האם יש סכנה לסגור בתי כנסת בזמן מגיפה?

מתפללים במרפסות, כהוראת גדו"י (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

פרק א'

הכתבה על הצְדוֹקִים של ימינו שאינם סרים למשמעת גדולי ישראל ועורכים מניני תפילות למרות האיסור של 100 אחוז מגדולי ישראל, עוררה הדים ותגובות רבות.

הפליאה אותי תגובתו של מגיב מס' 4 שכתב כך: "לגבי האלו שלא נותנים לסגור בית כנסיות לפי החתם סופר והרשב"ש (ואני לא יודע מי לא,) הם אמרו שבשעת דבר/מגפה הסכנה הכי גדולה לסגור בתי כנסיות ובתי מדרשים האלו שאמרו לסגור הם צריכים לענות למה צריך לסגור לא איכפת לי שלא תעלו את זה העיקר שתראו את זה אני אומר זאת כי ראיתי שתגובות בכיוון הזאת אתם מוחקים ותגובות מגעילות ומסיתות שלא מתאים לאתר הנקרא חרדי אתם משאירים".

לפני שנגיב לדבריו: ניזכר במאורע חשוב בעמינו, לפני 3332 שנה (ב'תמ"ח לבריאה) ליל הסדר במצרים, הקב"ה מצווה את משה ואהרן שיורו לעם ישראל לבל יצאו מפתח בתיהם, רק למקיימים את הצו, הובטח שיישארו בחיים. למרות שמשה ואהרן התרו בבני ישראל לבל יצאו מבתיהם כציווי הקב"ה, ביציאת מצרים יצאו רק 20% מבני ישראל, כל השאר מתו במגיפה, מיליונים של יהודים שלא שמעו להוראת גדולי ישראל .

מעניין לשים לב לפירושו של בעל הטורים על שמות י"ב ח', האומר ש-4 פעמים כתוב "יאכלהו בתנ"ך", 2 בפסח שאוסר יציאה מן הבית, השלישי בפרשת צו האוסר על הכהנים לצאת מאהל מועד, והרביעי בנביא ישעיהו המדבר על הגאולה העתידה. ומדהים שכותב בעל הטורים: גאולה אחרונה כעין ראשונה! היינו שבכולם נאסר עלינו לצאת מהבתים!

על איסור זה של יציאה מהבתים מעיד[1] הגאון המופלא רבי שמעון סופר רבה של העיר קראקא בשמו של אביו 'רבן של כל בני הגולה' מרן החת"ם סופר, על ימינו שלפי כל החישובים הינם ימי חבלי המשיח.

מצווה אותנו החת"ם סופר לבל נתייאש בימים אלו, ומביא ראיה מפחידה ביותר! והיא שההיסטוריה תחזור, ובדיוק כמו שנאמר בפסוק "וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר"[2] , והתורה הקדושה העידה לנו על צעקה ומהומה שארעה מפני המגיפה שהייתה בלילה ההוא בארץ מצרים שהיה אסור לבני ישראל לצאת באותו הלילה מבתיהם, ולמרות שהמצרים אמרו לבני ישראל צאו החוצה! והיה זה ניסיון גדול ביותר, שהרי הם היו בשבי ומצוקה שנים ארוכות, וכאן המצרים אומרים להם תצאו, ולמרות זאת הם שמעו למשה ואהרון, ולא יצאו מבתיהם!

עוד מעיד ר"ש סופר בשם אביו מרנא החתם סופר: שהזכות שעמדה לאבותינו שעמדו בניסיון זה, היא תעמוד לנו בבוא הגאולה האחרונה! ויעמוד לנו "נסיונות גדולות כאלה!" ומעיד תלמידו המובהק של החת״ם סופר, הגאון רבי עקיבה יוסף שלזינגר בספרו 'לב עברי', שהחת"ם סופר היה רגיל לנחם את תלמידיו שגם אם בימי חייו לא יבוא משיח, הרי בדורות הבאים, הוא מצפה שהוא יבוא!

ועל עדות זו מהחת"ם סופר העיד[3] הגאון רבי יוחנן סופר בנו של מהר"ם סופר שנאמרה ברוח הקודש!

הנה לנו, אנו רואים בחוש, שכעין הניסיון אשר היה בעת צאתנו מארץ מצרים, שגדולי ישראל ציוו אותנו מפני המגיפה שלא לצאת מפתח ביתו, אותו הדבר יהיה בבוא הגואל!

אם כן, ברור כשמש לאור הדברים שצוטטו בשמו של החת"ס על אחרית הימים שהעידו צאצאיו ותלמידיו שנאמרו ברוח הקודש, חובה עלינו להיזהר ולהישמר לכל הוראות משרד הבריאות שגדולי ישראל סמכו את ידיהם עליהם.

פרק ב'

לגבי החתם סופר[4] שציטט מגיב מס' 4 שהבין ממנו שהוא קרא לא לסגור את היכלי הישיבות בשעת מגיפה, אכן החתם סופר כותב בשנת תקצ"א (1831) על "ארבעים שנה שזכה שלא התבטלה ישיבה מעירו, "ובשעה שהיה רעש גדול בעולם מחשש מגיפה וחרב בעירו, הרי שתלמידיו התחזקו ביתר שאר ללימוד התורה הקדושה", ומזהיר החת"ס שכל זמן שיש ישיבות בעולם זכות התורה עומדת, ויש ציידים רודפים שמורים לסגור את הישיבות, והם כמו השועל המפורסם מהמשל של רבי עקיבה לפפוס שאומר לדגים לצאת מהמים, וכן מעיד החת"ס על תלמידיו שלא פגע בשום אחד מהם חולי ומכאוב.

מדבריו במבט ראשוני ולא מעמיק, אכן משמע שגם במגיפה אין לסגור את הישיבה. אולם ממבט מעמיק בדבריו (שכנראה אותו מגיב לא עשה כך) הסיפור ההיסטורי בזמנו של החתם סופר שונה לגמרי מימינו!

בזמנו של החתם סופר היו משכילים שכל חפצם היה לקעקע את עולם התורה והישיבות, ומהם חשש החתם סופר, ואותם משכילים ציידים בלשונו של החתם סופר היו מחלישים את בחורי הישיבה וקראו להם לחזור לבתיהם מחשש מגיפה או מלחמה ובאמת בפועל היא לא ארעה במציאות בעירו של החת"ס שכותב במפורש שבעירו היא הייתה ברמה נמוכה, וכך דבריו: "המתים במגיפה רחמנה ליצלן במקומות אחרים.. לא כן בקהילתינו.. אותם המעט שמתו זכו לקבורה בכבודם ולזכר עולם יהיה צדיק לבני בניו אחריו".

עיקר דברי החתם סופר הם זירוז כלפי בחורי הישיבה שימשיכו בלימודם ובזה הם יצילו את העולם לקראת מגיפה עתידית.

אם כן, הרי מפורש שלא היה בעירו סכנה מהותית, ודבריו הקשים בעד לימוד התורה הם נגד משכילי דורו שכל חפצם היה לקעקע את עולם הישיבות, כפי שכותב: "יש אנשים אשר עינים צרה ופוערים פיהם" וכוונתו למשכילים הארורים שחפצו לפגוע בהיכלי התורה, כפי שכתב הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן בספר 'סנה בוער באש'[5].

בכלל אפשר לומר שהמגיב לא יודע שהחת"ם סופר התייחס ברצינות רבה למחקרים הרפואיים כפי שעולה מפרושו למסכת נידה[6] אשר דוחה את דברי הראשונים מפני הוראת הרופאים של זמנו!

וכך דבריו[7] על סברתם של רש"י ותוס': "אחרי החקירה מפי ספרים וסופרים חכמי וספרי הניתוח, אי אפשר לנו להכחיש המציאות שאינו כפרש"י ותוס' וציור מהר"ם לובלין.. ולכן לא הטרחתי כלל בביאור דברי רש"י ותוספות בשמעתין כי א"א להולמן לפי המציאות האמיתי ואתה דע לך".

רואים אנו את סברתו של החתם סופר שאי אפשר להביא ראיות מראשונים על תקופתנו לאור הוראות הרופאים שבימינו יודעים יותר מפעם על דרכי ההידבקות, המחלה עוברת מאדם לאדם.

ולכן פשוט וברור במגיפת הקורונה שאנו רואים בארה"ב איך היא פגעה ביראים ושלמים, וכן בארץ הקודש בבני ברק המגיפה פגעה הכי קשה, מעל 1000 חולים! (אומנם זכות ארה"ק עומדת לנו שעדין אין הרוגים צעירים) ועלינו להיזהר ולהישמר!

לסיכום:

א' אין לפסוק לפי אירוע בשנת תקצ"א (1831) שהרפואה לא הייתה מתקדמת כבימינו, וכשם שהחת"ם סופר חלק על דברי רש"י ותוס', כך אנו נעשה על דבריו (שברור שגם הוא ז"ל היה חוזר בהם).

ב' להגיד שהחתם סופר היה מתנגד לעיקרון של פיקוח נפש שבעטיו צריכים אנו לסגור ישיבות ובתי כנסיות, זה אי הבנה בעיקר גופי תורה.

לכן מסתבר שבימינו הוא היה פוסק כפי פסקו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א וכל גדולי ישראל להישמע להוראות משרד הבריאות בשביל לקיים ונשמרתם מאד לנפשותיכם.

נ.ב על דבריו מהרשב"ש כאילו הוא קרא שלא לחשוש מהמגיפה, הרי שגם בדבריו אותו מגיב לא התעמק כדרכו, כיון שכותב רבינו הרשב"ש (סמן קצה) בדיוק הפוך!: שיש להישמר מאד בעת מגיפה "כמו שגדולי ישראל בתלמוד נשמרו מהמגיפה".

• ברכת ישר כח לרה"ג ר' אביחי מרחבי רב קהילת עץ חיים בפרדס כץ, ולרב ירחם שמשוביץ שסייעו בעדי בליקוט המקורות התורנים לצורך המאמר.

[1] מכתב סופר ח"א סוף דרוש י"ד

[2] שמות י"ב כ"א

[3] אגרות ומכתבי אמרי סופר עמוד רה

[4] דרשות ח"א עמוד ס"א

[5] בני ברק תשס"ג

[6] דף י"ח ע"א

[7] לשונו המלאה: "כאן שנמצא בקרקע פרוזדור. מהו פרוזדור וחדר וגג וקרקע ועליה. אחרי החקירה מפי ספרים וסופרים חכמי וספרי הניתוח, אי אפשר לנו להכחיש המציאות שאינו כפרש"י ותוס' וציור מהר"ם לובלין. ואין לנו אלא מ"ש הרמב"ם בחיבורו ובפי' המשנה אלא ששם בפי' המשנה יש איזה גמגום בסופו ע"ש ותמצא הציור הנכון בס' מעשי טוביה ובספר שבילי אמונה. ולהיותו קצת משופע לצד שמאל יותר מלימין קראו לשיפועו התחתון קרקעו ולעליון גגו. ושם קבועים ביצים שלה המכונים עליה. עי' היטב. ולכן לא הטרחתי כלל בביאור דברי רש"י ותוספות בשמעתין כי א"א להולמן לפי המציאות האמיתי ואתה דע לך: חתם סופר מסכת נדה דף יח עמוד א

• ישראל שפירא, הינו חוקר עמית במכון 'עד הנה' לחקר יהדות גליצייה ובוקובינה, מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית
  לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com