בפרק הראשון הפלגנו בשעון הזמן 83 שנים אחורה, לחודש אלול תרצ"ז, אז התכנסה הכנסייה הגדולה של מועצת גדולי ישראל במרינבד, בה דנו על הקמת מדינה יהודית כהלכתה בארץ ישראל, לפני בוא גואל.
בפרק הנוכחי, נביא את שלל הדעות של גדולי ישראל באותה שעה.
הנאומים של גדולי ישראל הודפסו בקובץ תורני בשם "הפרדס" בחודש אלול תרצ"ז, שסיפר לקהל קוראיו על הכנסייה השלישית של גדולי התורה חברי המועצת של "אגודת ישראל".
מפליא לראות את הדעות הציונית השונות שהביעו באותה עת גורמים חרדים. השיא היה כשנשיא אגודת הרבנים בארה"ב, הגר"י קאנוויץ, חתנו של הרידב"ז, בקובץ הפרדס הנ"ל, כתב על הסימנים של "עמוד האש" שמופיע באותה שנה, שכוונתו כמובן לדיבורים על הקמתה של מדינת ישראל (בימינו הס מלהזכיר ולהשוות ניסים כה גדולים של התנ"ך למדינת ישראל הציונית).
כמו בימינו, דעות שונות היו לגדולי ישראל:
א. חלק מגדולי ישראל טענו בוודאי בעד הקמתה של מדינת הלכה, שכן ברור הוא שבמשך 2000 שנות גלות שאפנו וציפינו לשלטון יהודי בארץ ישראל, ולא שתהיה שבויה בידי רומאים, מוסלמים, נוצרים, טורקים או בריטים (כמובן שכוונתם הייתה לשלטון ההלכה).
ב. קולות נוספים היו במועצת גדולי ישראל, ששללו באופן נחרץ את הכוונה לתמוך בהקמתה של מדינת ישראל עקב כך שלא יתכן שנתמוך בתנועה הציונית, שלא תעלה חרדים לארץ ישראל, ותסגור מקוואות ותאסור לשמור על הדת (מזכיר בימינו את הלך מחשבתם של ק"ק "נטורי קרתא").
ג. עוד היו קולות מקרב חברי מועצת גדולי ישראל, והתנגדו להקמתה של מדינת ישראל, מפני שהיא לא על כל "שטחה של ארץ ישראל המובטחת, ולא יתכן ספר תורה קרוע לגזרים", (מזכיר את הימניים הקיצונים בימינו שהתנגדו לתוכנית של טראמפ כי היא משאירה לפלסטינים חלקים מארץ ישראל).
• • •
נביא מעט מנאומיהם של גדולי ישראל באותה ישיבה גורלית.
הגרי"ל צירלסון תמך בהקמתה של המדינה, ואומנם הסכים שמדינת היהודים היא לא אתחלתא דגאולה, אולם בוודאי שהיא אצבע אלוקים, והתבטא בין היתר ש"יתכן כי כך הוא כוונת הירושלמי על אילת השחר שכך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעה קמעה, כל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת", והאדמו"ר רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב הסכים להצעתו.
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות