כיכר השבת

לקט מיוחד

סוכות בשנת שמיטה; אלו הדינים המיוחדים

השנה - היא שנת השמיטה. לכן, ישנם דינים ייחודיים לחג הסוכות בשנה זו. הרב אברהם יוסף שוורץ, אסף בצורה בהירה את שלל הדינים וההלכות הנחוצים לנו - הלכה למעשה (בארץ)

|
אילוסטרציה
אילוסטרציה (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

השנה היא שנת השמיטה, וגם בחג הסוכות הקרוב, יש דינים מיוחדים לשנה זו, הרב אברהם יוסף שוורץ, מחבר הספרים: "ברכת איש"; ההלכה שבפרשה"; "הלכה ומנהג"; "נקודה למחשבה", אסף את ההלכות הנחוצות.

א. מותר לכרות ענפי עץ דקל או שאר ענפי אילנות, לצורך סכך לסוכה (שמיטת קרקעות פרק ה' סעיף ס"ט).

ב. במקרה וקצצו ענפי אילן לצורך סכך, אך קציצת הענפים נעשתה שלא כהלכה - היינו, בצורה כזו שהיא מועילה לצמיחת האילן, בכל זאת מותר להשתמש בענפים אלו לצורך סיכוך סוכה (שמיטת קרקעות פרק ה' סעיף ע"ב).

ג. עץ שענפיו מסוככים על גבי סוכה, מותר לכרות את הענפים שמעל הסוכה, כדי שיוכלו לעשות שם סוכה כשרה. אך יש להקפיד לכרות רק את הענפים המפריעים לכשרות הסוכה ולא יותר (שמיטת קרקעות פרק ה' סעיף ס"ט, פרק י"ג סעיף ל"ו).

ד. מותר לעשות סוכה על גבי דשא, למרות שכתוצאה מהדריכה והעמידה המרובה על הדשא הוא עלול להינזק, וזאת מפני שבדשא אין קדושת שביעית (ע"פ שמיטת קרקעות פרק י"ג סעיף מ"ד, ועיין בשולחן ערוך סימן של"ו סעיף ג').

ה. מי שבונה סוכה בחצר, מותר לו לנקות את השטח שעליו תעמוד הסוכה, ולפנות משם את כל הלכלוכים והאבנים. ניקוי זה ניתן לבצעו אפילו עם מגריפה וכדומה (ע"פ שמיטת קרקעות פרק י"ג סעיפים ל"א, ל"ב).

ו. מרצפות שהונחו בחצר לצורך ריצוף הסוכה, אם באותו קטע של החצר בדרך כלל שותלים שם כל מיני שתילים, לאחר החג אסור לפנות משם את המרצפות (שמיטת קרקעות פרק ה' סעיף ס"א, פרק י"ג סעיף כ"ט).

ז. אדם שיש לו פתח בתקרת הבית שבמשך השנה הוא סגור, ולפני חג הסוכות הוא פותחו ומניח עליו סכך וזוהי סוכתו. במידה ובתוך הבית - מתחת לאותו פתח מונח עציץ, מותר לאדם לפתוח את אותו פתח כדי לעשות שם את סוכתו, למרות שהאור והאויר שיגיעו לעציץ כתוצאה מפתיחת התקרה, יועילו לגדילתו, וזאת מפני שכל כוונתו רק כדי לעשות שם סוכה ולא להועיל לגידול הצמח (שמיטת קרקעות פרק י"ד סעיף ד').

ח. אסור ליטול ידים במקום שגדלים בו צמחים, אפילו שאין כוונת האדם לתועלת הצמחים (שמיטת קרקעות פרק י"ג סעיף כ"ה, דיני שביעית פרק י"א סעיף ז').

ט. אתרוג שחנט בשנה השישית אך נלקט מהעץ בשנה השביעית, נחלקו הפוסקים האם יש בו קדושת שביעית או לא. לכן, יש להדר ולקנות אתרוג שנקטף מהעץ לפני ראש השנה של שנת השמיטה. במידה והאדם קנה אתרוג שנלקט מהעץ בשנה השביעית, יחמיר וינהג בו קדושת שביעית (ראה בספר דיני שביעית פרק כ"ו סעיף א').

י. לולב שנקטף מהעץ בתחילת שנת השמיטה, לכל הדעות אין בו קדושת שביעית (ספר דיני שביעית בהוצאת דגל ירושלים - תשנ"ג פרק כ"ו סעיף י"א על פי הגמרא במסכת סוכה דף ל"ט ע"ב).

יא. הדסים וערבות שנקטפו בתחילת שנת השמיטה, לכל הדעות אין בהם קדושת שביעית (שו"ת משנת יוסף חלק א' סוף סימן כ"ד, תחילת סימן כ"ה).

יב. מותר להניח בבית את ההדסים והערבות בתוך כלי עם מים - כדי לשמר את טריותם, אפילו אם על ידי כך הם יגדלו מעט ויוציאו עלים חדשים (ע"פ שמיטת קרקעות פרק י"ד סעיף כ"ו).

הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת

תוכן שאסור לפספס
תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
אולי גם יעניין אותך
חדשות חרדים