אחד האנשים הבולטים ביהדות החרדית, בשנים האחרונות בפרט, הינו הרב דוד שפירא נכדו ונאמן ביתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל. סבו, רבן של ישראל, סמך את ידו עליו כמי שמוציא אל הפועל מתוך מחשבה מעמיקה שבאה לידי מעשה את רצונו לטובת עולם התורה והישיבות, וכלל צורכי היהדות החרדית בארץ ובתפוצות.
הרב שפירא היה איש סוד נאמן שביצע את שליחותו של מנהיג הדור על הצד היוצר טוב, בחשאיות, תוך שהוא בורח מאור הזרקורים. בראיון ראשון ונדיר מסוגו לעיתון יתד נאמן שיתפרסם מחר בבוקר, משוחח הרב שפירא על הנהגותיו המופתיות של סבו הדגול ודרכי הנהגת הדור.
הערב חולק המוסף המיוחד בכינוס בבית דגל התורה בבני ברק, וקטעים נרחבים ממנו הגיעו לידי "כיכר השבת" בפרסום ראשון.
הנכד המפורסם מסביר לעורך העיתון הרב ישראל פרידמן כי שמע בעצמו ממרן זצוק"ל שאינו רוצה שיספידו אותו, "הדבר היחיד שמתאפשר לי ועליו אני מוכן לדבר, זה על משנתו הציבורית וההשקפה אותה הנחיל, והסיבה שעל זה אני כן מדבר, כיון שאין זה סוד שנעשה עוול גדול במשך שנים רבות על ידי כל מיני גורמים אינטרסנטים שעיוותו את השקפתו ומשנתו ודעת התורה לפי האינטרסים שלהם, והפיצו שמועות שונות ומשונות בבחינת 'אשר אסרת התרתי ואשר התרת אסרתי', לכן בעניין הזה אני מוכן לדבר ולהסביר את מה שראיתי ושמעתי, שזה לא נכלל בכלל הצוואה שלו שלא לדבר, כיון שבדבר הזה הוא הביע בפנינו לא אחת את כאבו הגדול על ההיתרים השקריים שמפיצים בשמו".
"היו כל מיני התבטאויות שלו על כך, אתן כאן דוגמה מסיפור אחד שהיה בעת שעלה נושא של קיום הפגנות על חוק הגיוס, אמר לנו מרן זצוק"ל בזה הלשון: 'אני לא מוחל לא בזה ולא בבא לכל אלו שאומרים שאני מתיר באיזה אופן או שאני יותר קאלט (קר) בעניין של ההליכה לצבא'".
"אני נחרדתי מהדברים והתפלאתי. הרי שמענו כה הרבה ממרן על כך שאדם צריך למחול, וכמה שהוא סלד מאמירות של 'אני לא מוחל גם לא בעולם הבא', והיה רגיל על לשונו תדיר דברי רבי חיים ויטאל ב'שערי קדושה' 'אם עיני שכל לך, היה לך לחפש מי שיצערך, כי חיים אתה מבקש לך', ועוד רבות כיוצא בזה, ושאלתי אותו על כך מיד: 'בבא'? ןמרן השיב לי בנחרצות: 'כן, בבא. ואומר לך מדוע: אינני יודע כמה שנים עוד ייקח עד שייעקר מן השורש השקר הזה שאני התרתי דברים אלו, וזה בכלל מחטיאי הרבים שיגידו שפלוני התיר את הדבר ויש להם היתר, וזה חורבן. וגם נוסף בזה עניין של חילול ד', שאדם כמוני התיר דברים אלו. אני לא יודע מתי זה יפסק, ולכן על זה איני יכול למחול גם בבא'. כך התבטא, מילה במילה".
"בהזדמנויות רבות אחרות היו לו התבטאויות נוספות על החורבן שיוצא מאותם מלעיזים שפרסמו דברים אלו על שמו. הוא הסביר כי הגורמים החילונים השתמשו וישתמשו באותה הוצאת דיבה מכוונת, שהנה יש כבר איזה סדק אצל החרדים, יש כבר הבנה שמה שהיה כבר לא יהיה, ואי אפשר עוד להמשיך חלילה וחס עם ריבוי לומדי התורה עפ"ל. היעלה על הדעת רחמנא ליצלן למעט לומד תורה אחד מכלל ישראל? אדרבה, הרי אנו צריכים עוד ועוד לומדי תורה - כך היה מרן זצוק"ל מתבטא פעמים רבות".
"לכן בנושא הזה, אני יודע שרצונו היה שיידעו עד כמה שקר היה בדברים שפרסמו אותם מלעיזים ובעלי אינטרסים. ולמרות שהוא תמיד לא השיב למחרפיו דבר, היו לכך כמה וכמה טעמים. חלקם מפורסמים וידועים וחלקם פחות. הסיבה העיקרית היא, משום שהוא סבר שלא ייצא מכך כל תועלת, כפי שהתבטא בהזדמנויות רבות מספור, וכפי שאף כתב במכתבו המפורסם ששלח למשגיח הגאון הצדיק רבי דן סגל שליט"א, שדרכם של אנשים שאינם מבקשי אמת למצוא דופי וכדו'. אך בזמן זה של שעת החימום, כשהכול שחים משנת חייו ורוצים ללמוד על משנתו והליכותיו, אני רואה הזדמנות להעמיד את הדברים על מכונם כראוי בפני אלו המעוניינים לדעת האמת".
"אך אקדים, כי בכמה הזדמנויות שביקשנו ממנו לנפץ את השקר הגדול הזה, באמצעות מכתבים או שליחים וכדומה, הוא הסביר במתיקות לשונו שהיה פעם אדם שראה מולו אש מתפרצת, לקח צינור שהיה מחובר לקיר והחל להזרים לכיוון האש, אך מה רבתה פליאתו שבמקום שהאש תדעך, היא גדלה ומתעצמת. עד שבדק את הצינור וראה שהצינור מלא בנפט... כשמכבים אש, צריך לוודא שבצינור יש מים, כי אם יש נפט, זה רק מגביר את האש. כך הוא הדבר גם בזה, כשיש אנשים שבנו בניינים ומגדלים שלמים, אם תוכיח שכל הדברים בנויים על יסודות של שקר ודברים לא נכונים, הם יתאמצו יותר להוכיח שהם צודקים ובעצם אתה מוסיף לשקר כוח ולא מגרע ממנו".
"ולכן אני אומר גם כעת: הדברים שאדבר מיועדים רק למי שרוצה באמת לשמוע, ורוצה באמת להבין. אבל לאותם אלו שאורחותיהם עקשים ונלוזים מעגלותם, לא יעזור כלום. וכמו שאמר החכם מכל אדם" 'גם אם תכתוש את האויל במכתש, לא תסור מעליו איוולתו'".
"זכורני שראש ישיבה אחד נכנס למעונו של מרן, וניסה לבוא בהצעות שונות איך לדעתו אפשר להתנהל בגזירת הגיוס. כשהעלה הצעה שאם יעזו לגעת בבחורי ישיבה ייצאו להפגנות סוערות, הגיב בנחרצות: והלא זו הייתה עצת הני בריוני בירושלים 'ניפוק ונעביד קרבא בהדייהו', וחכמי ישראל סברו שזו לא הדרך ולא מסתייעא מילתא, וניעביד שלמא בהדייהו, ולדרוש 'תן לי יבנה וחכמיה'. וסיים מרן זצוק"ל - 'ומי היה צודק?'...".
"כששאלתי אותו בהזדמנות מאוחרת יותר, לנוכח הוראה מסוימת שנתן כלפי אלו שפרשו מן הציבור, בהשמעת ביקורת (שביסודה שקרים כמובן), מדוע הוא נוקט מולם בגישה כה נחרצת, לעומת עניינים אחרים בהם הוא מתנהל בסבלנות יתר וברוך, השיב לי מרן בדברים כדורבנות, כדלהלן: יש אנשים שגדלו בקהילות שונות מאתנו, אין תלונותינו עליהם, שהרי זו הדרך שהם קיבלו. אמנם זו לא דרכנו ולדעתנו הם טועים ולעתים גם מטעים, אבל זו דרכם לפי הבנתם. אך אלו שהתחנכו במשך שנים ודורות כדבר פשוט על דרך מסוימת שהיא דרך התורה, והיום הם צועקים נגד אותה דרך עצמה שהם הילכו בה אך אתמול, בשל נגיעות שונות, הרי דרך זו מובילה לאותו מקום שהובילה ההשכלה רח"ל, כי אין לזה שום גבול. ואין זו אלא צעקה לשם צעקה ולגלוג לשם לגלוג ללא שום תועלת מלבד הנגיעה האישית. וזו הייתה דרכם של המשכילים כשלגלגו על הקדוש והיקר לישראל בליצנות נוראה רח"ל".
"והוסיף ואמר, כי גם אם היהדות התורנית התמודדה כמה פעמים מול 'הטפות מוסר' של קנאים כאלו ואחרים, אבל הם לא עשו כך בדרך של ליצנות, וכשאנו רואים שיש ליצנות לשם ליצנות ולגלוג על תלמידי חכמים וכל יום מחפשים את הדבר החדש ללגלג עליהם, הרי שזה סימן מובהק לדרכי המשכילים. הוא היה רגיל לומר על כך בשם אחד מגדולי הדורות, את מאמר חז"ל 'אין אדם חוטא ולא לו', משמע שכאשר אדם חוטא צריך לחפש היכן נמצא ה'לו'...".
"כאשר בא אליו אחד מראשי הישיבות והציע לו שאולי נצהיר שנלך כולנו לכלא ולא נתגייס, ונוותר על חקיקת החוק, אמר לו מרן זצוק"ל: אתם תגלו בסוף שרק החזקים ילכו לכלא ויחזיקו מעמד, ואילו כל היתר לא יחזיקו מעמד ויתגייסו חלילה, כיוון שעולם הישיבות בנוי היום ב"ה מהרבה סוגי משפחות והרבה סוגי בחורים, ביניהם בחורים שלא באים ממקום שבאופן טבעי השאיפה היא לגדול אך ורק בתורה כל חייהם, ואלו לא יחזיקו מעמד ויפלו, ואנו חייבים לדאוג גם להם, ולא להסתפק בכך שאנו בטוחים על החזקים שלא יפלו".
"פעם הסביר את הדברים מזווית נוספת, כאשר ענה בתשובה לשאלה דומה, ואמר לשואל: 'עליך לחשוב האם היית מכניס את בנך ביודעין לתסבוכת, רק בשביל להיות גיבור מול השלטון ולאיים, גם כשאתה יודע שיש דרך מילוט שהבן שלך יוכל לצאת ממך בלא קושי? הרי בוודאי שלא'. כך אנו צריכים להסתכל על כל אחד ואחד מרבבות לומדי התורה, כאילו הוא בן שלנו, שאנו רוצים לדאוג לרווחתו שיוכל לשקוד על תלמודו בשקט ובבטחה ולקיים את התורה והמצוות בלא לעמוד בניסיונות שעה שיכולים להיפטר מהם, ולא לשלוח אותו כ'גיבור בחזית'...".
"לימים הרי הוכח כך לעין כל, כשאחד מאותם גורמים בעלי אינטרסים, עמד במסיבת עיתונאים חילוניים, ואמר להם בצורה גלויה, שהוא מודיע להם שלא יהיה גיוס חרדים בשום צורה שהיא וכל הישיבות ימשיכו ועולם הישיבות ימשיך ויגדל, והבהיר להם בפה מלא: "עובדים עליכם", כשכוונתו על המפלגות החרדיות, והוא מודיע להם זאת, רק כי ברגע שהחילונים יבינו שהחרדים באמת לא מתגייסים אלא הערימו עליהם, הוא חושש שתפרוץ מלחמת אחים בין חרדים וחילונים, ולכן הוא וחבריו עושים את כל הרעש עכשיו, כדי למנוע את מלחמת האחים...".
באשר לאחד מבכירי העיתונות החרדית בעבר, מגלה הרב דוד שפירא מעשה מדהים: "באותם ימים קשים, שבהם מרן זצוק"ל הקיז דמו וחלבו למען הצלת עולם התורה מידי מבקשי רעתה ולמנוע את גזירת גיוס בני הישיבות שריחפה באוויר, ובעוד מרן היה עסוק בתכסיסי המלחמה ובהערמה על השלטונות והסחת דעתם מהחזית העיקרית על קיומו של עולם התורה, היו גורמים ידועים שמכוח אינטרסים שהיו להם יצאו בקול רעש גדול בעלילות שקר כאילו יש מי שמוכן להקל ראש בנושא. אדם מסוים אחד שהיה לו כוח רב בעיתונות החרדית, תידרך עיתונאים חילוניים וחרדיים, והסביר להם שמרן פתוח לשינויים, ואף הגדיר אותו רח"ל בתואר 'רפורמטור' עפרא לפומיה".
"יום אחד הגיע אחד מאותם עיתונאים חילוניים ונכנס למרן בזמן קבלת הקהל מבלי שזהותו הייתה ידועה - כפי שזכור שהדלת הייתה פתוחה לכל הרוצה לבוא - ושאל את מרן שאלה כלשהי. ובקבלו את התשובה, שאל בתמימות את מרן בצורה ישירה וגלויה, איך זה מסתדר עם זה שאומרים שאתה 'רפורמטור'? מרן הזדעזע, ושאל אותו, מי אומר? וההוא ענה ממי שמע זאת. מרן עזב מידית את החדר, והניח את השואל לנפשו ואת כל הציבור שחיכה שם, נכנס לחדרו וסגר את הדלת אחריו, והיינו רק אחדים מבני הבית שנכנסו עמו, והוא החל לבכות בכי מר כשדמעות זלגו מעיניו, וזעק מנהמת לבו: 'לא מפריע לי מה שאומרים עלי, אבל כמה חילול ד' יש בזה שאומרים שיש מנהיג חרדי שהוא רפורמטור, ועוד כמה זה מזיק מול החילונים כשמישהו מסביר להם שזה שעומד מולם הוא רפורמטור, וממילא אפשר ללחוץ על החרדים וכביכול יש פתח לפשרה'... והמשיך עוד לדבר קשות על מי שעשה את החילול ד' הזה".
"ומן העניין לציין, שהיה נדיר מאוד לראות את מרן זצוק"ל בוכה בדמעות ממש. רק בדברו על כבוד שמים, או על לקרב עוד ילד לאביו שבשמים שזה כמו להחזיר אבדה לקב"ה, היה מתרגש ובוכה ואף מגיר דמעות. כמו כן כל עת שהיה מדבר בחשש על גזירת גיוס בני ישיבות היה בוכה בדמעות. גם באותו פעם שראינו אותו בוכה על הלעז שהלעיזו עליו, היה זה בכי נסער על החילול ד' והנזק הממשי שיכול להיגרם מכך לכלל צרכי הדת".
הצגת כל התגובות