כ-150 אלף חרדים שבים היום למסלול חייהם הרגיל, שהוא התמדה בלימוד התורה ברוב שעות היום, בהיכלי יותר מ-2000 ישיבות וכוללים הפרוסים ברחבי ארץ ישראל.
מי שבקי מעט בהיסטוריה היהודית, מבין כמה הנתונים הללו לא מובנים מאליהם: מלבד תקופות קצרות בעבר הרחוק, מעולם לא היתה מאסה כזו של צורבים צעירים ומבוגרים שכל (או רוב) חפצם וחשקם בתורה הקדושה.
גם בתקופת מלכותו של חזקיה, לפני כ-2740 שנים, עליה נאמר כי "בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה", מצב תורני מושלם זה נוצר רק בעקבות מעשהו החריג של חזקיה שכמתואר בגמרא (סנהדרין צד ע"ב) נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר "כל מי שאינו עוסק בתורה - ידקר בחרב זו".
יהיו מי שיאמרו, ובמידה לא מבוטלת של צדק, כי גם כיום חלק ניכר מהלומדים הגיעו לכדי כך מכמה גורמים חיצוניים - בהם חשש מגיוס לצבא ורצון תת-הכרתי לנהוג בהתאם לנורמה חברתית שהשתרשה בישראל בעשורים האחרונים.
אך גם אם הדבר נכון, הוא אינו גורע מעוצמת המציאות החיובית והמרנינה בה צועדים רבבות רבבות של בני תורה, כשגמרותיהם תחת בית שחיים, לעבר בתי תלמודם, על פניהם ארשת המהולה בחשיבות ודריכות, מתוך שאיפה כנה לגדול ברוחניות ולעלות במעלות בית ה'.
תופעה היסטורית ומבורכת זו, החוזרת על עצמה בתחילת כל "זמן", אף חושפת את פניהם האמיתיות של בני התורה - חשיפה חשובה ונצרכת, בפרט לאחר הימים האחרונים בהם צפו כולם בחרדים קיצונים העונים לכינוי "בני תורה" (לפחות לפי רשם המפלגות) כשהם משתוללים ברחובות הערים ומציקים לאזרחים הישובים ברכביהם בתסכול אין קץ.
This browser does not support the video element.
אם תעצרו את הפורעים ברגע של שפיות, אם ישנו כזה, ותנסו לברר איתם את השתייכותם המגזרית, הפנים-חרדית, תיענו בפנים סמוקות מגאווה ובמבט מתנשא: "מה הפירוש? אנחנו בניי תיירה".
אז הנה כי כן: תחילת זמן חורף בהיכלי הישיבות והכוללים, מצביעה שוב על זהותם של אלו שכן זכאים לתואר מכובד זה של "בני תורה"; אלו שיראת ה' לא רק בגרונם אלא גם בלבבם; אלו שבלימוד התורה שלהם שומרים על כולנו, "נטורי קרתא" אמיתיים.
כי כדי להיות בני תורה, יש להיות קודם כל בני אדם.
הצגת כל התגובות