This browser does not support the video element.
תקיפת הילדה החרדית בת ה-7, שעל פי החשד נחטפה מבית הספר, גרמה לכולנו - ההורים - לחשוב האם ילדינו מוגנים בבית הספר. המרצה מוטי זולברג, יועץ חינוכי, מדריך כשורי חיים ומוגנות ומנהל מקצועי לתכנית שלבים במוגנות, מסביר בראיון לתוכנית 'פרשיית השבוע': כך תנסו למנוע את תקיפת ילדיכם.
כותרות הראיון:
האם ההורים צריכים לדאוג?
"כשיש שיח בנושא המוגנות, אפשר לישון בשקט. הסיפור של תקיפת הילדה החרדית, עשה לנו משהו גרוע כי 90 אחוז מהתוקפים, הם לא אנשים זרים ומוזרים אלא אנשים שמוכרים לילד מקרבה ראשונה. קרובי משפחה, אנשים שהוא מכיר מבית הספר ומבית הכנסת. עכשיו, כשאבא יגיד לילד שלו כי ערבי פגע בילדה, זה יעשה רק נזק ולכן תמיד כשמדברים עם ילדים על מוגנות, נדבר רק על המעשה ולא על העושה".
איך מזהים מי האיש שמסוכן לילד שלנו?
"אין לזה תשובה. אי אפשר לזהות פוגע. כשאתה נכנס לבית הכנסת, אתה יודע מי מדבר בתפילה ומי מדבר לשון הרע? לא. רק אחרי שתראה איך הוא מתנהג, תדע. אותו דבר. אנחנו צריכים להגיד לילד שכל האנשים בעולם הם טובים אבל אם יש התנהגות שחורגת מכללי המוגנות אז הפעמון צריך להידלק והילד צריך לשתף את ההורים".
האם צריך להיזהר ממחלקי סוכריות?
"לא. להגיד לילד שמותר לו לקחת את הסוכריה, אבל להיזהר אם הוא מבקש ללוות אותו הביתה או שיהיה ביניהם משהו שהוא 'סוד', ואז הילד צריך לדעת שהוא צריך לשתף את ההורים".
מאיזה גיל?
"החל מגיל ארבע. כמובן שזה משתנה לפי המגזר, אבל לדבר עם ילד על מוגנות - אני לא מפחיד אותו, כמו שמלמדים ילד איך לעבור את הכביש. יש בערך עשרים אבני לגו שנותנים לכל ילד בסדנת מוגנות, וכל כלי הילד מבין ומפנים בגיל שלו וברמה שלו".
"הורים פרנואידים מזיקים לילד. צריכים להיות נורמליים ולזכור שהעולם הוא מקום טוב, אבל לדעת שאנחנו צריכים להיות מוגנים. שהילד ייקח סוכריות, שישחק עם אחרים אבל עם כללי המוגנות שהוא ילמד".
איך מזהים אם אחד הילדים נפגע?
"יש כאלה שאומרים: אולי הילדים סתם מפנטזים? ילד בן ארבע שיפנטז על פגיעה, אנחנו צריכים לשאול מאיפה הם יודעים את המושגים האלה.
"ילד שפתאום משקיע בלימודים יותר מידי, או שהפוך, הוא נמנע מלימודים; ילד שפתאום מדבר על עצמו שהוא מלוכלך, שהוא מזוהם, שהוא חוטא; ילד שפתאום מתחיל לצייר ציורי ילדים, שהאיברים המוצנעים - בולטים שמה; ילד שפתאום מתחיל לדבר על כמה הקב"ה לא אוהב אותו; ילד שלפעמים המורה מאשר לו ללכת לשירותים, אבל הוא צועד אל השירותים באגף השני, יכול להיות שהוא רוצה להרוויח זמן, אבל זה יכול להיות דברים...; ילד שלא מספיק מרוכז בכיתה, יכול להיות שזה הגורם;
למה הילדים לא מספרים לנו?
"אנחנו לא מספיק פנויים לילדים. מרבית התקשורת בינינו היא טכנית, ולא רגשית. אולי הגיע הזמן שהורה ינסה לדובב את הילד יותר, עם מילים רגשיות. בנוסף, הפוגע הוא פיקח ומזהיר את הילד שאם הוא יספר יקרה לו משהו, או שהוא מעביר לילד תחושת אשמה, או מאיים עליו. אבל כשיש שיח פתוח בין ההורים לילדים, אני חושב שהילד כבר יראה כתובת בהורים".
מה האבא צריך להגיב?
"קודם כל, "תודה שסיפרת לי". לא לשדר לחץ, אלא לגלות אמפתיה. לא להאשים ולהבטיח לנסות ולעזור לו.
"כמה וכמה רבנים סיפרו לי כי בעבר קיבלו פניות בנושאי צניעות, ובהתחלה הם לא ידעו שבן אדם שפוגע בילד אחד, הוא פוגע בילדים נוספים והם לא ידעו שלילד נגרם נזק לכל חייו. יש פסקי הלכה של רבנים רבים המורים לדווח לרשויות על פגיעות בילדים".
הורה ששולח ילד למקווה לבדו, יש לו לא פחות אשמה מהתוקף?
"לפני כמאה שנה כתב הבן איש חי, בספר מקבציאל על האיסור לשלוח ילדים למקוואות. בהרבה חסידויות היום אסרו לשלוח ילדים ובחורים צעירים למקוואות, כי מקווה בלי השגחה - זה מקום מפחיד".
הצגת כל התגובות