לאחר שלושה שבועות של אשפוז במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים 'שניידר' בפתח תקווה, הפעוטה החרדית שנחתכה בגרונה, שוחררה מהמחלקה, כשבחסדי שמים מצבה טוב והיא בהכרה מלאה.
כזכור, ביום הראשון של חול המועד סוכות, אירע מקרה מחריד בבני ברק כאשר אמא שיצאה לקניות עם בתה הקטנה, במהלכן תלתה שתי שקיות עם הקניות, על העגלה בדרכה לביתן, כאשר לפתע אחת השקיות נקרעה, בקבוק זכוכית שהיה בה התנפץ ואחד החתכים עף על העגלה וחתך את צווארה של הפעוטה בת השנתיים.
הפעוטה פונתה במצב קשה מאוד לבית החולים 'שניידר', כשדם רב ניגר מהחתך, שם היא אושפזה, כאמור, במחלקת טיפול נמרץ לאחר שעברה ניתוח חירום שנמשך שעות ארוכות.
שמעון ברדי, חובש בכיר ביחידת האופנועים של מד"א, שליווה את המשפחה ונטל חלק בפינוי התינוקת, משחזר ל'כיכר השבת' את שאירע: "בחול המועד סוכות התקבלה קריאה על תינוקת פצועה קשה שנחתכה מבקבוק זכוכית, הגעתי למקום האירוע, ראיתי את יצחק רייכמן, מתנדב הצלה גוש דן, שהוא זה שהציל את חייה של התינוקת, כשהוא רכון על הילדה ועוצר את הדימום.
"היה מדובר בתינוקת שאיבדה דם רב ואיבדה את הכרתה לאחר שנחתכה לאורך הצוואר, חתך גס ועמוק. כעבור מזן קצר הגיע אמבולנס לפנותה, התלוותי אל הפינוי תוך כדי שאני מחזיק את הילדה על הידיים שלי, בעדינות ובזהירות רבה. חברי לצוות תפס את צוואר התינוקת והמשיך לעצור את הדימום".
ברדי מספר כי "בבית החולים נאבקו על חייה של הילדה, היא עברה ניתוח חירום שנמשך כ-7 שעות, ואף עברה שתי החייאות שבחסדי שמיים הסתיימו בהצלחה רבה".
אמש, עם שחרורה של התינוקת ממחלקת טיפול נמרץ, פגש המתנדב את התינוקת והוריה, ושם מבני המשפחה כי הם מודים לבורא עולם ושליחיו הנאמנים, המתנדבים יצחק רייכמן ונהג האמבולנס מאיר גרינוולד, וכמובן לכל המתפללים והדואגים לשלומה של הילדה.
"מחזה כזה מעולם לא ראיתי", משתף יצחק רייכמן במראה שנגלה לנגד עיניו. "בפתח החנות ראיתי אבא מחזיק ילדה קטנה. היא הייתה כולה אדומה מדם, האבא שהחזיק אותה היה אף הוא כולו אדום. עשרות אנשים עמדו מסביב וצעקו לי 'תציל אותה, היא מתה'. זה היה מפחיד".
"עשיתי חישוב מהיר", משחזר יצחק את השניות הקצרות שנדמו כנצח. "בגוף של ילדה בגיל הזה יש כליטר וחצי דם. בשלושים שניות מרגע שהיא נחתכה, בדימום פורץ שכזה, יצאה בוודאות כמות דם מרוב גופה. ואכן, הילדה כבר הייתה מעורפלת וכמעט ולא הגיבה.
"לא היה אכפת לי מכלום. לא היה אכפת לי להישרט, לא היה אכפת לי להיפצע, ולא היה אכפת לי לאבד בעצמי אצבע. כל שרציתי הוא לעשות הכול כדי להציל את הילדה הזו".
יצחק לקח את הילדה מהידיים של האבא, השכיב אותה על רצפת הרחוב ודחף את היד שלו עמוק לכיוון המיקום המשוער של העורק. בפעם הראשונה הניסיון לא צלח. יצחק לא נרתע ודחף שוב את היד לכיוון העורק. לאחר מכן הוא ישחזר שאמר לעצמו בראש, "אני חייב, חייב, חייב להציל את הילדה הזו". תוך כדי מישוש הוא הצליח להרגיש את העורק זורם. הוא תפס אותו בחוזקה באופן שלא יחסום לילדה את קנה הנשימה ואכן הרגיש בקצות אצבעותיו כי הזרימה נעצרה.
"אל תזיזו אותי אפילו סנטימטר!", צעק יצחק לכל מי שהיה לידו. הוא ידע שאם חלילה יאבד את האחיזה בעורק, מעט הדם שעוד נשאר בגופה הקטן של נועה ייצא גם הוא. באותם רגעים בדיוק הגיעו למקום חובשי רפואת חירום נוספים מארגון הצלה. אחד מהם הוא מאיר גרינוולד, שהגיע למקום עם אמבולנס מד"א, המופעל בדרך קבע ע"י כונני הצלה במד"א, ברחבי העיר.
"בדומה ליצחק, גם אני הייתי ברגע קבלת הקריאה עם המשפחה. אנחנו גרים מספר רחובות ממקום האירוע ומיד עם קבלת הקריאה על ילדה שנפצעה קשה, ירדתי במהירות לאמבולנס מד"א שברשותי וטסתי לכתובת. כשהגעתי ראיתי את יצחק כשהוא רכון מעל הילדה ומחזיק באצבעותיו את העורק הפגוע. במקרים מעין אלו הזמן הוא הדבר הכי קריטי, ממש כל שניה קובעת".
מאיר ירד מהאמבולנס ועזר ליצחק לפנות את הילדה במהירות אך בזהירות מירבית כדי לשמור על העורק חסום. הם יצאו בנסיעה מהירה לבית החולים שניידר בפתח תקווה. הילדה הגיעה לבית החולים במצב קריטי, כמעט ולא נותר בה דם בגוף. רופאי בית החולים הכניסו אותה באופן מיידי לחדר טראומה והם נלחמו על חייה במשך יותר משבע שעות. לאחר מכן הם יספרו לחובשים כי לא ראו מעולם מקרה כזה חמור של פציעה קשה בעורק ואיבוד דם רב.
הניתוח, שכלל תפירה מורכבת של העורק, צינתור וחיבור למכשיר אקמו, ארך כאמור מעל לשבע שעות. המשפחה שהייתה כל העת בחוץ, התפללה לנס והילדה נועה בת מיכל הפכה לחיה נועה בת מיכל. כעבור שעות מורטות עצבים, שבמהלכן ביצעו בילדה פעמיים החייאה, בישרו הרופאים למשפחה כי באופן מופלא אירע נס רפואי שמקורו בוודאי ברחמי שמיים, והילדה יצאה מהניתוח כשהיא חיה ונושמת. אמנם היא הייתה עדיין במצב סכנה אך מצבה התייצב. "תמשיכו להתפלל, זה עוזר. קרה לכם פה נס של אחד למיליון" אמרו הרופאים למשפחה.
שלושה שבועות לאחר המקרה, אמה של נועה קיבלה את המתנדבים שהצילו את חייה בדמעות, ואמרה להם בקול חנוק: "אתם הייתם השליחים להצלת חייה של נוע'לה שלנו".
"זו הייתה זכות גדולה עבורנו, הצלת חיים של ממש, נדירה במיוחד" מסכמים רייכמן וגרינוולד. "הילדה הקטנה לא מבינה מה היה פה בכלל. אולי יום אחד, כשהיא תגדל, היא תבין את הנס המופלא שעשה עימה הקב"ה, ושאנחנו זכינו לקחת בו חלק חשוב".
הציבור מתבקש להמשיך ולהתפלל לרפואת הילדה חיה נועה בת מיכל, לרפואה שלימה והחלמה מהירה בתוך שאר חולי ישראל.
הצגת כל התגובות