לגנו, לרעות בגנים ולקטוף שושנים"

והנה הוא ירד, אלינו, וקטף, שושנה כה יפה וכה פורחת,

אבל הוא פה, לצידנו, המלך בשדה. בשדה הכאובה שממנה הוא עצמו קטף,

ויד ביד הוא מלווה אותנו ומצעיד אותנו במסלול האישי של כל אחד מאיתנו.

ויושבת אמא ופוכרת פניה בשברון שאין גדול ממנו.

וכי יש גדולה מאהבת אם לבנה? יש.

אהבת הקב"ה לבנו.

"אהבתי אתכם אמר ה'", ומצטער אני צער גדול כשאתם מתרחקים ממני.

תקעתי לכם בשופר, כזה - מקורבן צעיר כל כך, כדי שתתעוררו מהר, כבר בתחילת החודש.

ולא אצטרך לתקוע בשופרות נוספים.

יח"ל ישראל.​

יוסף חננאל לב. עלה כקורבן קדוש. כדי להעיר ולעורר את האהבה מחדש.

יחל ישראל אל ה'.

ועומד לו אב צעיר, ומשפיל פניו כנגד הוריו ומבקש מהם רשות בחייהם לומר קדיש.

והם מאשרים. והוא צועק בקול קרוע, 'יתגדל ויתקדש שמך בעולם'

ויושבת אמא ומשוועת ומבקשת,

שהילד הזה שחיפשתי וחיפשתי אותו, ומצאתי אותו במים.

לא ילך ממני סתם,

שישאיר אחריו חותם בעולם, של אומה שמחפשת את בוראה,

של ילדים שמחפשים את אביהם.

"יַחֵ"ל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד"

"מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ"

תוכן שאסור לפספס
14 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
14
גן שפרה
נתי
13
טבע בבריכה לעיני הוריו! עצוב!
שרה
12
😢כמה עצוב
ללא שם

הצגת כל התגובות

11
שלא תדעו עוד צער השם יתן לכם תאומים עוד השנה אמן!!
יהודייה
10
ואוווווווווו קורע כל מילה אמת
חן
9
דמעות !!! 😥😥😥
עינב
8
בדמעות. חרוטות בסוף על אבן או נוזלות על הנייר והזכרון בלבד נשאר. שלא תדעו צער לעולם
כמה מצער וכמה מרגשות המילים הנכתבות
7
בכי עצום, הנקודה לבקש מההורים מהסבא והסבתא רשות לומר קדיש, גרם לי לבכי אמתי
משה אהרן
6
דמעות זולגות על לחיי ברוך דיין האמת שלא תדעו עוד צער
איזו מילים מצמררות
5
כל עם ישראל משתתף בצערכם שלא תדעו עוד צער ובנחמת ציון תנוחמו בב"א
ללא שם
4
אין מילים,כמה כואב ,השם נתן השם לקח רק באמונה תמימה ואמיתות אפשר להמשיך את תפקידינו בעולם
ללא שם
3
מאד מרגש ומחזק! תנחומים להוריו ולמשפחה. ברוך דיין האמת.
מירו
2
מחריד
ההוא ינוקא
1
כואב הלב , שלא תדעו עוד צער לעולם 😢
לאה
אולי גם יעניין אותך
חדשות חרדים