עוד שחר של יום חדש, עוד שמש שמפציעה, עולה ומחבקת. עוד יום שגרתי של ילדים שקצים משנתם לצד הורים אוהבים, וכשילקוטיהם על שכמם צועדים אל כיתתם, ללמוד, להחכים, קצת לשחק ומעט להשתולל, ולשוב אל ביתם בתום היום היישר אל זרועותיה של אמא, אל אחים, למשחקים, לצעצועים ולאופניים החשמליים.
וכך עוברים להם הימים...
אך השמש שזרחה לא לכולם היא האירה וחייכה, כי יש כאלו שעבורם הימים לא מוסיפים לעבור, כאלו שחייהם נעצרו בפתע פתאום.
עוד סיפור על אותו עלם חמודות שנפל אי שם בשדה הקרב, חייו נגדעו וחיי משפחתו השתנו.
אותו חייל שכדור המרצח פילח את גופו, אותו אזרח שמחבל שפל הפעיל עליו את המטען ופרחה נשמתו, אותו נער שנדרס על ידי בן עוולה, על אותם הבחורים שנרצחו בדם קר כשעלו אל מותם באחת הטרמפיאדות. עוד סיפור של אב על בנו שנחלץ לסייע לחבריו הלכודים בין שריקות הכדורים תחת אש כבדה בתנאים לא תנאים, עוד אחות יתומה שמבכה על מות אחיה, ועוד אמא שמאז קיבלה את הבשורה לא נגעה בחדר של בנה, הכל נשאר אותו דבר - אותה מיטה מפוזרת עם המדים המקומטים, ורק האור הוא שכבה.
על אלו שהלכו ולא שבו באירועי טרור אכזריים, על תינוקות שנטבחו בעודם יושבים בעגלה, ועל האמא שבאומץ רב הגנה על עולליה ומנעה מהרוצח צמא אדם לחדור אל תוך ביתה ולחולל הרג ורצח, הרס וחרפה.
בהר הרצל הסמוך לביתי נחים כעת בשקט, בשלווה ובדממה, אלפי חיילים, צעירים ומבוגרים. אלו שהכרנו ושמענו, אלו שקראנו ואת אלו שליווינו, אלו שבזכותם אנו חיים. אלו שחרפו נפשם בעד ההגנה על ארץ ישראל. אלו שנעקדו על קידוש השם, אלו שבנחישותם הקריבו את עצמם כדי שאנו נוכל להמשיך בחיינו כאן, להקים משפחות ולגדל ילדים, כדי שנוכל להמשיך ולהעביר את מסורת אבותינו הלאה אל הדורות הבאים.
חיילים יקרים, קדושים וטהורים, כאלו שמקום קבורתם לא נודע, שבויים שטרם נחלצו ממקום שביים, את חיינו אנו חווים לכם, בזכותכם אנו חיים וקיימים, ובמותכם ונפילתכם, בעת שקראתם בכוחותיכם האחרונים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ציוויתם לנו את הערך הגדול ביותר – יהודים אנחנו.
עליכם אנו מתפללים, לעילוי נשמתכם אנו לומדים, ואתם קדושי עליון בטח יושבים אי שם למעלה בשמים תחת כיסא הכבוד, בסמוך אל האבות הקדושים והאימהות הצדקניות, לצד גדולי ומאורי העם היהודי לדורותיו, וכל ששת מיליוני העקודים שנטבחו בשואה האיומה.
אנא מכם, השתדלו והרבו תחינה ובקשה לפני שומע קול בכיות, שיצילנו מכל גזירות קשות ואכזריות, מחלות איומות, טרגדיות ואסונות, כי בכוחכם הגדול לפעול עבור כלל ישראל, כדי שהקב"ה ישפיע עלינו שפע של ברכה ובשורות טובות. שתהיה נשמתכם צרורה בצרור החיים, כי בלבנו אתם תמיד נצורים, ושכבר בקרוב, כשיבוא אליהו לבשר את יום ה' הגדול והנורא, נוכל לפגוש אתכם שוב, בתחית המתים.
על אלה אני בוכיה, עיני עיני ירדה מים.
הצגת כל התגובות