דברי חיזוק נפלאים הובאו בגיליון 'יתד השבוע' (פרשת עקב, כ"א באב תשפ"א, עמ' 6) מאת הגאון רבי בן ציון הכהן קוק, ראש בית הוראה כללי ירושלים, ורבה של קהילת 'אבי עזרי' – מרכז פתח תקוה.
הדברים נאמרו בבית המדרש 'אבי עזרי', אותם שמע ר' חיים זלמנוביץ והעלה על הכתב.
בדרשתו, הגרב"צ קוק ציטט את מרנא הסטייפלר זי"ע, על המעלה הגדולה והעצומה של מי שנזהר ומתגבר, ולא טוב שבספרים קצרו בשכרו של מי שהתגבר שלא להיכשל בעבירה - וצריך להתחזק מהמעשה של מר עוקבה ברש"י בסנהדרין.
מספר הרב קוק שנכנס למעון קודשו של הסטייפלר ושאלו היכן הם דברי רש"י אותם ציין? והראה לו הסטייפלר בפרק שלישי דף לא' עמ' ב' מסכת סנהדרין על חכמי ישראל ששלחו מכתב לאב"ד מר עוקבה וכתבו לו בראש המכתב 'לדזיו ליה כבר בתיה', ומבאר רש"י שהיה מקרין עור פניו של מר עוקבה כמשה רבינו.
ממשיך ומבאר הרב קוק שלא הייתה זו גוזמה בעלמה וב'ספר אגדה' מובא על מר עוקבה שהיה בעל תשובה, שנתן עיניו באשה אחת ונפל בחולי ואשת איש היתה. לימים נצרכה ללוות ממנו ומתוך דוחקה נתרצית לו וכבש יצרו ופטרה לשלום ונתרפא. וכשהיה יוצא לשוק היה נר דולק בראשו מן השמים ועל כך קרי ליה ר' נתן צוציתא על האור שהיה זורח עליו.
מבאר הרב קוק, שמר עוקבה הגיע למצב נורא והסכים בדעתו לחטוא, וכשכבש את יצרו, הוא זכה לדרגה גבוהה נשגבה 'נר דלוק על ראשו' ונעשה לאב"ד.
בעקבות המאמר ב'יתד השבוע' על מר עוקבה, נספר את עדותו של אחד מתקיפי דקמאי רבינו היַעְבֶ"ץ זי"ע על מעשה שהתרחש עמו בדומה למר עוקבה. על גאונותו של רבינו היעב"ץ הס מלהזכיר. מעל שלושים ספרים חיבר היעב"ץ על כל מכמני התורה.
אחד מספריו הוא 'מגילת ספר'; אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה שכתב על עצמו ועל תולדות חייו הסוערים.
בעמ' 109 במהדורת ספריית מורשת ירושלים, לצאצאו הרב אברהם ביק ירושלים 1979 הובא סיפור מופת אודות קדושת רבינו היעב"ץ שאירע לו בפראג.
נביא את הדברים כלשונם ללא עריכה:
"גם נעשה לי שם נס ביחוד בענייני הנפש, נס מעין של יוסף הצדיק ובקצת יתר. הייתי אז בחור רך בשנים בכל תוקף חומי וזמן רב שפירשתי מביתי והייתי רעב לאשה הרבה. ושם היתה מזדמנת לי אשה פנויה, ילדה יפת תואר מאוד, קרובתי בת דודי מתייחדת עמי. והעיזה פניה להראות לי חיבה יתירה, להקריב אצלי, כמעט נשקה לי. גם בהיותי שוכב במטתי באה לכסותי היטב במצע, כלומר דרך חבת קרובה.
"ובאמת שאם הייתי שומע לעצת ייצרי לא הייתה מונעת חפצי כלל. כמה פעמים היה קרוב הדבר לצאת לפועל כאש בנעורת. פעמים רבות לא היה שום אדם בבית עמי זולתה. גם לא היו רגילים לבוא, כי היו שרויים בחנות על השוק, כל היום טרודים במחייתם אם לא היה השם ית' נותן לי כוח עצום יתר שאת ויתר עוז להתגבר על יצרי הנלהב, שכמעט כפה אותי לעשות צרכיו פעם אחת.
"לולי חסדי ה' כי רבו עלי לעמוד בזה הנסיון הנפלא מאד יתר מכל הנסיונות; כי הייתי איש בכל תוקף כוחי ויצרי ואשה יפה ונעימה מאוד לנגדי ומראה לי כל ענייני חיבה וקירבה פעמים הרבה. וקרובה היתה ופנויה וילדה רכה נתאלמנה מקרוב – ואולי טהורה או מטהרת אם הייתי רוצה – והייתי בטוח בכל אופן שלא תגלה סודי אם הייתי חפץ למלא תאוותי בה וחפצי. וכבשתי יצרי... והסכמתי להורגו... וברוך ה' הנותן ליעף כוחי שניצלתי מאש להבה זאת.
"בשכר זאת אנצל אני וצאצאי עד עולם מאשו של יצר הרע ומאש של גיהנום, כן יהי רצון, אמן!", מסיים היעב"ץ את סיפור המעשה.
יש להדגיש שאין אנו בדרגתם, ומי אנחנו שנבין את שיחתם של קדושי עליון זצללה"ה, ומ"מ יש לנו ללמוד מסיפור מבהיל זה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות