"ליחסים עם ארה"ב ישנה חשיבות מרחיקת לכת. זוהי חשיבות אסטרטגית, שאינה קשורה בכלל לכספים שאמריקה מזרימה לכאן. עצם העובדה שהאמריקאים לצידנו, תורמת לחוסן שלנו כמדינה" - כך אמר נשיא המדינה שמעון פרס למרן הגר"ע יוסף, במהלך פגישתם בחול-המועד שתמליל ממנה נחשף היום ב"משפחה" על-ידי העיתונאי אריה ארליך.
פרס הוסיף והסביר כי מדינות ערב חוששים מאוד מפני מדינת ישראל, "ביודעם שהאמריקאים עומדים מאחורינו".
מכאן עבר פרס לאיום האיראני, כשהוא כורך זאת, שוב, בחשיבותה של העמידה האמריקנית לצד ישראל. "איראן מסוכנת מאוד בלי האמריקאים", גילה פרס לנשיא מועצת החכמים. "יהיה קשה מאוד לעמוד לבד מול איראן. המזל שלנו הוא, שהמשבר עם איראן הפך ליריבות אישית בין אובמה לאיראן, ואילו אנחנו, מדינת ישראל, הפכנו לשחקני משנה. וזה טוב מאוד. עדיף שנשב בצד, והאמריקאים יטפלו בנושא", הסביר פרס לגר"ע יוסף, שהקשיב לניתוח המדיני בדריכות יתרה.
מכאן עברה השיחה לדון בסוגיית הבנייה בירושלים, שנקלעה למצב של קיפאון חסר תקדים, בשל החשש מהישנותו של משבר נוסח משבר רמת שלמה, שנבע מהכרזת משרד הפנים על בניית 1,600 יחידות דיור בשכונה החרדית רמת שלמה, הכרזה שהוכרזה בעיצומו של ביקור סגן הנשיא האמריקני ביידן, ויצרה משבר אימון חריף בין המעצמה לבת-חסותה.
"ארבעים ושתיים שנה בנינו בירושלים", אמר פרס למארחו. "אני לא אומר לא לבנות איפה שבנו עד היום. בכל מקום שבנו בימי הממשלות הקודמות, אפשר להמשיך ולבנות. אבל חבל מאוד ששכונה כמו שייח' ג'ראח, תפריע ותהרוס את הבנייה ברחבי ירושלים.
"יש שכונות שלא בונים בהם", אמר פרס. מעולם לא בנינו בלב שועפאט הערבית, וגם לא בשייח' ג'ראח. אם נבנה בשייח' ג'ראח, מה יקרה? נרוויח כמה בתים בשייח ג'ראח ונפסיד אלפי בתים בכל רחבי ירושלים", פרס נשיא המדינה את משנתו.
הגר"ע יוסף מצידו, אמר לפרס בשלב זה של השיחה: "אני סומך מאוד על שיקול דעתך. אני מסכים איתך שאסור שייווצר מתח – אבל גם לנו קשה".
וכאן פנה הגר"ע יוסף לאורחו בהצעה: "אולי תיסע לאובמה ותשכנע אותו שיוריד את הלחץ?".
פרס השיב לגר"ע יוסף: "אני עוזר הרבה לראש הממשלה. אנחנו חושבים הרבה יחד מה לעשות. אבל יחד עם זה, אסור לנו להגיע לעימות עם האמריקאים.
הפרק השני בשיחת החג בין שר התורה לנשיא המדינה, עסקה בדיון חברתי. כאשר הוא יושב במחיצת מי שעומד בראש התנועה שדגלה צבוע בצבעים חברתיים עזים, הוא מרגיש בנוח להביע את דאגתו לנוכח הפערים החברתיים ההולכים וגדלים במדינה. שוועתם של מאות אלפי הילדים הרעבים במדינה, כמו עלתה על השולחן, והעסיקה את נשיא המדינה, שחימם את ליבו של מרן הגר"ע יוסף כשגילה שהנושא טורד את מנוחתו.
"אני מרבה לנסוע ברחבי הארץ", אמר פרס, "ואני פוגש ילדים רעבים. זה צובט את הלב. אנחנו במצב כלכלי מצוין. חייבים לעשות הכל בכדי להוריד את מפלס העוני במדינה. ש"ס, כמפלגה חברתית, חייבת להוביל את זה. לא יכול להיות שיהיה ילד רעב".
פרס העלה במילים קצרות את סוגיית המתח בין יהודי הארץ לחוגים ביהדות ארה"ב, ועל היחסים עם הקהילות האמריקאיות שאינן אורתודוקסיות. אלא שהנושא לא החזיק מים. מסתבר שהקרע בין הרפורמים והקונסרבטיבים ליהדות האותנטית אינה טורדת את שלוותו של מרן הגר"ע יוסף.
ובין אמירה מדינית לזו שאחריה, השחיל המארח דברי תורה במהותו של חג ומענייני דיומא. פרס הקשיב בעניין. בעבר אף זכה ללמוד בחברותא עם הגר"ע יוסף, כך שכתלמיד הוא נחשב מצטיין.
"כולנו מתפארים שיש לנו נשיא כמוך. יש לך השפעה אדירה בעולם", החמיא הגר"ע יוסף לנשיא המדינה, אגב סטירת לחי של חיבה. בכלל, השיחה היתה חמימה כמיטב המסורת על שולחנו של המארח, במיוחד כאשר מדובר בשמעון פרס, הרצוי בהחלט בין כותלי הקבלן 45.