כיכר השבת

היסטוריה ואקטואליה

מה מעלת השירה והניגון - בהלוויה?

המקובל הגאון רבי יצחק אלפייה זצוק"ל, התייחס למנהג של נפטרים לשיר לפני מיטתם שירים ותשבחות לה', והסביר כי השיר והניגון, מסירים את רוח הדאגה והעצבון (היסטוריה)

| 7 | כיכר השבת |
הלוויה. ארכיון
הלוויה. ארכיון (צילום: Kobi Gideon, לע"מ)

פרק ב': הסרטונים מהריקודים והשירים בהלוויה עם שירי ברסלב שונים, מביאים אותנו לעסוק בסוגיה אליבא דהלכתא, האם מותר לשורר שירים בהלוויה?

מגדולי מקובלי ירושלים היה הגאון רבי יצחק אלפייה זצוק''ל, הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל התבטא עליו, שהיה אחד מל"ו צדיקים שבדור.

בספרו קונטרס היחיאלי[1] התייחס הרב אלפייה למנהג של נפטרים לשיר לפני מיטתם שירים ותשבחות לה':

''יש שמצווים לקרוא, בדרך כשמוליכים את מטתם לבית העלמין שיר השירים בניגון, ובנחת, ולשיר אותה כהוגן, ויש שמצווים לשיר לפני מיטתם שירים ותשבחות לה, ויש שמצווים להוליכם בכלי זמר, ומגגנים לפניהם כל הדרך, או פייטנים וחזנים משוררים".

בהמשך דבריו הסביר הרב אלפייה כי הסיבה לכך היא שהשיר והניגון, מסירים את רוח הדאגה והעיצבון ורוח רעה שבאדם, ומשרה בו השמחה וחדווה, ולכן אומרים אותו לפני הנפטר, לדחות הקליפות והמקטרגים (הובא פה בעיבוד לשון).

ובהערה מביא, שכך קיבל מעדי ראיה שבארם צובה בעת פטירת רבי משה דוויק, עוד בחיי אביו הרב יעקב דוויק ונגנו לפני מיטתו כמה שעות, ומשמע שכוונתו על פייטנים ומזמרים, אבל לא ריקודים.

חכם רבי חיים שאול הכהן דוויק זצ"ל

הרב יצחק אלפייה יליד שנת תרל"ח (1878), הלך לעולמו בשנת תשט"ו (1955) היה דיין ומקובל בעיר הקודש ירושלים. הרב אלפייה נולד בחלב שבסוריה והתייתם מאמו בגיל חמש. בצעירותו עלה לאה"ק לעיר העתיקה בירושלים, שם החל ללמוד בישיבת המקובלים בית אל.

בשנת תרע"א (1911) עבר להתגורר בראשון לציון, שם ייסד את חברת "עולי רגלים" שמדי חג עלו לעיה"ק לירושלים, כדי לקיים את מצוות עלייה לרגל. כמה שנים אח"כ, שב לגור בעיר העתיקה בירושלים.

צער גדול שבתקופת מלחמת השחרור, איבד הרב אלפייה כתבי יד קבליים שנעלמו ולא הודפסו.

המקובל רבי יצחק אלפייה זי"ע (מתוך ספר האיר המזרח)

במלחמת העולם השניhה, בעקבות חלום שחלם, נסע הרב אלפייה למצרים להשתטח על קברו של המקובל הגה"ק רבי יעקב אבוחצירא זי"ע.

הרב אלפייה הלך לעולמו בתאריך כ"ו באלול ה'תשט"ו, ונטמן בחלקת הרבנים שבהר המנוחות. יהיה רצון שימליץ טוב בעדינו מתחת כסא הכבוד.

מתוך ספר 'תפארת שניאור זלמן, התמים השליח שנאור זלמן פעווזנער', עמ' 146 (אוצר החכמה)

ישר כח לראש הכולל ורב הקהילה הרה"ג רבי אביחי מרחבי על ששלח לי את המקורות למאמר נפלא זה.

לקריאה נוספת: ספר תפארת שניאור זלמן עמ' 146. הגאון הרב יעקב חביב דיין, שטרעם נט כל חב"ד יודעת.

[1] בית עולמים פרק טו סי'מ

  • לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
תוכן שאסור לפספס
7 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
7
ממתי שרים בהלוויה אדם צריך לבכות ולהיות בצער .אם הלוויה היא זמן לשירה אז למה יש קריעה .
6
זה לא היה ע''פ בקשת הנפטר! אלמנתו מבקשת לתקן את זה הוא בכלל לא דיבר על הפטירה שלו.. להיפך. והבן שלו כמעט בירך הטוב והמיטיב. לקיים הלכה למעשה - כשם שמברך על הטובה יברך על הרעה.. ורק מי שהיה שם והכיר.. ידע על מה ולמה שמחה זו מהולה בעצב. עין במר בוכה ולב שמח..
5
אברהם אבינו לא זימר ושר לשרה לפני הקבורה אלא ספד ובכה, כך בפרשת השבוע ,ומעשה אבות סימן לבנים,

הצגת כל התגובות

4
בהלוויה של הרב יורם אברג'ל זצ"ל שרו בר יוחאי וכו'
3
בעדה התוניסית ובפרט אצל הג'רבאים שרים בר יוחאי בהלויה
2
אכן בארם צובא חלאב היו שרים פיוטים בלויה.אך היו אלה מזמורים מלאי רגש וכיסופים. כ"כ בחברה קדישא של עדת המערבים בירושלים יש פיוטים מיוחדים לשעה זו כגון יבוא יבוא שלום וכו'. יש הבדל גדול בין השירה הזאת לשירה של קלי הדעת ששרו בלויה השבוע
1
תודה על ההבהרה!...
אולי גם יעניין אותך
חדשות חרדים