מידי פעם אני נהנה לרכוש פריטים עתיקים ולתהות על קנקנם. הפעם, רכשתי לוט עיתונים בשם "קול השבת" שיצאו משנת תשי"ח.
בעיתונים, הופיע סיקור נרחב על כל מלחמות השבת בכל עיר ועיר, (אולי גם היום כדאי להוציא כזה עיתון...), אבל מה שתפס את עיני זה מכתב מאיזה יהודי בעיר טבריה.
וזה נוסח המכתב:
"לכבוד מערכת קול השבת, ירושלים. נא לפרסם את דברי דלהלן:
"בהיותי בחג השבועות אשתקד בירושלים, בקרתי בהר ציון ונדהמתי לראות את גודל חילולי החג שם על ידי אנשים הבאים מתוך רצון טוב לאמר שם תהילים, אך מגודל העמי-ארציות חושבים לתומם כי למען דבר חשוב כזה לאמר תהילים על קברו של דוד המע"ה, מותרים כל חילולי יום טובף לנסוע לשם במכונית, לקנות שם גלידה וכל מיני אוכל ושתיה, לזמר בכלי שיר וכדומה, מהדברים האסורים ביום טוב בהחלט.
"עד כמה שמחיתי באמרי נועם ובצעקות והיה אך לשווא, רגזתי ושחקתי ואין נחת, כי במה נחשב קולו של יחיד בתוך המון חוגג ומשולהב כזה?
"בשנה זו חל שבת בערב החג ושאלה זו תחמיר עוד יותר כשיתווסף גם חילולי שבת ביד רמה במקום קדוש זה, ואוי לאותה חרפה, אוי לאותה בושה.
"בכן יש להתריע על קלקלה זו בעוד מועד, לבטל לגמרי את הביקורים האלה של המון פרוע ובלתי מרוסן שמתוך חסרון ידיעה מדמה בנפשו שהוא עושה כאן פולחן קדוש שיביאו בעולם האמת בשערי הגן-עדן.
"כל אלה שבידם למחות ובפרט אלה שבהם תלוי הדבר והמכשלה הזאת תחת ידם, לעקור מן השורש את המנהג החדש הזה ששכרו יוצא בהפסדו המרובה לאין שיעור. כי הקולר תלוי בצווארם לפי ההלכה.
"יהא רעוא שיסור השטן מלפנינו ומאחרינו ויהי שלום בחילנו שלוה בארמנותינו אכי"ר.
"הכותב בלב דוי, מכלוף קובי, טבריא".
ואם תהיתם מיהו אותו מכלוף קובי, זה סבו של רון קובי, ראש עיריית טבריה (לבינתיים), שהיה מורה וחבר המועצה הדתית בטבריה.
מה שנשאר לנו זה רק להתחזק ולקוות שבעקבות הסבא הצדיק יהפך לבבו של נכדו רון, לטובה.
הצגת כל התגובות