בספר הזוהר הקדוש ישנו קטע מרטיט המשווה את העלייה לקבר רשב"י לעלייה לרגל בבית המקדש.
- ההתנגדות ההיסטורית לחגיגות ל"ג בעומר במירון | פרק א'
- המחלוקת: האם יש לעיר צפת קדושה כמו ירושלים?! | פרק ב'
הקטע הובא בקונטרס 'טיב מרון' למקובל רבי גמליאל רבינוביץ שמצטט את הזוהר בזה הלשון:[1] "(שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה) יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְהוָה[2]", מי זה האדון ה', זה רבי שמעון בן יוחאי... צריך להראות לפניו".
כותב הרב רבינוביץ: "נמצא שהעלייה למירון היא בחינה של 'עליה לרגל', שאז יש התגלות אלוקית, כעין ההתגלות העצומה שהייתה בעליה לרגל שלש פעמים בשנה בבית המקדש".
ממשיך הרב רבינוביץ: "ועל פי הדברים הללו יתחדש לנו חידוש גדול, שיתכן ויש 'חיוב' לעלות למירון, כיון שכיום אין לנו בית המקדש לעלות וליראות שם, נותרה לנו רק האפשרות הזו לעלות ולראות אל פני האדון ה' – דא רשב"י". בהמשך כותב המקובל שאין פה ממש חיוב, אבל בחינת 'זכר למקדש'.
מעניין ביותר שבקונטרס 'את פני ה' דא דא רבי שמעון' שהדפיס ר' משה יעקב ברנדסופר[3] נטען שהקטע האמור אינו מוסכם על כלל הרבני, וכך נכתב: "והנה היו מן 'הרבנים' אשר נתקשו בהבנת דברי הזוהר הללו, 'איך משווים כבוד אדם לכבוד המקום' עד כדי כך שרצו להגיה את הכתובים.
צד את ליבי ה'מרכאות' שהעורך כתב על 'הרבנים' שהתקשו בדברי הזוהר, להבנתי 'מרכאות' אלו נכתבו כדי להביע זלזול באותם רבנים. הסתקרנתי מיהם אותם הרבנים?
בתחילה חשבתי שהעורך מתכוון לכת ה'דרדעים' תלמידיו של מארי יחיא קאפח שנלחם כל חייו כנגד ספר הזוהר הקדוש, ותלמידו טענו שספר הזוהר הינו חיבור של רבי משה די לאון שכתבו לפני 850 שנים בלבד.
כמובן שאותה כת הוקעה בידי כל גדולי ישראל, ורבני ירושלים הוציאו כרוז תקיף ביותר שכלל את המילים: "אנחנו החתומים מטה חכמי ורבני עיה"ק ירושלים תובב"א בשומעינו את השערורייה אשר נעשתה בארץ תימן כי יצאו אנשים בני בליעל לחפור בורות נשברים ועשבו מקור מים חיים וידיחו בני עירם ויכו בלב התמימים הנאמנים לד' ולתורתו הקדושה ויפערו פיהם לדבר סרה על ספר הזוהר הקדוש ולהתנא האלוקי הקדוש רשב"י זי"ע ועל ספרי המקובלים שהתפרסמו ונתקבלו בכל תפוצות ישראל".
בהמשך כתב החרם, נכתבו מילים חריפות וכת הדרדעים נודו ושומתו: "על דעת המקום ועל דעת הקהל הקדוש בספר התורה הזה בשש מאות ושלש עשרה מצות הכתובות בו בחרם שהחרים יהושע את יריחו ובקללה שקלל אלישע את הנערים... ובכל האלות והקללות והחרמות והנידוין והשמתות שנעשו מימות משה רבינו ע"ה ועד עכשיו בשם אכתריאל י"ה ה' צבאות בשם מיכאל השר הגדול בשם מטטרון ששמו כשם רבו סנדלפון הקושר קשרים.. בשם הגלגלים והאופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת וכו'...".
לאחר מילים חריפות אלו, וכפי הידוע שהגרש"ז אוירבך סבר שכת זו פסולה לעדות, היה ברור לי שכותב קונטרס 'את פני ה' דא דא רבי שמעון' לא התכוון אליהם, כי הללו יצאו מכלל ישראל שהעזו לכפור בספר הזוהר הקדוש, ואין הם מכונים 'רבנים' כלל וכלל.
ישבתי וחיפשתי מקורות, והתגלגל לידי ספר 'מטפחת סופרים' להגאון רבי יעקב עֶמְדין מגדולי ישראל שנפטר לפני כ-250 שנים אשר היה תקיף וקנאי גדול שחרד להמשכיות עם ישראל, ולחם קשות כנגד ממשיכי משיח השקר שבתאי צבי שר"י.
היעב"ץ אשר העריץ את רשב"י, וכתב שעצם ספר הזוהר הינו קדוש מרשב"י ומתלמידיו, והעיד על האריז"ל שהייתה לו רוח הקודש ולמרות כך הרי שסבר שיש חלקים בתוך הזוהר שלא יתכן שנבעו מפי רשב"י (למעוניינים בהרחבה, ראו ספר 'מטפחת סופרים')
אחת הדוגמאות שמצטט היעב"ץ, הוא על ציטוט זה מהזוהר, וקבע שהוא חירוף וגידוף, ויש להוציאו מהספר. מקטע זה בספר הזוהר שהיעב"ץ טען שמזויף, הבין הרב רבינוביץ שהעלייה להר מירון הינה שוות ערך לעלייה לרגל בבית המקדש, מצמרר שכותב היעב"ץ שהוא חושש שלעתיד המינים עתידים להיתלות בזוהר זה.
בשיחה שערכתי עם החוקר המפורסם הרה"ח יחיאל גולדהבר, הוא סיפר לי שאכן כל מפרשי הזוהר ביארו אותו באופן שונה, והפרוש המומלץ הוא: פרושו של רבי חיים פאלאג'י שכתב שהכוונה לדרשת מורו ורבו של רשב"י - התנא האלוקי רבי עקיבה שדרש: "אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא – לרבות ת"ח", ולא הפרוש שרשב"י הוא השכינה בעצמה.
אומנם, מטעים הרב יחיאל גולדהבר וחושף כאן ב'כיכר השבת' לראשונה על מקובל צפתי שכתב בפרוש על עלייתו לקבר רשב"י 3 פעמים בשנה כמו עלייה לרגל בבית המקדש!
המדובר בכתב יד עתיק שלא הודפס לעולם! שכתב המקובל רבי אברהם גלאנטי תלמידו של גדול המקובלים רבי משה קרודובירו - הרמ"ק שכותב כך: "הצדיקים נקראים אנפי שכינתא... 'פני האדון', שהאדון היא השכינה, הוא רשב"י... ומעתה כמה נאה לעלות ולראות פני אדונינו רשב"י ולהשתטח על קברו ג' פעמים בשנה"[4].
אומנם לנו נותר להסתפק ולתהות אם וכאשר רבי אברהם גלאנטי היה חי בימי חיותו של היעב"ץ שכאמור סבור שציטוט זה חירוף וגידוף, ויש להוציאו מהספר, יתכן שאולי היה משנה את דעתו?!
[1] זוהר פרשת בא לח ע"א
[2] דברים ט"ז
[3] שנת תשע"ה
[4] ירח יקר, כת"י (ספה"ל), על זוהר שמות, פ' בא.
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון ועורך תורני, חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות