בזוהר הקדוש מסופר שבתקופה שרבי שמעון ישב במערה, הצטערו חבריו מאוד, כי לא היה מי שיענה להם תשובות על שאלות... ( מתומצת, ראה מקור - זוהר חדש, כי תבוא, ע"ג, ע"א).
רשב"י רוצה לזרז את הגאולה ברחמים
הדגיש רבי יהודה בר אלעאי, מדוע חסרונו של בר יוחאי כל כך מורגש? ואמר:
רשב"י מאוד דאג על - צער השכינה: ורוצה שהגאולה תגיע מהר - וברחמים.
יום אחד החליט רבי יוסי ב"ר יהודה, לשלוח יונה עם פתק, וביקש ממנה: שתעביר לרבי שמעון את השאלה שנשאלה ע"י החברים.
רשב"י דואג ובוכה – שלא נתייאש מהגאולה
היונה הגיעה לרבי שמעון, הוא הסתכל וקרא את שאלות חבריו, ובכה... על שנפרד מחבריו, ועל שאין מי שיפרש להם את הדברים...
ודאג רשב"י: מה יעשו בדור האחרון לפני בא המשיח... שלהם לא נכתבו הבטחות נחמה, כמו בגלות הראשונה:
ולא רצה שח"ו יתייאשו - מן הגאולה...
אליהו הנביא מגיע – משקיט את דמעותיו של רשב"י
ותוך כדי כך, מגיע אליהו הנביא זכור לטוב לרשב"י, ורואה אותו בוכה על צער השכינה, ואומר לו, שהיה צריך ללכת לשליחות אחרת, אך:
הקב"ה שלחני - להשקיט את דמעותיך...
הקב"ה שלח אותי אליך - כדי לעשות לך נחת רוח ושלא תצטער...
נעצור כאן לרגע: האם בכלל ניתן להבין את קודשתו ומעלתו הנשגבה והנוראה של התנא האלוקי רבי שמעון?
שהקב"ה רואה את דמעותיו - ושולח אליו את אליהו הנביא למחות את דמעותיו? שהקב"ה רוצה לעשות לו נחת רוח, ולא רוצה שיצטער?
ובהמשך רשב"י בכה ונרדם בפתח המערה, ואליהו הנביא עלה תוך גלגל של אש, ואז חזר אליו ואמר לו:
"קום רבי שמעון אתער משנתך, זכאה חולקך דקב"ה בעי ביקרך":
קום רבי שמעון התעורר משנתך, אשרי חלקך שהקב"ה רוצה בכבודך!
וכל ההבטחות והנחמות לעם ישראל, כתובות ונמצאות בתוך הקללות...
אין לתאר ולשער את עוצמת - אהבת הקב"ה לבניו
אליהו הנביא מסביר לרשב"י איך הקב"ה אוהב את בניו... איך שהוא:
רק מחכה לעשות להם ניסים ונפלאות גדולים - ולגאול אותם.
והניסים בגאולה האחרונה, יהיו גדולים כמו:
שלא היה מיום בריאת העולם!
ממשיך אליהו הנביא ואמר לרבי שמעון...
"למען תשכילו" – במה נשכיל?
ואומר אליהו הנביא לרשב"י, שבעת הגאולה, הכל תלוי בתשובה.
לשון הזוהר: וְכוֹלָּא סְתִים. כְּמָא דִּכְתִיב (דברים כט, ח): "לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן".
מַאן דְּאִית לֵיהּ לִבָּא, יִסְתַּכֵּל וִידַע לַאֲתָבָא לְמָארֵיה".
תרגום: וְהַכֹּל נִסְתָּר, ותלוי אם יעשו עם ישראל תשובה, כמו שכתוב: "לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב, יִסְתַּכֵּל וְיֵדַע - לָשׁוּב לְרִיבּוֹנוֹ.
ואומר אליהו הנביא הסתכל הַשְׁגַּח וְדַיֵּק היכן נמצאות הנחמות:
מָקוֹם רַע מִכֻּלָּם - שָׁם יֶשְׁנוֹ הגילוי, הנחמה...
אתה תחיה - בפחד תמידי!
לשון הזוהר: "אַשְׁגַּח וְדַיֵּיק וְאַשְׁכַּח, דִּכְתִיב (שם כח): "וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ".
תרגום: הסתכל רבי שמעון ודייק ומצא, שכתוב: "והיו חייך":
החיים הטובים שיהיו בזמן הגאולה תלויים לך מנגד...
ופחדת... ולא תאמין בחייך...
לשון הזוהר: "וְאַף עַל גַּב דְּיָדְעֵי חַבְרַיָא זְמַן, אִינוּן חַיִּים, תְּלוּיִן קַמָּן וּסְפֵיקָן.
תרגום: ואעפ"י שהחברים יודעים שיש להם כרגע זמן טוב, של חיים טובים: החיים יהיו כל הזמן – תלויים, ונמצאים בספק...
ומדוע, שעל אף שהחיים הטובים – כל הזמן נמצאים בספק?
לשון הזוהר: "וְעִיקָרָא אִיהוּ וְיַצִּיבָן מִלִּין".
תרגום: כי הכל תלוי בתשובה.
וממשיך אליהו הנביא ואומר, והעיקר הוא:
שהדברים הללו שנאמרים כאן – יציבים ונכונים.
האם הוא דיבר על מה שעובר עלינו?
הבטיח רשב"י: "בזהר דא יפקון מן גלותא" - שע"י לימוד ספר הזוהר נצא מהגלות ברחמים.
אומר רשב"י הקדוש: "ובגלל שעתידים ישראל לטעום מאילן החיים שהוא ספר הזוהר הקדוש, יצאו על ידו מן הגלות" (הזוהר, נשא אות צ').
אביו של החיד"א כתב שמצוה מן המובחר, שיעסקו רבים גדולים וקטנים כדאיתא ברעיא מהימנא, כי:
"ואחר שזכות זה - עתיד לבוא מלך המשיח, ולא זכות אחר, אין ראוי להתרשל"! ("אור החמה").
אין חכמה – כחוכמת התורה!
בדורנו יש הרבה חוכמות חיצוניות, כותב המהרצ"א: "בדורות האחרונים נמשכין אחר לימוד החקירות והפיסלוסופיה... אבל, "משנת ה'של"ה, לבריאת העולם שנפתחו מעיינות החכמה, והנסתרות נעשו לנו כמו הנגלות" ('עין גנים').
היא עיקר הצלחת הנפש: כותב המהרצ"א "לא יפטור את עצמו מעסק החכמה האמיתי, כי היא עיקר הצלחת הנפש".
המקובל הרב יעקב צמח כותב:
"והלוואי היו מלמדים דרך לתלמידיהם לעסוק בחכמה הלזו, אזי, בוודאי לא היה שום הרמת ראש לחכמות החיצוניות, והיו כל החכמות נדחים מפניה, כמו שנדחה החושך מפני האור" (בהקדמה לספרו 'רנו ליעקב').
האם מותר לנשים 'לגרוס' זוהר?
במאמר הקודם פרטנו את המעלות הרבות ב'גריסת' הזוהר הקודש, במיוחד בדורנו, ובהתייחס להבטחת רשב"י הקדוש שעם לימוד ספר הזוהר נצא מהגלות ברחמים.
חפשנו האם יש בדורנו התייחסות ל'גריסת' הזוהר ע"י נשים, כמובן שכל אחד ישאל את רבו.
אבל, מצאנו את דבריו של ראש ישיבת המקובלים הרה"ג בניהו שמואלי שליט"א, שכתב בסיום הפרק 'למזהיר ולנזהר', שנשים פטורות מעסק התורה, ומחוייבות ללמוד רק את ההלכות שהן מצוות בהן, וממשיך:
"גם הן אם תרצינה לקרוא בזמנן הפנוי בספר הזוהר הקדוש בכדי לזכות למעלות הנפלאות הטמונות בו, ולהשרות שכינה בבתיהן – רשאיות לעשות כן".
ועוד הוסיף: "ואדרבא, גדולי הדור העידו שאמם היתה קוראת בכל יום בספר הזוהר הקדוש בנוסף לתפילות, ולקריאת התהילים..."
כמו כן, ניתן לשמוע בהקלטה, את דבריו הנפלאים של הרה"ג פינטו שליט"א, שאומר:
"נשים יכולות לקרוא זוהר הקדוש, לגרוס את זה, וזה ישועה גדולה, ושמחה גדולה".
היום יותר מתמיד מרגישים את הדינים, ואיך שאמר אליהו הנביא לרשב"י הקדוש, ושחיינו תלויים מנגד...
'גריסת' דף אחד של הזוהר הקדוש לוקחת בערך דקה, ואולי שווה להשקיע...
"תורתו מגן לנו... ימליץ טוב בעדנו"
ונגאל במהרה ברחמים, אמן!