תקופה מלאת אתגרים זו, תקופת הקורונה, עדיין לא הסתיימה. הדיבורים על האופק הקרוב להשגת חיסון זה או אחר, כבר מרחפים בחלל באוויר. ועמם עוד שלל נושאים חסרי הכרעה, כמו חוסר הוודאות בפתיחת מערכות החינוך, מתכונת החתונות בעונה הקרובה, כאשר זוגות באים להתייעצויות רבות בקשר לחוסר האפשרות לתכנן את שמחת נישואיהם כראוי, ועוד ועוד. התחושה הכללית היא של חוסר ודאות ודילמות שונות על כל צעד ושעל.
וכאן נשאלת השאלה, כיצד ניתן להתנהל במסלול של חוסר ודאות שכזה? האם אכן אין קרקע יציבה? אין מקום בטוח?
כדרכינו, נפתח את ספר התורה בפרשת השבוע, פרשת ויצא, אנו מוצאים את יעקב אבינו מבקש מאת הבורא בשעת צאתו מביתו "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר, אִם יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ".
וכאן נשאלת השאלה, יעקב אבינו, בחיר האבות, נוקט בניסוח שנשמע ספקני משהו, "אם יהיה אלוקים עמדי", וכי היה לו ליעקב אבינו ספק קל אם אלוקים יהיה איתו?! והרי כמאמין בן מאמין בן בנו של מאמין ברור לו שמלא כל הארץ כבודו, והוא נמצא איתו בכל רגע ובכל מקום שהוא!
תשובה לשאלה זו שמעתי השבוע תוך כדי נסיעה עם מו"ר רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א, במהלכה עלו כמה שאלות לליבון, הרבה ספיקות, הרבה דילמות, הרבה "אם"...
הרב שליט"א הביא את ביאורו של האדמו"ר מלעלוב זצ"ל על הפסוק הנ"ל, יסוד גדול ולקח מאלף. יעקב אבינו יוצא בחשש מבית יצחק אביו, ומרחיק נדוד אל לבן הארמי, הבאות הם בגדר נעלם, איש אינו יודע מה טומן העתיד בחובו. יעקב אבינו מקבל על עצמו בצורה ברורה, ומלמד אותנו לקח לדורות: לצרף שם שמים לכל תכנית ולכל משאלה! מעתה הוא מדגיש ואומר: "אם יהיה אלוקים עמדי ... בדרך אשר אנכי הולך". כאומר: אם ירצה השם!
ומעשה אבות סימן לבנים, עם ישראל, רובו ככולו, שגור על לשונו מטבע הלשון: "אם ירצה השם", "בעזרת השם", ביטויים אלו שזורים תדיר בשיחותיהם של איש עם רעהו, ובהם מודגשת ההכרה באמונה בהשם, כי לא האדם הוא האחראי למאורעות, אלא הכל בכח עליון ש"עשה עושה ויעשה לכל המעשים", ובלעדי רצון השם ועזרתו לא יועילו לאדם כישרונותיו ומאמציו מאומה.
ביטוי חסידי ידוע אומר, כי בלעדי הקב"ה אי אפשר לעבור את מפתן הדלת, ובעזרתו, ניתן גם לבקוע את הים הגדול!
וכך סיכם הרב גרוסמן שליט"א את השיחה, סביב הנקודה המרכזית הזו, כי עם כל ה"אם", בכל צעד שלא נבחר ושלא נצעד, דבר אחד ברור, הכל "אם ירצה השם", לצרף שם שמים לכל דבר וענין.
בעל השל"ה הקדוש בספרו שני לוחות הברית מדקדק בלשון הכתוב בפרשת המסעות, שם חוזר על עצמו הביטוי: "על פי ה' יחנו ועל פי ה' ייסעו", וכה דבריו: "על כל פעולה או תנועה שהאדם עושה, יאמר: אם ירצה השם, או בעזרת השם. למשל, בלכתו בדרך יאמר הנני נוסע בעזרת השם יתברך, ובדעתי לחנות במקום פלוני בעזרתו יתברך אם ירצה. וכשבא למקום החניה אז יחזור וייתן שבח, ויאמר הנה בעזרת השם יתברך באתי הנה, ובדעתי לנסוע לזמן פלוני בעזרתו יתברך אם ירצה. נמצא שם שמים שגור בפיו בשעה שעולה במחשבתו, ובשעת מעשה, ככה בכל פעולותיו".
ובאור זה נוכל לפלס דרך גם בתקופה מאתגרת וחסרת בהירות כמו זו הנוכחית. כאשר אנו עומדים וחושבים מול העתיד: מה יהיה? כיצד נתכנן את צעדינו? התשובה תהיה אמיצה וברורה: מה שירצה השם! וכל תכנית ופעולה מתכוננת, תהיה תמיד "אם ירצה השם"!
זו היא התשובה המרגיעה ביותר בעולם, וגם פשוט הכי הכי נכונה - - -
שבת שלום ומבורך