עברתי היום ליד בנין תלמוד תורה סנהדרין והפלגתי אל זיכרונות שלפני כמעט שישים שנה, אל תלמוד תורה שילה שהיה לפני תלמוד תורה סנהדרין. אל המלמדים הכתות והחברים, אל גן החיות הצמוד ואל הסמינר היחיד שהיה בירושלים בניהולו של הרב פנחס פניה לוין, אחיו של הרב יצחק מאיר לוין שר הסעד.
בית ספר שילה הוקם כתלמוד תורה חרדי משולב עם לימודי בית ספר. המבנה הראשון של הכתות לקטנים היה ברחוב הנביאים מול בית החולים זיו מעל בית הכנסת של עולי בורסה. מיון הכתות הגבוהות יותר עד כתה ח' היו בצריף שעמד ברחוב ברנדייס איפה שהיום תלמוד תורה של חסידי גור ברנדס פינת ירמיהו.
תלמוד תורה ובית ספר שילה הוציא מתוכו את פאר תלמידי ירושלים אשר חלקם הגדול משמשים ראשי ישיבה, מגידים, דיינים ושופטים.
בתלמוד תורה למדו מהמגוון של ירושלים, אשכנזים לצד ספרדים, בני רבנים לצד בני סוחרים, הרמוניה חברית הייתה בין התלמידים וכשאני פוגש בחברים בני גילי שלמדו בבית ספר שילה כולם מדברים בנוסטלגיה על המנהל הרב ישראל אזרחי, אביו של ראש ישיבת עטרת ישראל הרב ברוך מרדכי ואביו של הרב יצחק מראשי ישיבת מיר והרב אורי אזרחי.
הרב אזרחי והרבנית מלכה היו האבא והאימא של התלמוד תורה המלמדים :הרב דודיוביץ חסיד בעלז, הרב אברהם אהרון פראג ליטאי תושב שערי חסד, הרב טיכטל חסיד חב"ד, הרב הלפגוט חסיד גור, הרב שפר חסיד קרלין, הרב קליין, הרב זילברמן והמורה המיוחד הרב זיסל חינסקי, לכל אחד מהם שמורים זיכרונות נעימים מחנכים של פעם, בלי הרמת ידיים בטח שכחתי מישהו מהם.
לתלמוד תורה הגענו לפני הזמן כי הייתה לנו אהבה ללימודים.
בשנת תשכ"ב עברנו לבניין החדש, איפה שהיום נמצא תלמוד תורה סנהדרין. בן כיתתי היה הרב בונם לוין, בנו של מנהל הסמינר הרב פנחס לוין ומזלו העיר לו שאחר שבגר עבר את הכביש ונהיה מנהל הסמינר במקום אביו.
אחד הזיכרונות הנעימים שיש לי מהתלמוד תורה זה הרב חיים מנחם טייכטל חסיד חב"ד, שנפטר לפני למעלה משנה.
באחד הימים חליתי ולא באתי לתלמוד תורה. הרב טייכטל הגיע אלי הביתה ללמוד איתי מה שנלמד בתלמוד תורה, כך במשך שבוע, בכל יום, איפה מוצאים כיום מלמדים כאלו? או הרב זיסל חינסקי, שריתק אותנו בספור שבועי מתוך הספר "הלב", או הרב אברהם אהרון פראג עם אמצעי המחשה. כשהוא דיבר וסיפר על מכירת יוסף, כולנו בכינו יחד אתו.
למדנו יחד אשכנזים לצד ספרדים והיו לי חברים מבני עדות המזרח מבית היתומים הספרדי. אף אחד מהתלמידים לא גר בקרבת התלמוד תורה הלכנו ברגל בשעות הבוקר המוקדמות וחזרנו ברגל בשעות הערב. הקשר היה כל כך הדוק בין התלמידים.
לפני כמה זמן הגיע אלי חבר וסיפר לי שיש משהו שמציק לו כבר הרבה שנים. הוא לקח בהשאלה עט מאחד התלמידים והוא לא החזיר, הוא בא לביתי לשאול אם אני הוא התלמיד...
אחרי שנים עבר התלמוד תורה שינוי גם בתלמידים גם בצוות גם בניהול של הרב פרידמן ואחריו.
היו ימים שאינם, בהם חינכו עניינית בלי משוא פנים ובלי הדרת גזע מסוים.
הצגת כל התגובות