המנהרה בפקיעין מוכרת לרבים מאיתנו כמקום שבו התחבאו רבי שמעון בר יוחאי ובנו אלעזר במשך 12 שנים, בזמן שנמלטו מהשלטון הרומאי.
במדרש מובא בזה הלשון: "רשב"י ורבי אלעזר בריה הוון טמירין במערתא דפקע י"ב שנין בשמדא" - בשעת השמד, התחבאו רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו במערה בפקיעין במשך 12 שנים. עוד מובא בספרי המדרש כי נעשה להם נס ובפתח המערה גדל עבורם עץ חרובים מיוחד, עץ שממשיך להצמיח את פרותיו גם בימים אלו, וגם מעיין מים, עד אשר אליהו הנביא בא לבשר להם בפתח המערה כי הקיסר הרומי מת, וכי הגזירה שנגזרה עליהם בוטלה.
המערה ממוקמת בכפר פקיעין ורבים נוהגים לפקוד את המקום ביום ל"ג בעומר, יום הסתלקותו של רשב"י שעל פי הספרים, זהו המקום שבו חיברו רשב"י ובנו את הזוהר הקדוש, ולשם באים רבים על מנת להדליק נר לזכרו של רבי שמעון בר יוחאי.
תפילה מיוחדת תיערך ביום לג בעומר בפתח המערה בפקיעין בשליחות הגר" קנייבסקי - כנסו>>
על עצם המערה אכן יש מקורות קדומים, לדוגמא בספר 'אגרות ארץ ישראל', בו מופיע אגרת ר' יוסף הסופר שביקר במערה זו בשנת ד"א תקכ"ב, ומזכיר ג"כ את אילן החרובין שראה שם. כמו"כ בספר 'אהבת ציון' מוזכר המערה בפקיעין, שביקר בשנת ד"א תקכ"ה. גם ידוע שהאוחה"ק ביקר מערה זו עם התלמידים, כידוע המכתב ששלח אל ראשי הקהילה בביהכנ"ס 'כנסת ישראל' באיטליה, "והלכנו כולנו לכפר פקיעין תוב"ב שהוא ודאי ארץ ישראל כצפת וטבריה ויש שם
המערה שבה נטמן רשב"י ע"ה והחרוב שממנו היה מתפרנס וקדשנו עצמנו שם ולמדנו שם ב' חדשים סיון ותמוז"
בשנים 1764-1765 עורך ר’ שמחה בן ר’ יהושע מזאלאזיץ מסע בארץ וכך הוא כותב: "ובפקיעין יש שם יהודים, נ’ בעלי בתים עובדי שדות וכרמים… ופקיעין מלאה כל טוב, ארץ לא תחסר כל בה, עינות מים יוצאים בבקעה ובהר. ושם אילן החרובין של רשב”י, הוא זקן ואינו עושה פירות, והנכרים נוהגין בו קדושה, ואם נפל ענף אין לוקחין אותו לשום תשמיש…. וסיפר לי ר’ ראובן מסאטנוב, שכל כך הוא גדול, שעל צמרת האילן שהוא ראש האילן, ישב עם כמה אנשים ולמדו זהר בחבורה”.
בשנת תר”ד (1844) כותב ר’ חיים בן דוב הורוויץ בספרו "חבת ירושלים": וכתוב במדרש תלפיות כתב החכם ר’ יעקב פראגו, ששמע מר’ יונתן גאלאנטי, ששמע מפי קדוש מֵדָבֵּר, איש מפי איש עד רשב”י, שאילן החרובין בכל ערב שבת היה נהפך לתמרים ע”ש "צדיק כתמר יפרח".
כשערך רבי מנחם מנדיל מראבין מסע במקומות הקדושים (1889) והגיע למערת רבי שמעון הוא כותב: "הלכנו בהיחפז להתפלל תפילת שחרית אל פתח המערה אשר היה טמון בו התנא רבי שמעון בר-יוחאי ואלעזר בנו שלש-עשרה שנה. החרוב עומד שם עוד לפני פתח המערה".
אך יותר מכל ידועים דברי המהר"ל (חידושי אגדות מס' סנהדרין ח"ג עמ' רט"ז) שכ' דע שאין ספק, כי יש מקומות בעולם מיוחדים לדבר קדושה אלקית ביותר, ובפרט המערה שהיה רבי שמעון בן יוחאי הקדוש נטמן ראוי לזה. ואין ספק שהיה נגלה אליהו להקדוש רשב"י כמה פעמים במערה, והיה גלוי של אליהו נמצא שם בשכבר, גם עתה נגלה שם אליהו.
למסירת שמות לתפילה ביום לג בעומר בפתח המערה בפקיעין - כנסו>>
באורח מיוחד, תקיים השנה "קופת העיר" על פי הדרכת רשכבה"ג מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, תפילה נוראה בערב ל"ג בעומר במערת הרשב"י בפקיעין. בתפילה הנוראה יעתירו על תורמי 'קופת העיר' ויזכירו שם אחר שם בפרטות, חתניו הגאונים הצדיקים של רשכבה"ג מרן שר התורה שליט"א, הגר"ש שטיינמן שליט"א והגר"י קולדצקי שליט"א.
בסייעתא דשמיא, כל השמות שיגיעו למוקד "קופת העיר" עד לסיום מיכסת השמות האפשרית מבחינת הגר"ש שטיימן והגר"י קולדצקי שליט"א, יזכו להזכר בפרטות, שם אחר שם במערת הרשב"י בפקיעין בערב ל"ג בעומר.