מרגש לקום כל בוקר ולקרוא את הידיעות על סיומי הש"ס ברחבי הארץ, בעיקר בחצרות חסידים, מכל הגוונים, כאשר הכל נעשה בקדושה ובטהרה, בשמחה וכבוד לתורה וללומדיה.
מרגש היה לראות ולשמוע את מסיימי הש"ס ממרקש וקזבלנקה, חלבים לצד עירקים, תימנים לצד פרסים, כל אחד עם רבניו והמגידים מבית מדרשם. 500 מגידי שיעורים בדף היומי, גאוני ספרד.
אני זוכר לפני למעלה מחמישים שנה, כשאבא שלי הרב יעקב גליס ז"ל, פנה אל מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל למסור שיעור בקטמונים, הוא הסכים בתנאי שהוא יצרף אליו עוד מנין מגידי שיעורים בקרית יובל, עיר גנים ומוסררה.
ואכן, כך התחילה ממלכת מגדי השיעורים, וזה גדל ברוך ה' למאות מגידי שיעורים בדף היומי.
את ממלכת הכינוסים של סיום הש"ס צריך לזקוף למשפחת פרוש לדורותיה, מאז סיום הש"ס הראשון בשנת תרצ"א, משפחת פרוש מנצחת על מלכת הסיום בהשתתפות קהל רב ומגוון, משכונת מאה שערים, שערי חסד, רחבת סמינר בית יעקב, ככר השבת ועוד - עד לסיום המרשים באולם ארנה בשנת תש"פ.
אמנם הרבה הרימו גבה על שעתיים של חלוקת תעודות ובלון מתעופף וזה ברור שאני ועוד אלפים בזים לבלון ולמה שהוא מיצג, אבל רגע השיא היה לא בכניסתם של האדמו"רים אל הבמה אלא בזמן שהאדמו"רים סיימו והתחילו מחדש את הש"ס.
החלק המרגש היה "יענקלה הכונס", אותה מצגת שהפיק ר' אפרים זילברברג בחן ובטוב טעם וברגש יהודי.
השתתפתי בכמה סיומים מרגשים בחסידות קרלין סטולין, שבה השתתפו עשרות מסיימים, והחלוקה הייתה מסודרת. כל עיר עשתה את המסיבה וסעודת המצווה בפני עצמה, מבית מדרשו של האדמו"ר שליט"א בגבעת זאב - ועד בית המדרש המרכזי בירושלים, בתי המדרש במודיעין עלית, ביתר, טבריה, צפת ובחו"ל.
נכנסתי לכמה דקות למסיבת הסיום של הרב נפתלי פרוש במלון המרכז שזכה מספר פעמים לסיים את הש"ס עוד בימי חיי אביו הרב מנחם פרוש ז"ל, גם שם הייתה התרגשות כאילו מסיימים פעם ראשונה, וזאת לציין שהרב נפתלי פרוש אחראי על מאות שיעורים ברחבי הארץ.
אירועים נוספים היו בכל חצרות החסידים ברחבי הארץ והעולם, הגדילו לעשות בארה"ב עם 100,000 איש מכל קצוות יהודי אמריקה.
סיום מיוחד היה של ארגון 'דרשו' שלקחו הכל כמה צעדים קדימה, ויש מגוון של מסיימי ש"ס, כאלו שנבחנים ולומדים את הדף בעיון ומסיבות הסיום שלהם מרגשות במיוחד, למעלה ממאתיים אלף נבחנים בלימוד הש"ס נמצאים תחת מטריית ארגון 'דרשו' ואפשר להאריך הרבה על הפעולו של ארגון 'דרשו' שחלקו את המסיבות שלהם ביין ירושלים ותל אביב ובכל העולם.
יש לנו חלוקה ברורה, הגאון רבי מאיר שפירא היה המחולל של לימוד הש"ס, הרב מנחם מנדל פומרנץ הביא להנגשה של הש"ס לכלל ציבור הלומדים, הרב דוד הופשטטר כנשיא "דרשו" הביא את לימוד הדף לכלל בני הישיבות - מאז הקמת "דרשו" זה הפך להיות כבוד ללמוד ש"ס ולהפוך להיות בן תורה עם שיטת "דרשו".
אם חשבתם שסיימנו עם החגיגות וכולנו חזרנו לעוד שבע שנים של לימוד בדף היומי עם מאות אלפי שיעורים אז טעיתם.
נזכרו כמה עסקנים שעיריית בני ברק לא עשתה חגיגה ובפרט שבראשה נמצא איש מהציבור הליטאי וזה למעלה משנה שמחפשים מקום, בימי החורף האלו, להביא אלפים שלא יתקררו ושלא ירד עליהם גשם באמצע האירוע, זוהי משימה גדולה.
יש אירוע שמשום מה קוראים לו 'מרכזי' והוא עומד להיות ממומן בתקציב ענק של קרוב לעשר מיליון שקל ויעשו את זה באמצע הדרך בחניון "הנתיב המהיר", צוותות של יהדות התורה אגודת ישראל ודגל התורה אף אחד לא עובד שם בהתנדבות ובחינם.
תהיה במה למאות רבנים ויש צוות מיוחד שממונה על הבמה, צריך להביא את אלפי האנשים באוטובוסים מרחבי הארץ, אז זו שערורייה של בזבוז כספי ציבור אחרי שכולם חגגו במסגרות פנימיות, מה טעם יש עוד בהפגנת כוח של עסקנים שמחפשים את כבודם לא את כבוד הש"ס? טוב יעשו אם יבטלו את האירוע המיותר ויחזרו ללמוד.