לפני 108 שנים בדיוק, ביום י"ד באדר, המורה אברהם אַלְדֶמַע חידש בארץ ישראל לראשונה את תהלוכת עדלידע הפורומית, אך לא דמין אַלְדֶמַע - שהסבא מסלבודקא ישתמש בתהלוכה זו כדי להחזיר תלמיד למוטב.
את החגיגות מתארים כותבי התקופה כך: "נזכרו להם תושבי תל אביב במסורת מבית אבא שבמזרח אירופה, מאותן עיירות קטנות שתושביהן היהודים אי שם בגלות נהגו לחפש קצת שמחה בימים קשים, ומשנכנס אדר הרבו בשמחה וביום פורים חגגו את החג בזמר, מחול, צחוק והילולים, אותן חגיגות 'פורימשפיל'".
אַלְדֶמַע מתאר בזיכרונותיו את חידוש התהלוכה: "בשנת 1912 ערכתי את העדלידע הראשונה, תחילה קראנו לזה פשוט בשם - תהלוכה. ערכתי את כל תלמידי 'הרצליה' בשלשות, כשבראשם רוכב תלמיד בתחפושת מרדכי על גבי סוס לבן. תלמיד אחר מחופש להמן, הוביל את הסוס. כמו כן הובלה בתהלוכה גם אסתר המלכה כשהיא לבושה בבגדי פאר, אחשוורוש עב הכרס, ודמויות אחרות של המגילה, כשהן מחופשות כדת וכדין, לפי מיטב תחפושות הפורים... כשחזרנו בא אלי דיזנגוף טפח לי על השכם ואמר: 'אלדמע, עשית דבר גדול, אני רוצה שתערוך תהלוכות כאלה כל שנה'".
על התהלוכה והקשר בינה לישיבת סלבודקא מעיד הגאון רבי דב כהן זצ"ל (חמיו של ראש הישיבה הגאון רבי יהודה עדס) בספרו "וילכו שניהם יחדיו" (אשר הגאון המחבר מעיד בהקדמתו שנעזר במרנן ורבנן הגרמ"מ אזרחי, הגר"א חדש ועוד מרביצי תורה מפורסמים בכתיבת הזיכרונות מהישיבה) בעמוד 174 מופיע הקטע הבא, נצטטו מילה במילה, בשל רגישות העניין.
"על צדיק'לאך לא הביטו בישיבה בעין יפה. היו מטפלים ב'צדיקים' אלו עד שיצאו מצידקותם ובנו את אישיותם הפנימית כדבעי. היו מקפידים על אלו שהאריכו בתפילה יותר מראשי הישיבה. שמעתי גם כן – ואיני יודע אם השמועה נכונה – כי היה צדיק'ל אחד שהסבא הורה לו לנסוע בפורים לתל אביב, לתהלוכה הפורימית 'עדלידע' שהתקיימה שם, על מנת 'לפתוח' אותו. היה זה מקרה יוצא דופן לאותו בחור ובאותה שנה, כי בשנים אחרות לא הלם האירוע את השתתפות של בן ישיבה כלל וכלל. ואף הזהירו בישיבה לבל לנסוע לשם".
ממשיך הגר"ד כהן: "בבחרותי החילותי אף אני לנהוג מנהגי צדקות, אך המשגיח ר' לייבצ'יק ניגש אלי והורה לי: 'אין דרויסן דראף מען גארנישט זעהן' (מבחוץ אין צריכים לראות דבר). דבריו שימשו לי כהוראה למשך כל החיים".
מעשה כזה - לשלוח בן ישיבה לתל אביב החילונית בפורים, וכן את דעתם של ראשי ישיבת סלבודקא על 'בחור פרומער' -בימינו הס מלהזכיר! כיון שהחל מזמנו של החזון איש עת שהחלה להתפרסם בעולם התורני השקפתו ההלכתית המפורסמת, ונודעה בציבור קדושתו, החלו לחנך על פיו, ואירוע זה לשלוח נער לתהלוכה של חילונים לא יכול לקרות כלל וכלל.
ומוסבר היטב מעדותו של הגאון רבי אליקים שלזינגר ראש ישיבת הרמה לונדון בספרו 'הדור והתקופה' עמוד מ"ב: "דבר פלא ראינו אצלו (חזו"א) כי בשנים הראשונות לא היה החזו"א מפורסם בארץ ישראל... ולאחר פטירת הגאון רבי חיים עויזר גרוזינסקי זצוק"ל כמעט באופן פתאומי נודע שמו ברבים והחלו אנשים לנהור אליו ומאז החלה להתגדל השפעתו בישיבות, עד כי בתוך כמה שנים החלה לנשוב רוח אחרת בישיבות ונהפך כל הצביון הן ביראת שמים ודקדוק המצוות והשקפה אמיתית, והן בחיצוניות בגידול זקן ופיאות והתרחקות מדרכי עכו"ם. ומני נהיה זצ"ל לרבן של כל בני הישיבות וכל דבר קטן וגדול לפניו בא".
עדותו של הגר"א שולזינגר מקבלת חיזוק מעדותו של הגר"ש צוקרמן נשיא קהילת פרושים באה"ק (התגורר בגבעת שאול) שהתבטא ואמר: "אחרי חורבן אירופה, הותיר לנו ה' יתברך שני גדולי הדור, החזון איש זצ"ל והרב מבריסק זצ"ל. שני גדולי הדור האלו יצרו בעמנו שינוי גדול לטובה בקיום מעשה המצוות ובדקדוק הלכה...", (יחיד ודורו ח"ב עמוד 512).
עוד הוסיף הגר"ש צוקרמן על ימי בחרותו: "לדאבוננו, המודעות לחשיבות עניין לימוד ההלכה היתה אז קלושה. עיקר הדגש בישיבות היה על 'למדנות'. בזמני, אם מישהו היה מתיישב ללמוד משנה ברורה, היו חבריו מגיבים: 'הו, הרי לך פרומר'... קיבלתי מהחפץ חיים - בזקן לא נוגעים, החפץ חיים הרבה להוכיח בעל פה ובכתב בענייני גילוח הזקן, ואף חיבר על כך חיבור מיוחד בשם 'תפארת אדם' - אבל כמעט ולא היה לו שומע", (שם, עמוד 547-555) עוד הוסיף הגר"ש צוקרמן שאחת מהסיבות שהח"ח מיעט לבקר בהיכל הישיבה היא מפני מיעוט מגדלי הזקן.
דברים אלו של הגר"ש צוקרמן זצ"ל והגר"א שלזינגר על קדושתם של רבותינו החזו"א והבריסקרוב זללה"ה זי"ע ועל המהפכה ההיסטורית בחיזוק ההלכה כמו שרואים בימינו, הביאו חוקרים רבים לדון על זהות מעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל.
ואכן פרופסור בנימין בראון, חוקר יהדות ומחשבת ישראל, מרצה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, וקדם לו פרופסור מנחם פרידמן מאוניברסיטת בר-אילן, פרסמו מחקרים רבים על גדלותו של החזו"א שלדעתם הוא אבי התנועה החרדית בארה"ק.
ברוך ה' שזכינו שכמעט כמו בזמן חזקיהו המלך שידעו כל תינוק ותינוקת הלכות טהרה, אנו זכינו לשקוד בהיכלי התורה והישיבות.
- ישראל שפירא, הינו מרצה ומדריך טיולים בארץ ובעולם המתמחה בהיסטוריה תורנית.
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות