לפניכם תמונה, סטנדרטית לכאורה, בה נראה נער בר מצווה עם אביו במעמד עלייה לתורה. אך מאחורי תמונה זו עומד סיפור חיים ייחודי ומעורר השתאות.
הנער שבתמונה, כמו גם הסיטואציה המצולמת, אינם שגרתיים. הנער אובחן כמי שעומד על ספקטרום האוטיזם, וממילא גם הסיטואציה של עלייה לתורה לקראת שמחת בר המצווה שלו – ממש לא מובנת מאליה.
הנער היקר הוא איתי אורי בן לידידי אהובי אלידע הורביץ ורעייתו עדי, נכד לידידי אבי ותמר אביסרור שיחי'. את אלידע ומשפחתו הכרתי שנים רבות כשכנים, אבל רק בשנים האחרונות נחשפתי מקרוב לאתגרים הרבים עם הבן היקר, בימים ובלילות, בשגרה, בשבתות ובחגים, זו היא שליחות שאין כמותה. וכשהתקרב מועד בר המצווה והאבא והאמא התעקשו שתיערך לו שמחת בר מצוה כרגיל, עליה לתורה חגיגית עם סעודה שבת חתן וכל המסביב , ידעתי שזה יצליח להם, ובגדול.
ידעתי ששליחות קודש שכזו, שההורים היקרים משקיעים בה את חייהם ללא גבול ומידה, מובטחת היא מן השמים להצלחה, הייתי בטוח שמסירות שכזו תביא את הסיוע משמים לקבל את כלי העבודה המתאימים להצלחה!
*
אנו לומדים בפרשת השבוע על נח ועל שליחותו הכבירה בהצלת העולם, שליחות משמעותית זו של המשכיות קיום העולם הייתה מסורה בידו של נח. ומה הם כלי העבודה שהיו ברשותו בתחילת דרכו? האתגר נשמע הכי לא הגיוני ולא מתיישב על הדעת, לעמוד מול כל העולם שמסתכל עליו במקרה הטוב כתמהוני, ובמשך שנים רבות הוא בונה לו תיבת ענק, כדי להכיל בה עולם שלם של יצורים בצורה מיניאטורית, כדי שישאר משהו מהעולם אחרי מבול ענק שעתיד להגיע.
כל ה'פרוייקט' הזה היה נדמה כמו משהו לא מציאותי, החל מבניית התיבה, האיסוף של החיות, אגירת האספקה למשך זמן המבול, הטיפול בכל 'גן החיות' הזה... ועוד ועוד.
והנה, הוא הצליח! כל מה שאנחנו רואים היום בעולם, הוא מכוחו, המשך של אותם בני אדם ובעלי חיים ששרדו בתוך 'תיבת נח'!
*
"התורה מלמדת אותנו כי האדם מגיע לעולם עם שליחות ממוקדת, עצם יצירתו ולידתו כוללת בתוכה מינוי שליחות.
"את משמעות התפקיד נוכל להבין מתוך העיתוי בו נולד האדם והמציאות אליה הוא נולד, במקום המסויים בו הוא נמצא, ובנסיבות הייחודיות שלתוכם הושם.
"מאמינים אנו כי ההשגחה העליונה מכוונת את האדם אל המציאות המדויקת שמתאימה ומכוונת את האדם אל השליחות המסוימת שלו. מסיבה זו גם ברור לנו כי אם האדם נקלע למציאות חיים מסוימת, בהכרח כי התפקיד הזה מותאם ליכולותיו, וכי כלי העבודה הנצרכים לו – יינתנו לו לפי הצורך. שליחות זו מלווה את האדם במשך כל שנות חייו עלי אדמות, והיא מסתיימת בדיוק ברגע המוות...".
*
שמחתי לראות בתמונה שלפניכם את התגשמותה המוצלחת של שליחות שכזו, ואני שמח בכל פעם מחדש לראות את ידידי וחברי האלופים שמוכיחים קבל עם ועולם פעם אחר פעם כיצד ניתן לבצע שליחויות מאתגרות כאלו ואחרות, במלואן!
התרגשתי לראות את ידידי נעם שפירא שנמצא כעת בנפאל עם בנו בעז שמתנייד על כיסא גלגלים ובמסגרת זו חגגו לו את חגיגת בר המצווה, ועוד 5 אירועים שונים ומגוונים שנחגגו סביב המאורע המרגש.
חלקם גם בוחרים לשתף את העולם בתובנות, באמצעות סיפוריהם האישיים מעוררי ההשראה, כמו ידידי מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן שהוציא את ספרו "ביום בו תקרא לי אבא", המגולל את סיפור ההתמודדות בגידול בנם אברומי, שאובחן על הספקטרום האוטיסטי. הספר הגיע לרשימת רבי המכר בתוך פחות משבוע מאז הגעתו לחנויות הספרים, ובתום פחות משבועיים כבר ניצב בראש הרשימה. הגדיל לעשות ידידי אביעד שהפנה את הרווחים ממכירת הספר לתוכנית "רעים", המיועדת לשילוב אנשים על הספקטרום האוטיסטי בקהילה.
אשריכם ישראל!
נאחל לעצמנו למלא כל אחד ואחד את התפקיד והשליחות המיוחדת שלו עלי אדמות, בשמחה בבריאות וברוב נחת.
שבת שלום וחודש מבורך