דו"ח מבקר המדינה המתמקד ברשויות המקומיות פורסם הצהריים (שלישי), ובין הרשויות המקומיות שהוזכרו בדו"ח לרעה היו גם הערים החרדיות בני ברק, אלעד, בית שמש וביתר עילית, בהן מצא המבקר כשלי התנהלות חמורים וקרא למשרדי הממשלה הרלוונטיים לדון בנושא ולאכוף את החוק.
על פי המבקר, עיריית בני ברק בנתה בבניין העירייה תוספת בנייה של חמשה חדרים וסככת צל במפלס הרביעי והעליון בבניין על שטח של כ-150 מ"ר זאת מבלי שהתקבל לכך שום היתר מהוועדה המקומית. המבקר טוען כי הוועדה המקומית של בני ברק לא פעלה בעניין הבנייה האמורה במשך יותר מ-16 שנים.
ניגוד העניינים הבולט בין וועדות העירייה לבין העירייה עצמה הביאו את המבקר לדרוש את התערבות משרד המשפטים שיפעל נגד העירייה, זאת שיודעת לקחת את החוק ולאכוף אותו במהירות כל עוד זה לא נוגע אליה, אז - כך מסתבר - היא יכולה להזניח את העבירה 16 שנים.
המבקר אף ציטט את בג"צ שדן בעבירה דומה: "אין לך גורם הרסני יותר לחברה מאשר תחושת בניה ובנותיה כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השוויון היא מהקשה שבתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת ואכיפה בתחום עבירות הבנייה, ובייחוד כאשר גורמי הפיקוח והאכיפה מגלים יחס מקל כלפי עבירות של הרשות המינהלית, ואילו כלפי עבירות התושב מפעילים אכיפה נמרצת".
בדו"ח, התייחס המבקר אף למאיר רובינשטיין, ראש עיריית ביתר עילית, שעל פי הטענה על אף שהוגש כתב אישום כנגד מנכ"ל החברה לפיתוח כלכלי של העירייה שהורשע בפלילים, ראש העיר רובינשטיין לא טרח להביא את הדברים לידיעת חברי הדירקטוריון סמוך להתרחשות האירועים, ובכך מנע מהדירקטוריון לדון בשאלת המשך העסקתו לאור המעשים בהם הואשם וכן לדון האם ראוי שיקבל שכר עבור החודשים בהם ריצה את העונש שהוטל עליו במסגרת עבודות השירות שגרמו לו לאבד את רוב שעות העבודה בחודש.
בפרק אחר התייחס המבקר לעיריית בית שמש. על פי הבדיקה שעשה, גילה המבקר כי אף על אף שהעירייה נמצאת בגירעון תקציבי – היא הגדילה את הוצאותיה על ידי גיוס עובדים נוספים והסכמי שכר חדשים ולא טרחה לקבל אישור של משרדי הפנים והאוצר.
בשנים 2015-2013 סבלה העירייה מגירעון שוטף בתקציב הרגיל שלה, גרעון שנע בין 11 ל-20 מיליון שקלים, כשהגירעון המצטבר עמד על כ-34 מיליון שקלים. עם זאת, בשנים 2012 ו-2013 חתמה העירייה עם ועד העובדים על שני הסכמים שכוללים הטבות שכר, שרק אחד מהם הובא לידיעתו של הממונה על השכר במשרד האוצר - וגם זה לא באופן מידי, אלא רק שנה וחצי לאחר מכן.
עניין נוסף שדן עליו המבקר כבר בדו"ח מלפני שש שנים, ורק החמיר מאז, הוא עניין העסקת קרובי משפחה בעירייה. על פי הבדיקה בספטמבר 2016 הועסקו בעירייה 1,078 עובדים, ומהם 568 שיש ביניהם קרבת משפחה. תגובת העירייה לטענה זו הייתה כי העיר החלה כמעברה קטנה ולכן, מטבע הדברים, משפחות התחתנו זו עם זו.
הדו"ח ערך מעקב אחרי ליקויים שנחשפו בשנת 2011, והמבקר קובע כי העירייה התעלמה מההמלצות הקודמות. כך, למשל, בדו"ח הקודם המליץ המבקר כי סגן ראש העיר מאיר בלעיש לא יעסוק בתחומים שנוגעים לענייני כוח אדם מאחר שהוא קרוב משפחה של מנהל אגף כוח אדם ומשאבי אנוש בעירייה. למרות זאת, בלעיש היה חבר בוועדת כוח אדם והמשיך להיות מעורב בנושא ולהשתתף בוועדות הבחינה לקבלת עובדים.
בעיר אלעד, כך על פי הדו"ח, פעלו עד לשנה הקודמת (2016) חמישה אולמות אירועים בתוך מבנים של בתי כנסת הנמצאים בנכסים ציבוריים ששימשו גופים שונים. בדיקת המבקר העלתה כי המבנים הושכרו תמורת תשלום לכל דורש ולכל מטרה (אירועים, מכירות, וכנסים) כשהעירייה לא גבתה שום תשלום ממפעילי בתי הכנסת שהשתמשו בנכסי העירייה למטרות רווח על ידי הפיכת המבנים לגני אירועים.
עוד עולה מהדו"ח כי עיריית אלעד לא הקפידה על העסקת עובדים בהתאם לחוק והנהלים, למלא הוראות הליכי מכרז; להשלים ניתוח עיסוקים ולהגדיר הגדרות תפקידים ברורות. כך למשל, עובדים הועסקו על ידי העירייה בלא שהם עומדים בדרישות הקבועות לתפקיד.כמו כן, עובדים הועסקו כממלאי מקום לתקופות ארוכות מהמותר ונקלטו כעובדים קבועים בתפקיד בו שימשו כממלאי מקום. בנוסף עולה כי מועצת העירייה אישרה פה אחד לפקיד דוברות העירייה לעבוד במערכת עיתון שבבעלות משפחת ראש העיר, זאת למרות שלא הובאו בפניה נתונים על העבודה או התקיים דיון בנושא.
מעיריית אלעד נמסר כי "צוות ממשרד מבקר המדינה ישב חודשים ארוכים במשרדי העירייה, וקיים בדיקה עמוקה וחסרת תקדים, במהלכה נבחנו כל בעלי התפקידים. בסיומה של הבדיקה עלו ממצאים מינוריים שזכו לטיפול מסור ורובם תוקנו לחלוטין. חלקם הקטן בטיפול שעומד להסתיים בקרוב. יצויין כי חלק ניכר מהממצאים מלווה את העיר מיום היווסדה, ורק בשנים האחרונות זכה לתיקון".
הצגת כל התגובות