מבקר המדינה קובע בדו"ח מיוחד שפרסם היום (רביעי) בנושא "ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים", כי קיימים ליקויים קשים בתחום, בהם היעדר גוף המפקח על פעילות המפעילים, חוסר הדרישה לרישיון ממפעיל רחפן וגרירת רגליים בהיערכות צבאית נדרשת כלפיהם.
על פי הערכות רשות התעופה האזרחית, בשנה שעברה עמד מספר הרחפנים בישראל על כ-15 אלף. מספר זה עולה בהתמדה, ועד סוף השנה צפויים להיות בארץ כ-20 אלף רחפנים. אלא שיכולות הרחפנים, השימוש הגובר בהם והשיפור הטכנולוגי המתמיד טומנים בחובם סיכונים - גם בטיחותיים.
השופט בדימוס יוסף שפירא פותח בכך שכיום כמעט כל מי שמעוניין לקנות רחפן יכול לעשות זאת, וכן שניתן להפעיל את הרחפן בכל מקום, ללא אמצעי הטסה מיוחדים וללא הכשרה מוקדמת.
המבקר קובע כי ריבוי הרחפנים בשמי המדינה גורם לסיכון בטיחותי, שכן רחפנים עלולים לסכן את בטיחות התעופה האזרחית. לדוגמה, בינואר 2016 חלף מסוק במרחק של כ-50 מטר מרחפן באזור קו החוף בהרצליה בלי שהייתה לטייס המסוק התרעה מוקדמת על הימצאות הרחפן.
המקרה החמור ביותר אירע ביוני 2016, אז נצפה רחפן בטווח של כ-2.5 ק"מ ממסלול הטיסה של מטוס שהמריא מנמל התעופה בן-גוריון. בעקבות זאת הוסטה תנועת המטוסים לנתיב אחר עד לסיום סריקת האזור. מקרה דומה, שלא הוזכר בדו"ח, אירע באוגוסט 2015, אז התקרב רחפן למטוס איירבוס בזמן נחיתה ליד נתב"ג.
החשש מפני התנגשות בין רחפן למטוס נוסעים אינו זוטר, בשל העובדה כי תאונה שכזו עלולה להיות מהקטלניות שידעה ישראל.
יצויין, כי בחוק הטיס כתוב: "לא יפעיל אדם כלי טיס, אלא אם כן כלי הטיס רשום בפנקס הרישום וקיימת לגביו תעודת רישום תקפה". רחפן שאינו משמש למטרות פנאי או ספורט הוא בגדר "כלי טיס" ולכן הפעלתו מחייבת את רישומו על פי חוק, אך הבעייתיות העיקרית היא עם רחפנים שמשמשים למטרות פנאי או ספורט, שנחשבים על פי החוק ל"כלי רחיפה", שאותם אין צורך לרשום.
המבקר גילה, כי אמצעי האכיפה המוקנים לרשות התעופה האזרחית, הן המנהליים והן הפליליים, אינם מספקים מענה מיטבי לצורך אכיפה יעילה של חוק הטיס על מפעילי רחפנים, מאחר ולרשותם שני תקני מפקחים בלבד, שאמורים לבצע את פעילות האכיפה - נוסף על שאר תפקידיהם.
גם משטרת ישראל קבעה במסמך רשמי כי "התופעה המתרחבת של הטסת רחפנים על סוגיהם השונים יוצרת איום ממשי בתחומים ובתרחישי איום רבים כגון: פיגועי טרור, היבטים פליליים, התרסקות רחפן מעל שטח אורבני או אירוע המוני, שיבוש של תעופה".
"אין ספק שהאיום מוגדר כמסכן חיים ויש לפעול ולהתמודד עם האיום באופן מיידי", הדגישו במשטרה.
לדברי המבקר, אין גורם אחד ברור שמטפל באיום זה שכאמור שעלול לגרום לפגיעה בחיי אדם. "בין צה"ל לבין המשטרה עלו אי הסכמות לגבי האחריות לטיפול באיום הנובע מרחפנים שמקורם בשטח המדינה, ונמצא כי אף לא אחד מהם ראה את עצמו אחראי לנושא. כך, העיר המבקר, גורמי טרור או גורמים פליליים עלולים לנצל מצב זה ולעשות שימוש לרעה ברחפנים", כותב שפירא.
זאת ועוד, בתחום הביטחוני לאחרונה ישנה מגמה של שימוש גובר ברחפנים לצרכים צבאיים, המצביעה על איום ביטחוני מתהווה ומתרחב. כזכור, בשנתיים האחרונות חדרו לשטח מדינת ישראל כמה רחפנים שהופעלו על ידי האויב.
גם ראש חטיבת המבצעים בצה"ל קבע: "איום הרחפנים הינו איום מתהווה. קלות הרכישה, ההרכבה והפיתוח העצמאיים וקלות ההפעלה מייצרים איום זמין ופוטנציאל סיכון, הן בהקשרי איסוף והן בהקשרי תקיפה. איום זה תקף בהגנת הגבולות ובמקביל, מהווה מטרד לארגוני הביטחון האחרים במדינת ישראל".
המבקר מצא שבמסמך של מחלקת המחקר בלהק המודיעין נכתב כי לחיל האוויר הישראלי אין כיום מענה שלם לאיום הרחפנים, וכי השימוש ברחפנים מקשה על בניית פתרון. משכך, הומלץ לגבש "מענה הפעלתי לטיפול באיום", אך הענין עדיין לא טופל כפי שנדרש.