כשבמאה שערים חגגו את 'יום העצמאות'

(צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

היום, ה' באייר, לפני 71 שנים (תש"ט - 1949), נערכו חגיגות גדולות לרגל "חג העצמאות" בבית משפחת אלפרט החרדית ברחוב סמטת האמונה בשכונת בית ישראל מול ביתו של ראש ישיבת מיר הגר"ח שמואלביץ.

וכך כתב הרב אלפרט ביומנו: "בבית היה השולחן ערוך כמו בשבת, חלות ודגים, גם החשמל היה דולק כמו בשבת. יצאנו לרחוב, הכל היה רק שירים וריקודים בכל העיר, קמנו בבוקר והלכנו לבית הכנסת, התפילה הייתה כמו בחול, רק תחנון לא אמרו.. אחרי תפילת שמונה עשרה, הרב ריגר עבר לפני התיבה ואמר יחד עם כל הקהל בקול רם הלל שלם בלי ברכה בזמרה.

'תפילת הלל והזכרת חיילי צה"ל בשטיבלך בית ישראל'

"אחרי גמר התפילה עשה הרב אברהם משה הזכרה לנשמות חיילי צבא הגנה לישראל שנפלו עבור המולדת, הזכרת נשמות על חללי הגולה ואחר-כך 'ק-ל מלא רחמים' עבור חללי הצעירים, הבנים שנפלו בהגינם על עיר הקודש ירושלים".

"הכמרים שמברכים את השלטון הישראלי"

"כל העיר ירושלים הייתה חוגגת את יום הניצחון. מה נהדר ויפה היה המראה, כי כומרי הכנסיות עם בגדי הכהונה שלהם, באו לברך את מושל המחוז הישראלי ליום חג העצמאות.

"במשך אלפיים שנות גלות, היו הרבנים שלנו באים עם ספרי תורות בידיים, והתחננו והשתחוו וביקשו רחמים שיטיפו לאנשי העיר, לאנשי הכפר, שלא יעשו רעה, שלא ירצחו וכו' וכו', ועכשיו זכינו תודה לק-ל לראות את ההפך... אשרי עיניי שזכו לראות את כל זה, אשרי הדור שזכה לדבר גדול כזה, אשרינו ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו".

• • •

תיאורים מרתקים אלו נכתבים בידי רבי משה אלפרט, צ'אלמר מזוקן, ר"מ בישיבת "עץ חיים", אשר היה מבאי ביתו של המהרי"ץ דושינסקי, אחד התלמידים המפורסמים שלו, הוא כ"ק האדמו"ר מגור.

הרב אלפרט שימש כ'מוכתר' היהודי של שכונת 'בית ישראל' מטעם השלטון הבריטי, והחל משנת תרצ"ח (1938) רשם יומן מרתק, שנותן לנו צוהר להלך הרוח של חרדי ירושלים בתקופת קום המדינה.

את מה שחשבו ראשי ועסקני 'אגודת ישראל, אנחנו יודעים מעיתונות התקופה. את מה שסברו גדולי ישראל אנחנו יודעים מהחלטות מועצת גדולי התורה.

השאלה המעניינת היא, מה חשב החרדי הפשוט שלא "זכה" לכתוב את הגיגיו בביטאוני ההשקפה של המפלגות השונות?!

יומנו של הרב הלפרט, ויומנו של ר' צבי זאב פרידמן 'זכור ימות עולם', חסיד מהר"א מבעלזא, נותנים לנו צוהר נדיר להבין את "הטעות ההיסטורית" של המוני החרדים שחגגו ביחד עם אנשי הציונות הדתית את יום העצמאות של מדינת ישראל.

רק שנבין: "עיני הבדולח" של גדולי ישראל זיהו מלכתחילה את האסון, וכבר מהרגע הראשון ישנם ביטוים קשים ביותר של מרנן החזון איש והגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק זי"ע[1] על הכוונה של מדינת ישראל להעביר על השמד את כל היהודים, ואת זה הם עשו בדרך של הקמת המדינה..

על הגרי"ז מבריסק נפוצה השמועה שהתבטא ואמר שלציונים יש רשימת שמית של רבנים חרדים שהיא רוצה להרוג, על החזון איש ישנה שמועה שהתפלא שבחג פסח של שנת תש"ט מדינת ישראל מסכימה שיאפו מצות, ועל מרן הגרמ"מ שך מובא שכבר בעת כהונתו בישיבת 'הישוב' של תנועת המזרחי עמד על המשמר, וביום העצמאות הראשון התפלל בבית כנסת עם מיטב גדולי ירושלים, או אז לחרדתו הרבה החזן החל לומר הלל ואף אחד לא עצר אותו, עד שהוא ז"ל קם וקינה לה' צבאות, הוא דפק על הבמה בזעם, ודרש בתוקף לעצור את ההלל היום, תוך כדי שהוא מנמק: "יום העצמאות זה לא חג ליהודי!", (הובא בספר "מרן הרב שך מוואבוילניק עד בני ברק")

• • •

על החגיגות הגדולות במאה שערים בתאריך כ"ט בנובמבר-יום הכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל- מעיד תלמידו של מהר"א מבעלזא הרה"ח ר' צבי זאב פרידמן בספרו 'זכור ימות עולם': "הידיעה על החלטת האו"ם הגיע במוצש"ק, וברחוב גאולה בירושלים רקדו ושרו בלילה. בין הרוקדים היה ציבור גדול של יהודי ירושלים החרדים, ואפילו קאפטנים ראיתי בין הרוקדים".

בפרק הבא, על מה מתלוננים תושבי שכונת מאה שערים כנגד מדינת ישראל?!

[1] בכתבה זו לא נסקור את דעתם של שאר גדולי ישראל כרבי איסר זלמן מלצר, הגר"י סרנא, הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אוירבך רבי אריה לוין, רבי צבי יהודה אדלשטיין (אביו של הגרי״ג), רבי צבי פסח פראנק, הציץ אליעזר, מרן הרב מפונביז' הרב כהנמן, וכ"ק אדמורי"ם מגור, ממונקאטש, ממודז'יץ, מהוסטיאטין, מסדיגורא, מבוייאן זצ"ל.