תיאור מזעזע ומפורט על אסון הרמיסה בחג שבועות תע"ה (1715) בעיר מֶץ בצרפת כתבה הרבנית גליקל האמיר בת ר' יהודה לייב.
הרבנית גליקל בת המאה הי"ז/ח, הייתה אשת עסקים והיסטוריונית חשובה ביותר. אסון זה שתועד בכמה ממקורות התקופה, כנראה היה הגדול ביותר שאירע בבית כנסת יהודי בעזרת הנשים.
בעת התפילה החגיגית בזמן סלסוליו של החזן המפורסם ר' יוקלי מרישא, בית הכנסת הזדעזע: "כאילו בניין גדול קורס תחתיו". הגברים חששו לגורלן של הנשים, וקראו להן שיצאו מבית הכנסת. בשעה שהנשים ברחו בבהלה מעזרת הנשים, אירע אסון רמיסה ר"ל.
"ומכיוון שכל אחת השתוקקה להקדים את רעותה, נפלו רחמנא ליצלן זו על גבי זו, על המדרגות שכבו יותר מחמישים נשים, והיו מעורבבות כל כך זו בזו כאילו הודבקו בזפת זו על גבי זו, והחיות עם המתות", כותבת הרבנית גליקל ביומנה.
שש נשים קפחו את חייהן באירוע הטראגי.
הרבנית גליקל מתארת את שעבר עליה: "ובמקום הזה שבו שכבתי מוכרחים היו לעבור כל הגברים שרצו לעזור לנשים שעל מדרגות העזרה העליונה, ואילו חלף ממש עוד רגע אחד הייתי נרמסת, אבל לבסוף הבחינו בי הגברים ועזרו לי לקום".
הרבנית גליקל מציינת ביומנה שלא רק דוחס גרידה גרמו לאסון הכבד, אלא גם: "חטאים שנעשו בחג שמחת תורה".
המדובר על שמונה חדשים קודם לכן בחג שמחת תורה, בעת הגבהת ספר התורה בעזרת הגברים, הנשים חפצו להביט בספר הקדוש, ולכן ניסו להציץ מתוך החלונות הקטנים שצופות לעזרת הגברים.
אולם קטטה התרחשה בין הנשים על זכות הראשונות להביט: "והן קרעו אישה מעל ראש רעותה את השביסים ועמדו גלויות ראש בעזרת הנשים, משום זה התחילו הגברים בעזרת הגברים גם כן לריב ולהתקוטט זה עם זה", מתארת הרבנית גליקל ביומנה.
יש לציין שתופעה נדירה ביותר היא ספר זיכרונות שכתבה רבנית יהודית. הספר נכתב במקורו ביידיש. ובימינו הספר נגיש במהדורה דיגיטלית באתר 'פרויקט בן יהודה'.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות