עידית סילמן, בהחלטתה לנטוש את ספינת הממשלה השוקעת, סיפקה לחברי הכנסת ממחנה הימין-חרדים הזדמנות פז לחגור כלי מלחמה ולעשות צעד אחד נוסף לקראת הפלת הממשלה הרעה הזו. כמו משום מקום, הפציעה סילמן, שעד לא מכבר היתה אחד מסמלי הממשלה ונחשבה לאבן יסוד שלה, והדהימה עם ההכרזה על פרישתה.
האמת צריכה להיאמר. בעשרת החודשים האחרונים, היתה סילמן דומיננטית מאד בעבודת הממשלה ובכינונה, והיתה שותפה מלאה לגזירות החמורות שהושתו על היהדות בישראל ועל הציבור החרדי. כיושבת ראש הקואליציה, לקחה חלק פעיל בקידום שורה ארוכה של חוקים פוגעניים שנכנסו לספר החוקים.
גרוע מכך: עידית סילמן חתומה על אחת השערוריות החמורות שהתרחשו במדינה, בכך שהכפישה ציבור שלם בישראל בהאשמה כבדת משקל לפיה הותקפה פיזית בידי אלמוני בתחנת דלק על רקע תפקידה בקואליציה של בנט, בשעה שלפי כל הנתונים שהוצגו עד כה, כולל בדיקת המשטרה בעניין, התקיפה הזו לא היתה ולא נבראה.
יחד עם זאת, באחד הרגעים הקריטיים, מסיבות כאלה ואחרות, אישיות או אידיאולוגיות, התעשתה סילמן ולקחה צעד אחורה. המהלך המפתיע שלה עשוי בסבירות גבוהה להביא במוקדם ובמאוחר להפלת הממשלה ובטווח הזמן המיידי לגדוע מזימות מסוכנות של הממשלה נגד קדשי ישראל.
וחברי הכנסת שלנו? הם, דווקא הבכירים שבהם, מנהיגי המפלגות, במקום להתעשת ולכלכל את צעדיהם בתבונה בשעה גורלית זו, להשקיע מאמצים בהמשך התפוררות הקואליציה, יורים מהשרוול הצהרות מיותרות, חסרות תועלת, ופוגעים ביד מכוון באפשרות הסבירה שנוצרה לקריסת הממשלה.
זה התחיל בגפני שמיהר לצאת בהצהרות פומפוזיות לפיהן עלינו לערוך חשבון נפש מי יכול להרכיב ממשלה, כשכוונתו כמובן לשלול את נתניהו. המסר המיותר שלו יצא החוצה למרות שהוא מבין היטב כי אין כרגע מועמד אחר בקרב מחנה הימין להרכבת ממשלה חלופית וגם אם יצוץ אחד כזה, סיכוייו לאחד את השורות נמוכים למדי.
ההצהרה של גפני, מלבד העובדה שאין לה כל היתכנות פוליטית, מכרסמת באחדות השורות בין מחנה הימין-חרדים וההתלכדות מקיר לקיר סביב נתניהו כראש המחנה הלאומי בעת הזו. מה גם שמיליוני מצביעי הליכוד שבחרו להצביע דווקא לנתניהו, חשים נבגדים ונפגעים מההצהרה האומללה שדורסת בעיניהם את בחירתם הדמוקרטית.
וזה ממשיך באריה דרעי, שהסעיר את הרשתות כשבחר באופן תמוה ויומרני למחול בשם כולנו לצר האוצר אביגדור ליברמן, אותו שר אשר לא מפספס הזדמנויות ומנחית פעם אחר פעם מהלומות קשות על ציבור שומרי התורה והמצוות ורמס אותנו בנושאים שבציפור הנפש שלנו.
בשם הקמת ממשלה חלופית, מוחל דרעי לאדם אשר מקדש מלחמה בכל דבר שריח יהודי נודף ממנו. המטרה במקרה הזה אינה מקדשת את כל האמצעים. הרצון להחליף את הממשלה הרעה, שליברמן הוא הסמל לאכזריותה ולרשעותה, לא יכול להשכיח את ההתבטאות האיומה של איווט אשר מעוניין לשלוח את כולנו במריצות למזבלה.
דרעי וגפני, הם ללא ספק בעלי ניסיון פוליטי עשיר ומוכח. מהוותיקים ביותר מקרב חברי הכנסת. מצופה היה מהם שבזמן הזה יניחו להצהרות מיותרות ויקדישו את מיטב מרצם וזמנם על מנת לרסק את ממשלת הזדון ולהביא לעידן חדש, טוב יותר, עבור קהל המצביעים ששלחו אותם לכנסת.
אי אפשר שלא לראות את יד ההשגחה העליונה בדרמה הפוליטית שהתחוללה כאן. בעיתוי הכי לא טבעי לכאורה, קמה העוגן המרכזי של הקואליציה, זו שאמונה על שמירת שלימותה ויציבותה, ודווקא היא קוראת תיגר ונוטשת את הספינה הטובעת.
ומילה לסיום על עמיחי שקלי שהוכרז כ'פורש'. בניגוד לנפתלי בנט, איילת שקד ושאר חברי 'ימינה', שקלי הוא היחיד שלא סטה מהתחייבותו לבוחר שלא להיות לממשלה נוראה כזו. שיקלי הוא מאחרוני חברי הכנסת שמייצגים בגאון את שולחיהם והציבור ידע לגמול עמו ברגע המבחן. כה לחי!
הצגת כל התגובות